מאת: אורן סעיד
"יוצא דופן" - זה שנולד בניתוח קיסרי, נידון במקורות חז"ל הן לגבי בהמה והן לגבי האדם.
בפרשתנו נאמר: "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה ל-ה' "(כב, כז). בהמה שנולדה, פסולה לקרבן בשבוע הראשון לחייה, עד היום השמיני. מבאר רש"י: "כִּי יִוָּלֵד – פרט ליוצא דופן". מהמילים 'כִּי יִוָּלֵד'[1] דרשו חז"ל[2] שוולד שנולד שלא בדרך לידה רגילה, אלא דרך הדופן (הבטן) של אמו אין בו את כל דיני הקדושה: בדיני קרבנות הוא נחשב למין בפני עצמו ולכן אין להקריבו לקרבן, ואם הקדישו, הרי זה כמקדיש עצים ואבנים, והרי הוא חולין לכל דבר, וימכר ויביא בדמיהם כל קרבן שירצה[3]. כמו כן אינו מחויב במעשר בהמה, ולכן אין למנות אותו כשמעשרים את הבהמות[4]. מכאן מקור הביטוי "יוצא דופן", במובן של חריגות.
"יוצא דופן" נידון בחז"ל לא רק לגבי בהמה אלא גם לגבי האדם, לעניין מצוות ודינים שנאמרה בהם לידה. הנולד בניתוח קיסרי, והנולד אחריו כדרכו, שניהם אינם בכורים לכהן, ופטורים מפדיון הבן, הראשון מפני שלא יצא דרך הרחם, והשני מפני שקדמו אחר[5]. כמו כן, הנולד בניתוח קיסרי, נימול ביום השמיני, אך מילתו אינה דוחה את השבת[6].
|
|
עגל מלידה
מתוך ויקימדיה |
יוצא דופן נאמר בדרך כלל על וולד שלא נולד כדרכו דרך בית הרחם, אלא יצא דרך דופן, בדרך כלל ע"י שקרעו את בטן האם והוציאו את ולדה[7]. הפרשנים מציינים אפשרויות נוספות: שנפתחו מעיה על ידי סם והוציאו את העובר לחוץ[8], או שכותלי בית הרחם נחתכו מלמעלה, ואחרי כן יצא[9].
התהליך הניתוחי בו מוציאים את הוולד מבטן אמו נקרא כיום ניתוח קיסרי.
ניתוח קיסרי בבעלי חיים
ניתוח קיסרי נפוץ היום בעיקר בקרב בעלי-חיים הבאים:
א. בקר (פרות), בעיקר זן בקר לבשר שמקורו בבלגיה (Belgian Blue), בשל תעלת לידה צרה יחסית, והעגלים גדולים וכבדים ולכן כמעט כל הלידות מתבצעות בניתוח קיסרי[10].
ב. כבשים ועיזים, במקרים של מנחים לא תקינים או ריבוי עוברים[11].
ג. אלפקות ולמות, במקרים של כישלון דילטציה (Failure of dilation) - מצב שבו צוואר הרחם אינו נפתח (או נפתח בצורה חלקית בלבד) במהלך לידה, ולכן העובר לא יכול לעבור דרך תעלת הלידה[12].
ד. חתולים וכלבים, במקרים של דִּיסְטוֹקְיָה (Dystocia) - קושי בלידה – מצב שבו מהלך הלידה איננו תקין, והעובר אינו יוצא באופן טבעי ללא סיוע[13].
ה. סוסים, במקרים של קושי בלידה או במצבים שבהם אין די זמן לפעול באמצעים שגרתיים, ויש צורך בהתערבות מיידית כדי להציל את חיי האם או הוולד[14].
ניתוח קיסרי להוצאת וולד של בהמה – יש מי שכתב, שדבר זה אסור לכתחילה, והבהמה טריפה, אלא אם כן מדובר בבהמת ישראל ובהפסד מרובה, ואחרי בדיקת כל האיברים הפנימיים, ובעיקר הרחם עצמו; ויש מי שכתב, שניתוח קיסרי בבהמה איננו מטריף את הבהמה, אם הקפידו שלא יגרמו נקב באיברים אחרים בבטן[15].
ניתוח קיסרי באדם
קרוב לוודאי, כי ניתוח לחיתוך הדופן בוצע משחר ההיסטוריה, אולם לרוב המקרים לא נמצא תיעוד רפואי. עדות כתובה לכך, שניתוח לחיתוך הדופן אכן בוצע בעת העתיקה, נמצאה בתיעוד של אירוע, המתרחש בשנת מלכותו ה–23 של המלך חמורבי (1795-1750 לפני הספירה), המתאר את תהליך אימוצו של ילד יתום, המוצא מבטנה של אימו המתה. התיעוד כולל את שמות האנשים המשתתפים ואף את הוצאות הטיפול הסיעודי כפי שהועברו למשפחתו של הילד[16].
קיימים מספר כתובים בזמנה של האימפריה הרומית המעידים על כך שניתוח חיתוך הדופן בוצע באותה תקופה. הטענה הרווחת אשר לפיה הניתוח נקרא על שמו של יוליוס קיסר (100 לפני הספירה - 44 לפני הספירה), אינה נכונה. אחת הסיבות לכך, שהחוקרים דוחים טענה זו היא, שכן אמו של יוליוס קיסר היתה בחיים הרבה שנים לאחר לידתו, ובימים ההם קשה להניח, שאשה היתה נשארת בחיים לאחר ניתוח קשה כזה. יש הסבורים שמקור השם הוא בחוק הרומאי, שאין לקבור אשה מעוברת שמתה, אלא לאחר הוצאת העובר, וייתכן שניתוח זה כונה 'קיסרי', היינו לפי דרישת השליט = הקיסר. ההשערה המקובלת כיום היא, שמקור השם הוא במילה לטינית שפירושה לחתוך, היינו חיתוך דופן הבטן של האשה לצרוך הוצאת העובר מרחמה[17].
עד סוף המאה ה–16 נועד הניתוח הקיסרי בעיקרו להוצאת וולדות חיים או מתים, מרחם אימהות שמתו במהלך הלידה[18]. ניתוח קיסרי באשה מעוברת שמתה, על מנת להציל את חייו של העובר, או על מנת לקוברו בנפרד מאמו, היה נורמה חברתית מקובלת כמעט בכל התרבויות. הרומאים הקדמונים דרשו שייעשה ניסיון להוציא את העובר החי מהאם המתה; הנצרות ראתה בחיוב רב ניתוח כזה, ואף דרשה להוציא כל עובר מאמו המתה, אף אם העובר הוא מת, על מנת להטבילו לנצרות לפני קבורתו; רק האיסלם התנגד בעבר לניתוחים קיסריים, והתייחס למי שנולד בדרך זו כתוצר השדים, שיש להמיתו[19].
המנתח טראוטמן מוויטנברג, נחשב כמי שביצע את הניתוח הקיסרי הראשון באשה חיה, ברוסיה, בשנת 1610. האשה נפטרה כעבור 25 ימים בגלל אלח-דם (=מצב רפואי חמור, הנגרם כתוצאה מתגובה חיסונית להידבקות חמורה). עד סוף המאה ה-19 ניתוח קיסרי הביא בדרך כלל למות היולדת, כתוצאה מזיהומים או מדימום לאחר הלידה. החל משנת 1876 שוכללו ושופרו השיטות הרפואיות והניתוחיות המודרניות, אשר הביאו בעקבותיהם להצלחה רבה בניתוחים הקיסריים, הן מבחינת היילוד, והן מבחינת היולדת.
האם נשים בעת העתיקה שרדו את הניתוח?
על אף שמבחינה רפואית אין הדבר הגיוני, הרי שבמשנה במסכת נידה יש התייחסות לכך: "יוֹצֵא דּוֹפֶן אֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו קׇרְבָּן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד" (פרק ה, משנה א). כלומר, עצם ההתייחסות לחוקי הטומאה והטהרה לגבי היולדת, מצביעים על כך שהאישה שרדה את הניתוח ודיני הנידה חלים עליה. יתרה מכך, במשנה במסכת בכורות, ניתנה התייחסות שאינה משתמעת לשתי פנים, כי ייתכן ונשים שרדו את הניתוח: "יוֹצֵא דֹּפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו, שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּכוֹר, לֹא לְנַחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן לְנַחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים" (פרק ח, משנה ב). מכאן אנו למדים, כי ישנה התייחסות לתינוק, שנולד לאם שכבר ילדה בניתוח לחיתוך הדופן, ומשמעות הדבר כי נשים שרדו את הניתוח[20].
כאמור, ניתוח קיסרי, הן באדם והן בבהמה, מכונה בחז"ל בשם "יוצא דופן", ואף שהעמים הקדמונים לא ידעו לבצע ניתוח זה, הרי שהתלמוד דן במצב זה, ומפשטות הדיונים משמע, שגם האישה וגם הוולד יישארו בחיים לאחר הלידה בחיתוך הדופן. יש הסבורים, שאמנם ידעו היהודים באותם ימים לבצע ניתוח זה, בניגוד לכל שאר העמים שסביבותיהם, ומצרפים לכך מספר עדויות, שרופאים יהודים ידעו לבצע ניתוח קיסרי, לא רק על מנת להציל את העובר אלא אף להציל את האם לאחר הלידה[21].
[1] שלכאורה מילים אלו מיותרות וברור מלשון הפסוק שמדובר בשבעת הימים מעת הלידה, כפי שביאר המלבי"ם: "ומה שכתוב כי יולד פרט ליוצא דופן. כבר בארנו (תזריע ס' ב) כי בהרחבה גם יוצא דופן בכלל לידה, אבל כשידבר בדיוק אינו בכלל. ופה מה שכתוב כי יולד מיותר. שמובן שמדבר בעת לדתו, וא"כ בא בדיוק דוקא לידה גמורה" (שם).
[2] תורת כהנים, אמור, פרק ח פרשתא ח, חולין לח, ב.
[3] זבחים כז, ב; רמב"ם איסורי מזבח פרק ג, הלכות: ד, י-יא.
[4] בכורות, פרק ט משנה ד.
[5] בכורות מז, ב; רמב"ם בכורים יא, טז; טור שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שה הלכה כד.
[6] משנה תורה לרמב"ם, הלכות מילה, פרק א, הלכה יא. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שלא, סעיף ה .
[7] רש"י בכורות יט א ד"ה יוצא דופן ;רש"י חולין לח, ב ד"ה אלא; פירוש המשניות לרמב"ם בכורות מז ב.
[8] רש"י נדה מ א ד"ה יוצא דופן; תוספות כריתות ז ב ד"ה יוצא.
[9] רבנו גרשום בכורות יט א ד"ה יוצא דופן. להרחבה ראה במיקרופדיה תלמודית בערך "יוצא דופן".
[10] Kenneth D. Newman, David E. Anderson, Cesarean section in cows, Veterinary Clinics of North America: Food Animal Practice, Volume 21, Issue 1, 2005, Pages 73-100.
[11] Brounts SH, Hawkins JF, Baird AN, Glickman LT. Outcome and subsequent fertility of sheep and goats undergoing cesarean section because of dystocia: 110 cases (1981-2001). J Am Vet Med Assoc. 2004 Jan 15;224(2):275-9.
[12] Miller BA, Brounts SH, Anderson DE, Devine E. Cesarean section in alpacas and llamas: 34 cases (1997-2010). J Am Vet Med Assoc. 2013 Mar 1;242(5):670-4.
[13] Cesarean Section, David Michael Tillson, Department of Clinical Sciences, Auburn University, Auburn, AL, USA.
[14] de la Rebière de Pouyade G, Binard M, Deleuze S, Ponthier J. Survey on outcomes of emergency standing caesarean section in equids. Front Vet Sci. 2025 Apr 24;12:1548978.
[15] מתוך אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג בערך "רחם". הערך המקוון באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה.
[16] Sheiner I, Cesarean, section: procedures, complications and recovery, nova sciences 2012.
[17] בתוספות במסכת עבודה זרה מובא כי אמו של הקיסר הראשון ברומי מתה בלדתה ונבקע כריסה, ומצאוהו שם חי - וקראוהו קיסר מלשון כרות: "כל נשיאיה…לסוף כמה שנים מלך עליהם אחד בחזקה שמתה אמו בלדתה ונבקעת בטנה ומצאוהו חי ומלך עליהם ונקרא קיסר בלשון רומי והוא לשון כרות בעברית ועל שמו נקראו כל המלכים שלאחריו קיסר" (י, ב).
[18] במשנה במסכת בכורות (ח, ב), מובא הדין לגבי המקרה, שבו הוולד הראשון שהוציאוהו דרך דופן האם שנחתכה, והוולד הבא אחריו דרך הרחם: "יוֹצֵא דֹּפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו, שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּכוֹר, לֹא לְנַחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן"; וכותב הרמב"ם בפירושו למשנה: "מה שאפשר להיות בזה שתהא האשה מעוברת משני וולדות ונקרע דופנה ויצא א' מהן ואח"כ יצא השני כדרך העולם ומתה אחר שיצא השני אבל מה שאומרים המגידים שהאשה חיה אחר שקורעים דופנה ומתעברת ויולדת איני יודע לו טעם והוא ענין זר מאד" (שם). אחרי ניתוח קיסרי, גם בתקופתו של הרמב"ם (1138-1204) האשה לא היתה חיה.
[19] להרחבה ראה באנציקלופדיה הלכתית רפואית בערך "לידה", מאת פרופ' אברהם שטינברג. הערך המקוון באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה.
[20] ברם, ראה הערה קודמת, כיצד פירש הרמב"ם את דברי המשנה "יוֹצֵא דֹּפֶן וְהַבָּא אַחֲרָיו, שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּכוֹר, לֹא לְנַחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן".
"הסיפור יוצא הדופן אודות הניתוח לחיתוך הדופן("ניתוח קיסרי") מהעת העתיקה ועד ימינו", אריאל זילברליכט, ראובן קידר, שלומית ריסקין־משיח,עופר לביא, הרפואה, כרך 153, חוברת 8, אוגוסט 2014.
[21] למשל ראה במאמר " The Antiquity of Cesarean Section with Maternal Survival: the Jewish Tradition" מאת Jeffery boss, medical history (journal), volume 5, issue 2,april 1961, pp 117-131.
