עדויות למבול

 מאת: אורן סעיד

ישנן עדויות כתובות ועדויות ארכיאולוגיות להתרחשותו של המבול.

סיפור המבול קיים באגדות העמים הקדמונים. חוקרים רבים קושרים את עלילות גלגמש, המזכירות את סיפור המבול, עם הסיפור שבתורה[1].

הרי אררט

התורה מספרת שהתיבה נחה על הרי אררט: "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, עַל הָרֵי אֲרָרָט" (ח, ד). במשך הדורות ניסו אנשים רבים למצוא שרידים של תיבת נח על הרי אררט. ברם, זיהויים של "הרי אררט" שנוי במחלוקת. תרגום אונקלוס וכן יונתן בן עוזיאל וכן רבינו סעדיה הגאון פירשו "אררט – קרדו", כלומר, הרי כורדיסטאן שבארמניה, כיום הר ג'ודי, דרומית-מזרחית לימת ואן, המשקיפים על ארם-נהריים ומפרידים בינה לבין ארמניה. הר ג'ודי נחשב עד היום על פי מסורת המצוייה בקוראן (סורה יא, 46) ועל פי מסורת מקומית להר שעליו נחה תיבת נוח.

מסורת עממית אחרת קובעת את אררט בצפון מזרח תורכיה, סמוך לגבול עם ארמניה, בהר שרומו 5,166  מטרים מעל לפני הים, שהארמנים קוראים לו מסיס, הפרסים קראו לו כוה-אי נוח (הר נוח), והתורכים אע'רי דאג (הר ה"כאב" או ה"צער" בהתייחס לחלק התלול שבהר). באחד מצילום לוויין של ההר נראה אזור גדול ומוגבה משאר פני השטחה המעוצב בצורה ספינה, ויש הרואים בו את שרידיה של תיבת נח, אך כיום מקובל להניח שמדובר במדף סלע[2].

הר אררט, הקרוי בפי הפרסים הר נח ,
כפי שנראה מצידו המערבי. ויקימדיה.
מתוך ויקימדיה

יש לציין שלזיהויים אלו להרי אררט אין כל יסוד בכתוב, כיוון שהביטוי "הרי אררט" הוא כללי, ומורה על אחד ההרים שב"ארץ אררט"; "ארץ אררט" מוזכרת בספר מלכים: "וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט" (מלכים ב, יט, לז). כך שלמעשה זיהויים ומיקומם המדויק של הרי אררט אינו ידוע[3].

בתלמוד בבלי מסופר (סנהדרין צו, א),שסנחריב מלך אשור, גילה את תיבת נח ונסר מתיבתו של נח היה לו לאלוה. סיפור דומה, מובא בילקוט שמעוני, על פרשנדתא, בנו של המן, שהיה הגמון בקדרוניא (צריך לומר: קרדוניא[4],  מן "קרדו", אררט), ולקח משם נסר מתיבתו של נח (שמות פרק טו, רמז רנו).   יוסף בן מתתיהו (קדמוניות, א, ג, ו) מביא אגדה ידועה בזמנו, שעל הרי קרדו (אררט) בארמניה נמצאו שרידי קרשים מתיבת נח, ויושבי ההרים עושים מהם סגולות להינצל מפגעים רעים.  הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה" (קדמוניות היהודים, ספר עשרים, ב,ב).

ע"פ הזוהר (פרשת נח דף סג א) בקעים מיוחדים שבאזור ההר הם עדות למבול (בתרגום ללשון הקודש): "רבי חייא ורבי יוסי, היו הולכים בדרך, ופגעו בהרי אררט, ראו סמני בקעים בדרך, שהיו מימי המבול. אמר לו רבי חייא לרבי יוסי: בקעים הללו, הם מימי המבול, והקב"ה הניח אותם לדורי דורות, בכדי שלא ימחו מלפניו עוונותיהם של הרשעים. שכך דרכו של הקב"ה, של הצדיקים שעושים רצונו, רוצה שיזכירו אותם למעלה ולמטה, ולא ישכח זכרונם לדורי דורות, כעין זה לרשעים, שאינם עושים רצונו [רוצה ג"כ שיזכירו אותם], כדי שלא ישכחו עוונותיהם, ולזכור עונשם, וזכרונם לרע, לדורי דורות, וזה שאמר הכתוב 'נכתם עוונך לפני' (ירמיה ב)".

עדויות ארכיאולוגיות

באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים וחוקרים הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט. בדיקת הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - התקופה שבה פעל נח לפי בסיפור המקראי. המבנה שחשפו החוקרים מכיל כמה תאים, ובחלקם ניתן לראות שרידי קורות מעץ. אותם ארכיאולוגים פסלו את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים[5].

הגיאולוגים ד"ר ויליאם רייאן וד"ר וולטר פיטמן מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית העלו השערה לפיה הים השחור ליד תורכיה, היה בעבר ימה של מים מתוקים ובשל התחממות כדור הארץ לאחר עידן הקרח האחרון והמסת קרחונים, עלו פני הים ונבקע פתח או נוצר מפגש שבו זרמו מים מן הים התיכון לים השחור, אזור המהווה היום את מיצרי הבוספורוס. השערה זו אוששה בשנים האחרונות ע"י צוללות שנשלחו למשימות תיעוד בים השחור ליד תורכיה, ומצאו שרידים ליישובים, חלקם גם בעומק הים השחור. ממצאים מצביעים כי בעבר התיישב שם האדם, וכן כי הים השחור היה קטן בממדיו מאשר כיום וששטחי חופיו הקדומים הוצפו כליל[6]. א"כ ישנם ממצאים המעידים על מבול באזור הים השחור, ליד תורכיה.

 



[1] להרחבה ראה באנצ' יהודית "דעת", מכללת הרצוג, בערך "מבול"

[2] national geographic news, “Noah's Ark Found? Turkey Expedition Planned for Summer”, by Hillary Mayell, april 2004.

[3] להרחבה על הרי אררט ראה בויקיפדיה האנגלית בערכים "Mountains of Ararat" ו-"Mount Ararat".

[4] וכך היא הגירסה ב"ספרי דאגדתא על מגלת אסתר", סלומון בובר , בדפוס והוצאות האלמנה והאחים ראם, 1886, עמ' 37, אות יג: "ויש אומרים פרשנדתא בנו היה,  הגמון בקרדוניא והביא מתיבתו של נח".

[5] מנגד, יש שטענו שמדובר במתיחה שבצעה עשרה פועלים כורדים, אשר נשכרו על ידי מדריך מטורקיה והשתמש בסינים, אשר נטעו קורות עץ גדולות שנלקחו מבנה ישן ליד הים השחור באתר המערה. להרחבה ראה ויקיפדיה האנגלית בערך "Searches for Noah's Ark" (חיפושים אחר תיבת נח).

[6] להרחבה על המבול בים בשחור ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Black Sea deluge hypothesis" (השערת המבול בים השחור).


© כל הזכויות שמורות למחבר

7 תגובות:

  1. מעניין מאוד.
    ישר כח לעורך.

    השבמחק
  2. הר אררט, הקרוי בפי התורכים אע'רי דאג (הר התיבה), האם אתה בטוח בתרגום זה? לא מצאתי את זה בבבילון, וגם זה יסתור את המסורת בהר ג'ודי?

    השבמחק
    תשובות
    1. כן. אני רואה שגם במאמר של גילי חיסקין "הר אררט - נוף ודם", תירגם כך, הנה הקישור למאמר:
      https://www.gilihaskin.com/%D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A8%D7%98-%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%90%D7%93%D7%9D/

      מחק
    2. הקישור לא נפתח לי ואם תוכל לשאול אותו מהיכן הוא לקח את התרגום מפני שבערבית משמעות המילה היא "הפיתוי" ובכלל השם מאד דומה למלה "אררט"

      מחק

    3. מה שגילי חיסקין, כתב לגבי השם של אררט, הוא כך, מועתק מהאתר לעיל:

      פירוש השם אגרי דאג הוא "הר התיבה". יש המכנים אותו "הר הכאב", בהתייחס לתלילות ולקושי ומסביר במדויק רק חלק מהמדרונות העליונים. אסכולה אחרת טוענת שההר נקרא בעבר "א(ג)רי דא(ג) (Eğri Dağ), היינו, "ההר הקטום". הארמנים קוראים לו "אמא אדמה" והכורדים "הר הרשע".המילה "אר" בארמנית משמעה גדול ואולי גם קדוש. מכאן "ארגטץ" וגם "אררט".
      הנה הקישור למאמר שוב:
      https://www.gilihaskin.com/%D7%94%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A8%D7%98-%D7%A0%D7%95%D7%A3-%D7%95%D7%90%D7%93%D7%9D/
      בכל מקרה בדקתי בויקיפדיה האנגלית בערך Mount_Ararat, ושם נאמר, שבתורכית המשמעות של המילה Ağrı היא "כאב" או "צער".
      https://en.wikipedia.org/wiki/Mount_Ararat

      תודה על ההערה. אני אתקן את המאמר בהתאם.
      אורן

      מחק
    4. היה כדאי לתפוס את גילי בעצמו ולשואלו מנין לקח את התרגום "תיבה"? ולענין מיקום התיבה בהר ג'ודי שהיא מסורת מדור דור, האם הוא ביקר שם ויודע להגיד מה יש שם כיום?

      מחק
  3. אנסה לברר, בעזרת השם.

    השבמחק

UA-41653976-1