שיפודי החשמונאים

 מאת: אורן סעיד

ע"פ מגילת תענית, נס חנוכה, לא היה במנורת המקדש, אלא במנורה שבנו החשמונאים מ"שיפודים של ברזל" בבית המקדש.

במגילת תענית [1] (פרק ט) מתוארת הדלקת הנרות ע"י החשמונאים כך: "ומה ראו להדליק נרות (בחנוכה), אלא בימי מלכות יוון נכנסו בני חשמונאי להיכל, ושבעה שפודים של ברזל [2] (היו) בידם, וחיפום (נוסח אחר: חברום) בעץ [3] והדליקו בהם נרות והיו מתעסקים בהם כל שמונה".

המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש
(מוצגת במדרגות היורדות מהרובע
היהודי לכותל המערבי)
מתוך ויקימדיה

"שיפוד" בימינו וכן בלשון חז"ל, הוא מקל מחודד שצולים בו בשר; למשל: "ה שפוד והאסכלה, מלבנן באוּר" (מסכת עבודה זרה, פרק ה, משנה יב); "כווָאוֹ ב שפוד" (מסכת בבא קמא, פרק ח, משנה א) ועוד.  ברם, התוספות ביאר, שבביטוי "שבעה שפודים של ברזל" שהוזכרו במגילת תענית (שם), אין הכוונה לשיפודים לצליית בשר, אלא בכינוי למוטות ברזל ללא קישוטי המנורה (גביעים, כפתורים ופרחים): "שפודים של ברזל - קרי להו שפודים מפני שלא היו בה גביעים כפתורים ופרחים כדאמרינן לעיל באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים" (מנחות כח, ב).

פרופ' דניאל שפרבר מסביר, ש"שבעה שפודים של ברזל" שהוזכרו במגילת תענית (שם),  הם כלי נשק, כשהוא מסתמך על מקורות ארכיאולוגיים, ספרות יוונית ועוד. למשל, במגילת 'מלחמת בני אור בבני חושך' שנמצאה במדבר יהודה, יש תיאור של כלי הנשק, שהיו עשויים מוט של עץ, והיה עליו 'שפוד' של מתכת. ה'שפוד' היה אז כלי מלחמה.

כמו כן קשה להניח, שמתוך התאבקות במלחמה נכנסו החשמונאים להיכל ושיפודים שעליהם צולים בשר היו בידם. לכן הוא מסביר, כי שפודים אלו מין כלי-זין הם, כלי-זין של ברזל חלולים לצד שאינם מחודדים. החשמונאים נכנסו להיכל בעודם אוחזים כלי-נשק בידם ומכיוון שמחויבים היו לפי ההלכה להדליק נרות מיד באותו ערב ומנורה לא היתה להם, לקחו שפודי חניתם שהיו מברזל, וקבעו בהם נרות[4].  

 

---

[1] ספר הכולל את רשימת הימים הטובים שאסור להתענות בהם. מגילת תענית נכתבה לפני כתיבת המשנה.

[2] הגירסה בפסיקתא "שמונה שיפודין של ברזל" (פסיקתא רבתי פרשה ב' פיסקה דחנוכה). גירסה זו אינה מובנת, שהרי במנורת המקדש היו שבעה קנים ולא שמונה.

[3] זוהי דעת רבי יוסי ברבי יהודה, שחיפו את השיפודים בעץ; אבל דעת חכמים שיש לגרוס: 'וחיפום בבַעַץ' שזהו הבדיל (תלמוד בבלי מנחות כח, ב). להרחבה על הבדיל, ראה מאמר בפרשת מטות "בדיל = אבץ?!".

[4] מתוך כתב העת "סיני" כרך כג. סינ"י הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות"‏‏‏, כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד. כתב העת יוצא לאור ברציפות, שש פעמים בשנה (למרות השם "ירחון") מאז 1937 בהוצאת מוסד הרב קוק. ראה גם  ספר "מנהגי ישראל", כרך ה, עמ' ד-ו, מאת דניאל שפרבר, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1995.

© כל הזכויות שמורות למחבר