מאת: אורן סעיד
בערים מרכזיות בארץ ישראל, נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות מערכות ביצורים מרשימות, הכוללות חומות אדירות ושערים מבוצרים.
בפרשתנו אנו קוראים על מלחמת ישראל במדין. התורה מציינת שבני ישראל שרפו באש את ערי מדין ואת טירותם: "וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ" (במדבר לא, י). רש"י בפירושו הראשון וכן תרגום אונקלוס מבארים שטירה היא בית עבודה זרה[1]. רבי אברהם אבן עזרא ביאר שטירה היא ארמון מלכותי: "טירותם - ארמוני המלכים" (שם, השווה רש"י כאן בפירושו השני). רלב"ג מבאר שטירה היא עיר המוקפת חומה: "ואת כל טירותם - הם הערים הבצורות המוקפות חומה" (לא, י).
המונח 'טִירֹתָם' נזכר גם בחומש בראשית לגבי מושבות בני ישמעאל: "אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם" (בראשית כה, טז). תרגום אונקלוס מתרגם: "וּבְטִירֹתָם - וּבכַרכֵּיהוֹן", והכוונה לערים המוקפות חומה (שם, השווה רש"י). רבי אברהם אבן עזרא ביאר, שטירה היא ארמון: "ובטירותם - ארמונים, כמו 'טִירַת כָּסֶף' (שיר השירים ח , ט)". הרד"ק מבאר שהכוונה גם למבצר: "בחצריהם ובטירותם - במקום שנפלה נחלתם, היו שם בגדולה ובכבוד, יושבים בחצריהם ובטירותם. וה'חצרים' הם ערי הפרזות, וה'טירות' הם הכרכים והמבצרים" (שם). רש"י על שיר השירים, על הביטוי 'טִירַת כָּסֶף' (שיר השירים ח , ט) ביאר שטירה היא עיר מבוצרת: "נבנה עליה טירת כסף - נהיה לה לעיר מבצר ולכתר ולנוי" (שם). אם כן, המונח 'טירה' מתייחס לביצור שהקיף עיר או ארמון.
|
|
תבליט מצור סנחריב על לכיש, מתאר את המצור מתוך ויקימדיה |
ערי מבצר ומצודות
בספר שופטים נאמר שישראל בנו מבצרים מפני מדיין: "וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת" (שופטים ו, ב). מבאר בפירוש אור "מצודת ציון": "המצדות - מבצרים חזקים" (שם). הנביא אלישע מתנבא שה' יתן את מואב בידי ישראל ויכו "כָּל עִיר מִבְצָר" (מלכים ב, ג, יט).
ביצורים הם מבנים ואמצעים אחרים שנועדו למנוע חדירת פולשים ואויבים לתחומה של עיר או מדינה או ארמון. הביצורים הקדומים ביותר ידועים מהמזרח הקדמון, ובכללם ביצורי העיר יריחו. על ערים בצורות בכנען, ערי מבצר ומצודות מסופר בספרי המקרא, החל מדברי המרגלים למשה במדבר, וכלה בתיאור ביצורן של ערים בתקופת המלוכה בישראל, ביניהן: ירושלים, שומרון, מגידו, בית שאן עוד. כמו כן נחשפו ביצורים מקיפים בשטחי האימפריות החיתית והמצרית, בצור, בצידון, במואב, בבבל ועוד. מפורסמים גם הביצורים מתקופת סוף בית המקדש השני: מצדה, הרודיון, גמלא ועוד.
הביצורים הראשונים היו חומות עץ או אבן שהקיפו את העיר. לעתים בנו שתיים או שלוש חומות סמוכות זו לזו. ביצורי החיתים והפניקים נחשבו לחזקים ביותר. הם כללו שתי חומות אבן מקבילות במרחק של 5-10 מטרים זו מזו, ומחוברות בחומות ניצבים במרחקים שווים, שיצרו מלבנים – אותם מילאו באבנים ואדמה[2].
במצרים העתיקה מקדשים וכן מבנים מלכותיים היו מוקפים חומה לשם הגנה[3].
ביצורים קדומים בארץ ישראל
חפירות בתל חצור חשפו את אחת ממערכות הביצור המרשימות ביותר בארץ ישראל. השרידים כוללים חומות עבות מאבן ולבני בוץ, מגדלי שמירה וחפיר עמוק[4] המקיף את העיר ושער מפואר בן שישה תאים, הדומה לאלה שבתל מגידו ובתל גזר[5] (ראה להלן).
בתל מגידו התגלו מערכות ביצורים עצומות ממדים שכללו שערים בעלי שישה תאים, חומות עבות כפולות ומגדלי שמירה[6].
בתל גזר נחשפה מערכת ביצורים הכוללת חומה מאסיבית, שער מרשים בן שישה תאים וחפיר רחב החצוב בסלע. מערכת זו משתלבת היטב בתבנית הביצורים של ערי הממלכה המאוחדות במאה העשירית לפני הספירה, בדומה לתל מגידו ולתל חצור[7].
יריחו נחשבת לאחת הערים הראשונות בעולם שבוצרו בצורה משמעותית. חפירותיה חשפו חומה רחבה עשויה לבני בוץ, ומגדל אבן עגול המתנשא לגובה של כשמונה מטרים[8].
תל לכיש התגלה כעיר מבוצרת היטב בעלת שער בן שישה תאים, חומת סוגרים רחבה ומגדלים שמורים היטב. שרידי השער המרשים תואמים את התיאור בתבליטי נינווה של סנחריב, וממחישים את עוצמת הביצורים בתקופת ממלכת יהודה[9].
במדרון המזרחי של עיר דוד התגלתה מערכת ביצורים מרשימה הכוללת חומה עבה ומגדל אבן מאסיבי, הבנויים סמוך למעיין הגיחון[10].
ביצורים קדומים בציורים ובתבליטים
הציורים הקדומים ביותר של ערים בארץ ישראל, נתגלו בחורבות מצרים ואשור - שתי המעצמות של העולם הקדום, אשר נלחמו רבות על אדמת הארץ, השתדלו לרכוש את השליטה על מקומותיה האסטרטגיים ולהבטיח בזה את ענייניהם הביטחוניים. בציורים הקדומים, נראות הערים הבצורות על חומותיהן ומגדליהן בלוויית כתובות, המציינות את שמותיהן ולפיהן אפשר לזהותן. בציורי המצרים מובאות הכתובות בכתב החרטומים ובציורי האשורים בכתב היתדות.
בחפירות המדעיות שנערכו בחורבות ארמונו של תגלת פלאסר באשור, נתגלה לוח אבן ובו חקוקה צורת עיר בצורה, אשר אשורים מסתערים עליה ותושביה נכנעים לפניהם. לפי הכתוב מעליה, בכתב היתדות, זו העיר גזרו, והיא לפי כל הדעות העיר גזר, עיר מפורסמת בהיסטוריה הישראלית על אם הדרך בין ירושלים ויפו.
בארמונו המפואר של סרגון, נמצא תבליט גדול ובו נראית עיר בצורה על אי, וממנה שטות רפסודות המובילות ארזי הלבנון. אולי זו העיר צור, אשר סיפקה עצים לשכנותיה.
לאחר ניצחון סנחריב מלך האשור, על העיר לכיש, ציווה סנחריב לחקוק על קיר ארמונו, בעיר בירתו נינווה, את צורת העיר הבצורה לכיש, עם חומותיה ותושביה הלוחמים, כשהאשורים מסתערים עליה ומנצחים אותה. תבליט זה, מהגדולים ביותר בעתיקות אשור ומהחשובים לידיעת המקרא, נתגלה בחפירות נינווה. באותו ארמון של סנחריב בנינוה, נמצא גם תבליט אחר, המציג עיר בצורה במרומי הר המוקפת חומה ובה נראה אחד משעריה. בקצה העליון של מגדלה הגבוה, נשאר קטע מכתובת אשורית בכתב היתדות '...אלאמו', כנראה היה כתוב 'אירוסאלאמו' וזו צורה אשורית של השם ירושלים[11].
ה"לימס"
הרומאים הקימו על שפת המדבר, בעבר הירדן המזרחי, שורת מבצרים ומצודות להגנה - הם ה"לימס" המפורסמים, לצורך הגנה מפלישות נודדי המדבר. מבצרים אלה נמשכו לאורך 420 ק"מ מסוריה בצפון עד אילת בדרום, לאורך דרך המלך של טריאנוס קיסר ומסילת הברזל החג'אזית של ימינו[12].
כל מבצר היה בנוי בצורת מרובע, בפינותיו מגדלים, וסביבו על פי רוב חפירה עמוקה. חצר המבצר היתה רחבת ידיים ושמשה מקום מקלט לאזרחים בימי התקפה ואכסניה לעוברי אורח ולסוחרים נודדים. עד ימינו, נשארו לארכה של עבר הירדן שרידים רבים של מבצרי הרומאים[13].
[1] וכן מלבי"ם: "טירותם - בית עבודת כוכבים, ששם היו מנחשים ורואים בכוכבים, שזו היתה עבודתם, כי על נחש ינחש תרגם יונתן מטיירא מטייר ביה..." (שם). ראה גם בספר "הערוך השלם" בערך 'טיריון'.
[2] אנצ' לבית ישראל, הרב רפאל הלפרין, בערך "ביצורים", הוצאת "הקדש רוח יעקב", 1994.
[3] Morkot, R. G. (2010). The A to Z of Ancient Egyptian Warfare. U.S.A: Scarecrow Press. Pages 88-89
[4] תעלה עמוקה הנחפרת מחוץ לביצורים כמו טירה או עיר, כדי להקשות על תוקפים, ובמיוחד על מכונות מלחמה ופרשים, להגיע אל החומות.
[5] Ben-Tor, A. (2016). Hazor: Canaanite Metropolis, Israelite City. Jerusalem: Israel Exploration Society, p. 113.
[6] Ussishkin, D. (1999). “Megiddo – Armageddon: The Story of the Canaanite and Israelite City.” Biblical Archaeology Review, 25(1), p. 35.
[7] Dever, W. G. (1990). Gezer I: Report of the 1964–1974 Excavations. Jerusalem: Hebrew Union College, p. 89.
[8] Kenyon, K. M. (1981). Excavations at Jericho, Vol. 3. London: British School of Archaeology in Jerusalem, p. 16.
[9] Ussishkin, D. (2004). Lachish V: Investigations at Lachish: The Iron Age. Tel Aviv University, p. 52.
[10] Shiloh, Y. (1985). Excavations at the City of David I, 1978–1982. Qedem 19, p. 28.
[11] "ארץ ישראל בתמונות ובמפות עתיקות", זאב וילנאי, הוצאת ראובן מס ירושלים, 1961, עמ' 5-9 .
[12] אנצ' יהודית "דעת", מכללת הרצוג, ערך "עבר הירדן".
[13] "מדריך ארץ ישראל", עבר הירדן המזרחי חוורן וסיני, זאב וילנאי, הוצאת "תור" ארץ ישראל, ירושלים, 1946, עמ' 12-13.
© כל הזכויות שמורות למחבר
