מאת: אורן סעיד
נחלקו הפרשנים והחוקרים בזיהוי יותרת הכבד - אחד מחלקי הקרבן שהיה קרב על המזבח.
בתיאור חלקי קרבן השלמים, אשר מוקרבים על גבי המזבח (האימורים) נאמר: "וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵהֶן אֲשֶׁר עַל הַכְּסָלִים וְאֶת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד עַל הַכְּלָיוֹת יְסִירֶנָּה" (ויקרא ג, ד). במאמר זה נדון בזיהוי 'הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד' על פי הפרשנים והחוקרים[1].
הסרעפת והכבד
רש"י מבאר מהי 'הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד': "הַיֹּתֶרֶת - הוא דופן המסך, שקורין איברי"ש [סרעפת] ובלשון ארמי 'חַצְרָא דכַּבְדָּא'; על הכבד - שיטול מן הכבד עמה מעט; ובמקום אחר אומר (ויקרא ט, י) 'וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד' " (שם). רש"י מבאר, שיותרת הכבד, היא המחיצה שבאמצע הבטן, המבדלת בין איברי המאכל ואיברי הנשימה, כלומר בין הבטן לבין החזה, והיינו הסרעפת. בנוסף, רש"י מציין, כשמקטיר את יותרת הכבד, נוטל עמה מעט מן הכבד, שכן במקום אחר נאמר "וְאֶת הַיֹּתֶרֶת מִן הַכָּבֵד" (ויקרא ט, י), שיטול מן הכבד על היותרת.
כפי שציין רש"י, יותרת הכבד נקראת בלשון ארמי 'חצר הכבד', ובלשון התלמוד היא נקראת 'טרפש הכבד', כפי שמציין רש"י במסכת ברכות: "יותרת הכבד - טרפשא דכבדא שקורין אייבר"ש [סרעפת]" (ברכות מד, ב).
|
|
הכבד האנושי – מבט על. בכחול מסומן הווריד הנבוב התחתון, ומשמאלו האונה הזנבית (caudate lobe). מתוך ויקימדיה |
הסרעפת היא שריר במערכת הנשימה, המפריד בין בית החזה לחלל הבטן. הסרעפת קיימת אצל בעלי חיים יונקים.
כיווץ והרפיה של הסרעפת הם חלק חשוב בתהליך הנשימה. במהלך שאיפה הסרעפת מתכווצת, נעשית שטוחה ומגדילה את נפח בית החזה ואוויר זורם פנימה אל הריאות על מנת למלא את הוואקום שנוצר בהן. במהלך הנשיפה, הסרעפת נרפית והאוויר יוצא מהגוף. כיווץ הסרעפת מפעיל לחץ על הבטן, לחץ זה ממריץ את הקיבה וכך הסרעפת מסייעת לתהליך עיכול. לסרעפת חלק גם בתהליכי ההקאה, מתן השתן והצואה[2].
מבנה הסרעפת אצל בעלי חיים יונקים שונה מאשר אצל האדם, בעיקר במבנה ובצורת השרירים והגידים המרכיבים את הסרעפת[3].
האונה הזנבית בכבד
יש הסבורים, שיותרת הכבד היא חלק מהכבד עצמו, היוצא ממנה בצורת אצבע קטנה והיא הנקראת במשנה: 'אֶצְבַּע הַכָּבֵד' (תמיד פרק ד, משנה ג) ; כך פירש הרמב"ם בהקדמה לסדר קדשים: "ויותרת הכבד, והוא הקצה התחתון היוצא ממנו כמו הבוהן מן היד" ; וכן פירש הרשב"ם: "היותרת - שמייתר וגדל על הכבד" (ויקרא ג, ד) וכמו כן פירש האברבנאל : "את היותרת והיא האוזן היתרה אשר על הכבד" (שמות כט, יג). בנוסף, כך משמע גם דעת חוקרים, שמושגים אלו מתייחסים לאונה הזנבית של הכבד (Caudate Lobe), שהיא מופרדת בבהמה, ולכן התייחסו אליה בשם נפרד[4].
האונה הזנבית (Caudate Lobe), קיימת בכל היונקים והיא חלק מהכבד. היא נמצאת בחלק האחורי העליון של הכבד, בצד שמאל של הוריד הנבוב התחתון[5] (=אחד משני כלי הדם הוורידיים העיקריים המנקזים דם המוחזר מכל רקמות הגוף לתוך הלב).
לאונה הזנבית של הכבד ישנה אספקת דם פורטלית (=מערכת כלי הדם המנקזת דם, העשיר בחומרי מזון ופסולת, מהמעי, הטחול, והלבלב אל הכבד) וניקוז ורידי כבד (= קבוצה של כלי דם המנקזים דם מהכבד אל הווריד הנבוב התחתון) ללא תלות בשאר הכבד.
לאונה הזנבית של הכבד יכולות להיות צורות שונות, אך היא מתוארת לרוב כמלבנית, או כצורה בה יש צד אחד רחב יותר מהשני או צורה אחרת לא סדירה[6].
ווריד שער הכבד
יש מי שסבור, שיותרת הכבד היא מקום כניסת ווריד שער הכבד[7].
כל האיברים בגופנו מקבלים אספקת דם מהלב באמצעות העורקים ומחזירים דם אל הלב בוורידים, אך הכבד ניזון גם מעורק וגם מווריד, ומחזיר דם ללב דרך וריד נוסף. עורק הכבד משמש להעברת דם עשיר בחמצן מהלב לכבד, בדומה לתפקידם של עורקים שמשרתים איברים אחרים. אך ווריד שער הכבד אינו ווריד רגיל. בשונה מרוב הוורידים בגוף, הוא אינו מוביל דם בחזרה אל הלב, אלא מעביר דם דל חמצן אך עשיר בחומרים מזינים – ולעיתים גם ברעלים – מהמעיים לעיבוד בכבד. רק אחרי הטיהור שהוא עובר שם, הדם ממשיך בדרכו אל הלב וממנו לשאר איברי הגוף[8].
ווריד שער הכבד הוא חלק בלתי נפרד ממערכת כלי הדם של הכבד, וקיים בכל היונקים (אם כי המבנה האנטומי שלו והמיקום אינם בהכרח זהים בכל היונקים), מכיוון שהכבד הוא איבר חיוני לתפקודם התקין של כל היונקים.
הלבלב והכבד
יש הסבורים, שיותרת הכבד היא הלבלב[9].
הלבלב ממוקם מאחורי הקיבה, בחלק העליון של הבטן, ומאחורי הכבד. הלבלב והכבד הם שני איברים נפרדים בגוף, אך יש ביניהם קשר חשוב בתהליך העיכול. הכבד מייצר מרה, נוזל המסייע בעיכול שומנים, והלבלב מפריש אנזימי עיכול ויוני ביקרבונט שמנטרלים את חומציות הקיבה. הלבלב והכבד מחוברים דרך צינורות המרה והלבלב, המתאחדים לנקודה אחת (שנקראת Ampulla of Vater), הנמצאת לפני התריסריון[10] (החלק הראשון של המעי הדק). אצל בקר, כבשים ועיזים, צינור הלבלב אינו תמיד מתאחד עם צינור המרה לפני הכניסה לתריסריון, ולעיתים נכנסים בנפרד[11].
[1] מקור עיקרי: אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג, בערך "כבד", כרך ד', ירושלים תשס''ו, עמ' 56-57. הערך המקוון באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה עפ"י התורה ליד המרכז הרפואי שערי צדק.
[2] אנצ' בריטניקה המקוונת באנגלית בערך "diaphragm-anatomy" (=מבנה הסרעפת).
[3] vet-Anatomy - The Anatomy of veterinary imaging, “Diaphragm”, IMAIOS site
[4] תרגום השבעים, ויקרא ג ד; יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ג, פ"ט, 3; אוצר ישראל, ערך כבד.
[5] Jie Huang, DaLi Sun, Dingwei Xu, Yan Zhang, Manqing Hu,
A comprehensive study and extensive review of the Caudate lobe: The last piece of “Jigsaw” puzzle, Asian Journal of Surgery, Volume 47, Issue 1,2024, Pages 1-7, ISSN 1015-9584,
[6] Sagoo MG, Aland RC, Gosden E. Morphology and morphometry of the caudate lobe of the liver in two populations. Anat Sci Int. 2018 Jan;93(1):48-57. Epub 2016 Sep 1. PMID: 27586453; PMCID: PMC5741786
[7] אנציקלופדיה עברית, כרך כ, ערך כבד, עמ' 539.
[8] "כוחות-העל של הכבד", ספיר חבושה לאופר, ספטמבר 2021, מכון דוידזון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן.
[9] קצנלסון, התלמוד וחכמת הרפואה, עמ' 46; י.מ. לוינגר, קורות, ה:103, 1970.
[10] MUSC Healthsite, Medical University of South Carolina, “pancreas”
[11] vet-Anatomy - The Anatomy of veterinary imaging, “Body of pancreas”, IMAIOS site.
