"וַיִּחַדְּ יתרו"

 מאת: אורן סעיד

אחד הפירושים לתגובת יתרו, כאשר שמע את כל מה שעשה ה' למיצרים, מפגיש אותנו עם תופעת "עור ברווז".

בפרשתנו אנו קוראים, שמשה נפגש עם יתרו חותנו, וסיפר לו "אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה'  לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם ה' " (יח, ח). תגובת יתרו: " וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ, עַל כָּל הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם" (יח, ט).  רש"י במקום מסביר, שלפי הפשט, יתרו שמח; ומביא גם מדרש אגדה (ע"פ סנהדרין צד, א): " נעשה בשרו חידודין חידודין, מיצר על אבוד מצרים" (שם). מה הפירוש לביטוי "נעשה בשרו חידודין חידודין"?

סימור שיער אצל בני אדם.
מתוך ויקיפדיה

נראה שהכוונה, ששערותיו של יתרו סמרו. יתרו ששמע  מפי משה, את הצרות והתלאות שעברו על פרעה, נתקף חרדה ובהלה, ולכן סמרו שערותיו. מדרש זה, דורש את המילה "ויחד" מלשון חרדה או מלשון חידוד (השערות). 

מה שגורם לסימור השיער הוא ההורמון ששמו אדרנלין. האדרנלין המכונה "הורמון מצב החירום" (או "הורמון המרץ"), המופרש מבלוטת יותרת-הכליה, תפקידו להכין את הגוף למצב של חירום, המחייב גיוס מהיר של כוחות הגוף לשם לחימה או בריחה. קצהו התחתון של שורש השערה מעובה וקרוי בצל-השערה; בתוכו פיטמת השערה, המכילה כלי-דם. מעט מעל לבצל השערה מצוי השריר זוקף-השערה. התכווצותו גורמת את זקיפת השערה. האדרנלין פועל על שריר זוקף-השערה וע"י כך השערה מסתמרת. יתכן שמטרת זקיפת השערה היא הטלת מורא על האויב בעת הלחימה, כמו זקיפת השערות של חתול[1].

תופעה זו מכונה "עור ברווז" כי תופעה זו שכיחה בטבע ואצל עופות הנוצות מזדקפות על מנת להפחיד את האויב. בתוך כך, הזדקרות הנוצות לוכדת את האוויר החם ביניהן ומסייעת לשמירה על חום הגוף.

רש"י על תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פירש: "חדודין חדודין  - קמטין קמטין שהיה מיצר מאד על מפלת מצרים" (צד, א). "קמטין" הם בד"כ במשמעות של קפלים בעור;  למשל: "אלו מקומות באדם שאינן מטמאין בבהרת... הקמטין, והקמטין שבצואר" (נגעים פרק ו, משנה ח). רש"י על הפסוק  בבראשית "וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה" (מג, ל) מבאר: "נכמרו" - נתחממו ; ובלשון משנה (בבא מציעא עד, א) 'על הכומר של זיתים'; ובלשון ארמי (פסחים נא, א) 'משום מכמר בשרא'; ובמקרא: 'עורנו כתנור נכמרו' (איכה ה, י), נתחממו ונקמטו קמטים קמטים, מפני זלעפות רעב, כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ ".  רש"י מציין, ש-עור שמחממים אותו הוא מתכווץ. א"כ, ע"פ פירוש זה, ניתן להסביר, שהקמטים במקרה של יתרו,  הם התכווצויות שרירי זוקפי השיער, הגורמים לזקיפת השערות וע"י כך תורמים לחימום הגוף במידה מסוימת.

 

---

[1] ראה מאמר בפרשת האזינו "האדרנלין".

© כל הזכויות שמורות למחבר