תורה ומדע: הפה של האדמה

מאת: אורן סעיד

הפה של האדמה שבלע את קרח ורכושו, היה נס מיוחד בכך שהיה נפתח ונסגר ואף היה מתפשט ומתקצר לפי הצורך.

בפרשתנו מסופר שקורח בן יצהר בן קהת בן לוי, עם דתן ואבירם בני שבט ראובן, אוספים מאתיים וחמישים מנהיגים מבני ישראל כדי לקרוא תיגר על מנהיגותם של משה רבנו ואהרן הכהן. הם מתעמתים עם משה ואהרון ואומרים: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' " (טז, כ). ענשו של קרח היה, שהוא נבלע באדמה יחד עם כל רכושו: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ" (טז ,לב).

מהות הנס של ה-"פה של האדמה"

נחלקו הפרשנים במהות הנס של ה-"פה של האדמה" שבלע את קרח:

האבן עזרא מבאר: "בריאה - יש אומרים שהיא תורה על הימצא מה שלא היה, וכבר פירשתי שאין המלה רק מגזרת 'וּבָרֵא אוֹתְהֶן' (יחזקאל, כג, מז), וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה והנה פירושה כטעם הגזירה" (טז, ל). לפי האבן עזרא, נס בקיעת האדמה בפרשתנו, הוא כמו כל בקיעה אחרת של האדמה הנגרמת ע"י רעידת אדמה, אלא ש-ה' גזר שהאדמה תבקע במקום ובזמן המתאים ככתוב בפרשתנו[1].

הרמב"ן חולק על האבן עזרא: "אבל העניין - כי בקיעת האדמה אינה בריאה מחודשת. אבל פתיחת הארץ את פיה לבלוע הוא חידוש (אשר) לא נהיה מעולם, כי כאשר תבקע האדמה, כמו שנעשה פעמים רבות ברעש הנקרא 'זלזלה', תשאר פתוחה, גם ימלא הבקע מים ויעשה כאגמים. אבל שתפתח ותיסגר מיד כאדם הפותח פיו לבלוע ויסגור אותו אחרי בלעו, זה הדבר נתחדש ביום ההוא כאילו הוא נברא מאין, וזה הטעם 'וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ' (טז, לג)- ולכך אמר הכתוב אחרי - 'וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה' (טז, לא), 'וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם' (טז, לב) " (טז, ל). לפי הרמב"ן, היה הנס של בקיעת האדמה, נס מיוחד. כיוון שלא כמו הבקע שנוצר כתוצאה מרעידת אדמה, לאחר שפתחה האדמה את פיה, הבקע שנוצר, נסגר בחזרה; ואילו ברעידת אדמה רגילה הבקע נשאר.

גם המלבי"ם סובר שמדובר בנס מיוחד:

המלבי"ם מקשה: " וידעתם כי נאצו... אולם איך היה המופת הזה דומה כבריאת יש מאין והלא יקרה בכל עת שתפתח הארץ את פיה ע"י רעש הארץ ותבלע ערים ויושביהם?" ומתרץ שזו לא היתה רעידת אדמה רגילה אלא הקב"ה ברא פה מיוחד לאדמה: "כי היה הפה מתפשט ומתקמץ נתארך ונתקצר לפי גודל הדבר שרוצה לבלוע ולפי רחוקו מן המקום ששם נפתח" (טז, ל), ולכן אף על פי שקרח היה רחוק ממקום פתיחת הפה אלפים אמה, האדמה האריכה את פיה אלפים אמה ובלעה אותו.

גם הרמב"ם סבור שמדובר בנס מיוחד, שאינו בדרך הטבע כלל: "וממה שראוי שנבארהו הנה, ואע"פ שהוא עקר יותר נכבד מכוונת זה המאמר - הוא, שהנפלאות פעמים יהיו בעניינים הנמנעים בטבע כהתהפך המטה לנחש ושקיעת הארץ בעדת קרח ובקיעת הים; ופעמים יהיו בעניינים האפשריים בטבע, כבוא הארבה והברד והדבר במצרים, כי מדרך מיני אלו הדברים שיארעו במקצת העתים במקצת המקומות..."(איגרת תחיית המתים, פרק י', לקראת סוף האיגרת).

אכן ברעידת אדמה נוצרים בקיעים ופתחים באדמה שפעמים הם מאוד עמוקים. פתחים אלו נשארים פתוחים ואינם "בולעים" בני אדם. רק לעיתים נדירות פתחים אלו רחבים מספיק כדי שבני אדם יוכלו ליפול לתוכם[2]. בנוסף, צריך לומר, שסדרה של רעשי משנה עוצמתיים נוספים גרמו ל"סגירת" הבקיעים ולהיעלמותה של עדת קורח. אם כן, פי האדמה שבלע את קרח היה נס גיאולוגי ייחודי שלא בדרך הטבע.

בהקשר זה כדאי לציין שהשד"ל מבאר שבני ישראל פחדו כתוצאה מהרעש האדמה: "וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם - בשביל הקול היוצא מבקיעת הארץ ונפילת הבתים (כדעת רש"י), לא מקול זעקתם (כדעת רשב"ם ורמב"ן ורבי אברהם אבן עזרא)" (טז, לד).

מהם הכוחות שבפנים כדור הארץ המשנים את פני הארץ[3]?

הגיאוספירה של כדור הארץ [=החומר הסלעי הבונה אותו על צורותיו השונות: מינרלים, סלעים, קרקעות, משקעים וסלע מותך] מורכבת משלושה חלקים עיקריים: קרום, מעטפת וגלעין. השכבה החיצונית של כדור הארץ, שעליו אנו יושבים, מכונה בשם קרום כדור הארץ. עובי קרום הוא כדור הארץ בחלקים היבשתיים הוא 20-60 ק"מ ובקרקעית האוקיאנוסים 6-12 ק"מ (קוטר כדור הארץ הוא כ- 13000 ק"מ). ככל שמעמיקים לרדת לתוך פנים כדור הארץ גדל החום בשיעור של 2-3 מעלות צלזיוס אחת על כל 100 מטר עומק בממוצע. כך שהחל מעומק 50 ק"מ יהיה החום עצום מאד, ולכן חלק מהחומרים שבפנים כדור הארץ נמצא במצב לוהט-נוזל כמו הלבה הפורצת מהרי הגעש[4]. מקור החום בפנים כדור הארץ הוא בעיקר מהתפרקויות הרדיואקטיביות של מאגרי האורניום המצויים בעיקר בסלעי הגרניט; תוצר לוואי של התפרקויות רדיואקטיביות אלו הוא פליטת חום. החום שבתוך גלעינו של כדור הארץ הוא 4300 מעלות צלזיוס בערך.

התאוריה המסבירה את הכוחות שבפנים כדור הארץ המשנים את פני הארץ מכונה טקטוניקת הלוחות. גושי יבשה גדולים המכונים לוחות, מהווים יחדיו את קליפתו החיצונית של כדור הארץ. החום שנוצר בפנים כדור הארץ גורם, כאמור, להתכת סלעים בפנים כדור הארץ, ואלה זורמים תחת קרום כדור הארץ ותוך כדי כך סוחפים את הלוחות. כתוצאה מהחום הרב, הסלע עולה, כיון שכל דבר חם הוא קל יותר, ולכן הסלעים הלוהטים צפים למעלה, והם נעים בפנים כדור הארץ כמו האוויר בחדר המחומם בתנור. תוך כדי תנועתם הם סוחפים את הלוחות. תנועת הלוחות היא זאת היוצרת הרים ועמקים וצורות יבשה נוספות וכן היא הגורמת לרעידות אדמה[5]. תנועת לוחות ייחודית, שלא בדרך הטבע[6] גרמה ליצירת פה האדמה שבלע את קרח ורכושו.

התנזלות קרקע

התנזלות קרקע מתרחשת כאשר משקע חולי, לא מלוכד, רווי במי תהום רדודים, מאבד את חוזקו המכאני בזמן רעידת אדמה חזקה ומתנהג כנוזל. התנזלות מתבטאת במגוון רחב של אופנים, כגון: בעבוע אל פני השטח בצורת משפכי בוץ בודדים ולאורך סדקים, הזרקת חול ומים אל בין השכבות בתת הקרקע, סידוק והסטה אופקית של גושי קרקע גדולים, שקיעה של פני הקרקע, וכדומה. כל אלה עלולים לגרום לשקיעה או ציפה של מבנים וקריעת תשתיות בפני השטח ובתת הקרקע[7].

ד"ר שחר בן זאב מהאוניברסיטה העברית הדגים במחקרו, ש"התנזלות קרקע" יכולה להתקיים גם כאשר ישנה זרימה של מים מהקרקע המנוזלת לכיוון פני השטח בזמן רעש האדמה. התנזלות ״מנוקזת״ כזו יכולה לקרות גם רחוק ממוקד רעידת האדמה, היכן שעוצמת הרעידה חלשה יחסית. ממצא חשוב זה מסביר מקרי התנזלות מתועדים רבים הרחק ממוקד הרעידה[8].

רש"י מביא את דברי רבי יהודה, שבכל מקום שבו היו אנשי קרח, האדמה נבקעה תחתיהם ובלעה אותם: "בקרב כל ישראל - כל מקום שהיה אחד מהם בורח, הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו, אלו דברי רבי יהודה" (דברים יא, ו). יתכן שבכל מקום שבו היו אנשי קרח, גם במקומות רחוקים מהמקום המרכזי של בקיעת האדמה, התרחשה באופן ניסי התנזלות קרקע בעוצמה, והם שקעו אל תוך האדמה.

[1] האבן עזרא מבאר, המילה 'בריאה' כאן אין כוונתה 'יצירה חדשה' אלא לחתוך לשתיים, כמו 'וברא אותהן' (יחזקאל, כג, מז). כמו כן אין קושי, על המשנה במסכת אבות, שפי הארץ, הוא אחד מעשרה דברים שנבראו ברגע האחרון של סיום בריאת העולם, בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה: "עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: פי הארץ..." (אבות פרק ה, משנה ו). ה' קבע את העיתוי והמיקום של פי הארץ, בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה.

[2] Can Lightning Strike the Same Place Twice” , by Joanne Mattern ,Lerner Publications,2010, page 13."

[3] "גיאולוגיה בפטיש ישראלי", מאת עמנואל מזור, הוצאת האונ' הפתוחה בישראל, 1980, עמ' 13-15; על טקטוניקת הלוחות החל מעמ' 485. ראה גם בספר "גיאולוגיה יסודות ותהליכים", מאת פרופ' פלכסר עקיבא, הוצאת אקדמון, תשנ"ב - למאמר המקוון מתוך הספר, "כדור - הארץ והמנוע הטקטוני הפנימי", בספריה הוירטואלית של מט"ח.

[4] הרי-געש הם ארובות חבור בין פנים האדמה לבין קליפתה. ארובות אלה עוברות במעמקי האדמה ומסתימות כלפי מעלה בצורת משפכים המקיאים את הסלעים המותכים (לבה), העולים מפנים כדור הארץ לחוץ. החומרים הנפלטים מהרי געש הם: אדים וגזים, לבה זורמת וחומרים מוצקים מפוררים כגון: אפר, אבק ואבנים.

[5] ראה גם מאמר "רעש האדמה", פרשת יתרו, בבלוג זה.

[6] נס שלא בדרך הטבע, כלומר, הפעלת כוחות הטבע, בדרך מואצת מסויימת, כפי שכותב הרמח"ל (רבנו משה חיים לוצאטו) בספרו דרך ה': "ואמנם עוד עניין אחד חקק הבורא יתברך שמו על זה הדרך, הוא, כי הנה המלאכים כולם בכל מדרגותיהם, הנה נמסר בידם כח לפעול פעולות שנמסרו להם, והנה אינם פועלים בתמידות, אלא כפי הסדר שהוסדר להנהגה הטבעית התמידית של העולם; אמנם יש בכוחם, שיכולים לפעול ממין הפעולה ההיא יותר ממה שפועלים בתמידות, וביותר כח וחוזק, שלא כסדר התמידי; ובזה הדרך יפעלו פעמים רבות במעשה הניסים והנפלאות, שיחודשו בעולם כפי רצונו יתברך שמו בעת שירצה" (פרק ב סעיף ז). ה' מבצע את הניסים דרך המלאכים. המלאכים אינם יכולים ליצור עולם חדש. הם רק מפעילים את חוקי הטבע הקיימים בתאוצה מסויימת. למשל מכת דם במצרים: לא נוצר לפתע דם, אלא התרכובת הכימיקלית של המים נהפכה לתרכובת של דם. במכת צפרדע: לא נוצרו לפתע צפרדעים רבות, אלא צפרדע אחת עלתה מן היאור, פרתה ורבתה בתאוצה מרובה ביותר, למיליונים. וכן בכל המכות (ע"פ הסברו של הרב אברהם יעקב כץ בספר "מסילות אל דרך ה' ").

[7] "כאשר אדמה הופכת לנוזל", אור אליאסון, אוקטובר 2018, באתר מכון דוידזון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

ראה גם באתר המכון הגיאולוגי לישראל בערך "התנזלות (Liquefaction)".

[8] "מחקר חדש שופך אור על התנזלות קרקע הרחק ממוקדי רעידת אדמה"', המכון למדעי כדור הארץ, אונ' העברית ירושלים, נובמבר 2023.