מאת: אורן סעיד
במעמד הר סיני , התורה מציינת, שבני ישראל ראו את הקולות. כיום אנו יודעים, מבחינה מדעית, שאכן ניתן לראות קולות.
בפרשתנו מתואר מעמד הר סיני. אף בספר דברים מתואר מעמד זה (דברים ה, יט-כה). בפרשתנו נאמר: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" (כ, טו), כיצד אפשר לראות קולות, שואלים חכמינו? מספר תירוצים לכך:
א. 'רואים' כאן משמעו: חשים, מבחינים; וכיוצא בזה: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי" (בראשית כז, כז). ה"ספורנו" מפרש ש'רואים' פירושו: "התבוננו מה לעשות".
ב. במלבי"ם לפרשת ואתחנן[1] מבאר, שבאופן ניסי הקול של הקב"ה גרם לאוויר להפוך למוצק בצורת אותיות: "וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר - ... וכבר פירשתי בפרשת תשא (לא, יח) מה שאמרו חז"ל שכל דבור מעשרת הדברות נחקק באש על האוויר עד שהיו העם רואים את הקולות, רוצה לומר, שקול המדבר חורת תמיד אותיות באוויר דרך מהלכו רק שאי אפשר לראות את האוויר, ואז בחפץ ה' נצטמצם האוויר שדרכו להתפשט, ושב להיות דבר ממשי ונדחק חומרו הנוזלי כל-כך עד שנתקשה כאבן, ונעשה מן האוויר לוחות אבנים כעין אבני ספיר, כי האוויר הוא ספירי והאותיות שנרשמו בו בעת הדבור נשארו כאותיות אש חרותים דרך עובי האבן שנתגלם מן האוויר ונראו מצד לצד, וזה ראו כולם בעיניהם שעל זה אמר 'וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת' (שם) "(ד, יא). באופן דומה מבאר גם ה"כלי יקר": "והנה קרוב לשמוע שכל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה, מיד נתגשם אותו דבור והיה בו, כל-כך ממשות עד שהיו רואין באוויר כל האותיות פורחות, וכאילו היה הכל כתוב לפניהם" (כ, טו). אם כן, לפי המלבי"ם וה"כלי יקר" הקול של הקב"ה גרם לאוויר להפוך למוצק בצורת אותיות וזהו "וכל העם רואים את הקולות"; וזהו בוודאי נס גדול, כי הדבור היה מאש, ואש גורמת להתפשטות האוויר, וכאן גרמה להקפאתו! וכן נס גדול הוא ליצור צורת האותיות באוויר!
ג. יתכן שהם ראו את הדברים שגרמו לקולות - את הברד והאבנים, וכמו שכתוב "וה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד" (שמות ט, כג), "קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד" (שמות ט, כח) (רשב"ם) ; או שראו את הלפידים, שהם הברקים[2], שכידוע גורמים לרעמים.
בתרגום יונתן מבאר, שכוונת הפסוק לומר שהעם ראה איך הקולות יוצאים מתוך הבעירה ("האש") ומתהפכים לשמע באזניהם: "וְכָל עַמָּא חַמְיַין יַת קָלַיָיא הֵיךְ הֲווֹ מִתְהַפְּכִין בְּשָׁמְעֲהוֹן דְּכָל חַד וְחַד וְהֵיךְ הֲווֹ נַפְקִין מִן גּוֹ בְּעוּרַיָא" (שמות כ, טו).
אך האם אפשר באמת לראות קול?
מחקרים מראים כי יש החשופים לתופעה הקרויה "סִינַסְתֵּזִיס" (Synesthesia). בני אדם אלה אכן שומעים צבעים, או רואים קולות, או מריחים צורות, או חשים בטעמן של מנגינות - פשוטו כמשמעו. מסלולי התחושה במוחותיהם של אנשים כאלה הצטלבו, והם עשויים "לראות" צלילי חצוצרה בסגול, או להריח ריח מתוק כשהם רואים קובייה. רק בני אדם מעטים נהנים, או סובלים מתופעה זו[3].
טביעות קול
|
כיום ניתן לראות את הייצוג הגרפי של קולות. מדוע ירצה מישהו להציג קולות בצורת גרפים? האם רק משום שמדענים אוהבים להפוך כל דבר לגרף? ובכן, ישנה סיבה לכך: הראייה שלנו טובה במיוחד ב"זיהוי תבניות". אדם מנוסה יכול להתבונן ב"טביעות קול" של שני קטעי דיבור ולומר אם הושמעו על ידי אותו דובר.
אך כיצד יוצרים גרף של קול, "טביעת קול"?
הקול הוא סוג של גל, המתבטא בשינויי לחץ המתקדמים באוויר או בכל תווך אחר (אבל לא ברִיק!). האוזן שלנו, או מיקרופון, קולטים את העליות והירידות בלחץ כאשר הגלים מגיעים אליהם. ככל שהקול חזק יותר, כך הגלים גבוהים יותר; וככל שצליל הקול גבוה יותר, כך הגלים "מצטופפים", "אורך הגל" (=המרחק בין שיא אחד של גל למשנהו) שלהם מתקצר ותדירותם עולה (ראה תמונה). הגרפים האלה מראים צלילים "טהורים", בעלי גובה יחיד, ונקראים גלי סִינוּס. אבל מרבית הקולות - קולות דיבור וצלילים של כלי נגינה, הם קולות מורכבים בהרבה[4] (ראה תמונה).
|
אם כן, ניתן לראות קולות באמצעות ייצוג גרפי של קולות, המאפשר לנו "לראות" צלילים, ע"י תרגום המידע הגלי לצורות, צבעים ודפוסים. זה לא ראייה ישירה אלא המרה בין חושים המבוססת על עקרונות פיזיקליים.
ניתן לראות ייצוג גרפי של קולות למשל, באמצעות מכשיר אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ, שמציג את תנודות מתח חשמלי של אותות קוליים בצורת גרף של משרעת מול זמן[5]; או באמצעות ספקטרוגרמה, גרף דו-ממדי המציג תדרים לאורך זמן, עם צבעים או גוונים שמייצגים את עוצמת הצליל בכל תדר. הגרף, נוצר באמצעות מכשיר ייעודי שמנתח את גלי הקול המגיעים למיקרופון[6]. באמצעות תמונות גרפיים אלו ניתן לנתח קולות שונים של ציפורים, דיבור אנושי, וקולות מורכבים רבים אחרים. אלו שיטות מדעיות מבוססות, ונעשה בהן שימוש בתחומים רבים – מהנדסה, רפואה, בלשנות, וחינוך.
בנוסף, חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו שיטת הכשרה ייחודית שתאפשר לעיוורים לראות בעזרת מכשיר להתמרה חושית. לשם כך פיתח צוות המחקר מכשיר חדשני, העושה שימוש בצלילי מוזיקה נעימים, על מנת לעזור לעיוורים "לראות" באמצעות קול. מכשיר זה אינו פולשני והוא מייצג תמונות באמצעות שילוב של תווים מוזיקליים[7].
בהקשר זה, יש לציין, שישנו פטנט ישראלי המבוסס על עיבוד קול חדשני בה הצליחו להראות לגבי אחד עשרה מאותיות העברית, שהקול של האות מייצר (גרפית) את צורת האות העברית שהוא מבטא[8].
[1] דברים ד, יא, ראה גם שמות לא,יח. ה"כלי יקר" מסביר באופן דומה.
[2] הלפידים הם הברקים; ולפי זה מובן מה שכתוב בילקוט שמעוני, שבני ישראל לא פחדו מהקול של הלפידים: "יסובבנהו לפני הר סיני, כענין שנאמר והגבלת את העם סביב לאמר, יבוננהו בעשרת הדברות, מלמד שהיה הדבור יוצא מפי הקודש, והיו ישראל מסתכלין בו ויודעין כמה מדרשים יש בו, וכמה הלכות יש בו, וכמה קלין וחמורין יש בו, וכמה גזירה שוה יש בו. יצרנהו כאישון עינו, הולכין י"ב מיל וחוזרין י"ב מיל על כל דבור ודבור, ולא היו נרתעין מקול הלפידים... " (דברים פרק לב, תתקמג). וכן בילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו רמז רצט: "וכל העם רואים את הקולות - רבי יהודה אומר: אדם מדבר עם חברו הוא שומע רגש קולו אבל אינו רואה מאורו. וישראל שמעו קול של הקב"ה וראו את הקול יוצא מפי הגבורה בברקים ורעמים, שנאמר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם (שמות כ, יד)".
[3] להרחבה ראה באנצ' בריטניקה המקוונת באנגלית בערך "Synesthesia".
[4] "מסע מדע ו – מדע וטכנולוגיה לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים", כנרת בית הוצאה לאור, 2009, עמ' 82-83.
קירש, י. (1998). יסודות הפיסיקה. ישראל: האוניברסיטה הפתוחה, כרך 2 עמ' 153-154.
[5] Horowitz, P., & Hill, W. (2015). The Art of Electronics (3rd ed.). Cambridge University Press.
תיאור השימוש באוסילוסקופ להצגת גלי קול, עמודים 200–210.
[6] Ladefoged, P., & Johnson, K. (2014). A Course in Phonetics (7th ed.). Cengage Learning.
הסבר על ספקטרוגרפיה וניתוח קול בעמ' 195–210.
[7] scienceDaily, "Eyemusic sensory substitution device enables the blind to 'see' colors and shapes",
IOS Press BV, February 2014
[8] להרחבה על שיטת זו –ראה בהרצאתו של הרב ד"ר יעקב גוגנהיים, ביוטיוב "רואים את הקולות סוד אותיות לשון הקודש מוצג בטכניקה מדעית טכני".
