ויהי איש מצליח

 מאת: אורן סעיד

על פי המדרש, כל מה שהאדון ביקש מיוסף, הוא היה מצליח לתת לו, על ידי ניסים מיוחדים שהקב"ה עשה ליוסף.

בפרשתנו מסופר על הצלחת יוסף כששהה בבית אדונו: "וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (לט, ב). הרד"ק מבאר, שיוסף הצליח בכל העניינים: "ויהי איש מצליח - בכל ענייניו היה מצליח , וכן היה מצליח בבית אדניו המצרי - בכל מה שהיה שולח לו ידו בעסק אדניו, היתה בו הצלחה" (שם).

במדרש תנחומא נדרש כך[1]: "ויהי איש מצליח: היה חוגר מתניו ואדונו אומר: 'מזוג לו כוס חמין' והוא מוזג, 'תן לי צונן' והוא נותן לו מאותו כלי; אדונו אומר לו תן לי יין והוא נותן לו, תן לי משולש הוא נותן לו, ומאליו היה מתמתק, לכך נאמר ויהי איש מצליח[2]" (תנחומא ישן וישב טז).

ע"פ המדרש הנ"ל,  כל מה שהאדון ביקש מיוסף, הוא היה מצליח לתת לו, ע"י ניסים מיוחדים שהקב"ה עשה ליוסף. כך למשל, אם האדון ביקש מיוסף מים קרים ומיד לאחר מכן מים חמים, יוסף נתן לאדון מים חמים ומים קרים מאותו כלי. הקב"ה השולט בחוקי הטבע, עשה נס ליוסף, והמים הקרים רתחו תוך זמן קצר. בהקשר זה, אני רוצה לציין כלי קדום, ממנו יצאו בעת ובעונה אחת גם מים  חמים וגם מים צוננים.

כלי המוציא בעת ובעונה אחת גם מים חמים וגם מים קרים

כיום, הדבר פשוט, שיש לנו מים קרים ומים חמים מאותו "כלי": מהברז או מהמיני-בר יוצאים מים קרים וגם מים חמים. ברצוני להתייחס  לכלי קדום שהיה אפשר להוציא ממנו בעת ובעונה אחת גם מים חמים וגם מים קרים, הבנוי על עקרון של לחץ אטמוספירי[3].

סביב כדור הארץ נמצאת מעטפת אוויר הנקראת אטמוספירה. לאוויר זה יש משקל ומשום כך שורר בכל מקום באטמוספירה לחץ מסוים, הנקרא הלחץ האטמוספירי (או האווירוסטטי). הכוח שהאטמוספירה מפעילה על סמ"ר אחד בגובה פני הים שווה ל-1,033.6 גרם[4].

 כלי הקרוי טִיטְרוֹס (כלים ב, ו) הוא כלי מנוקב בתחתיתו נקבים קטנים, ובראשו פיה צרה. אם ממלאים את הכלי בנוזל וסותמים את הפיה, נניח באצבע, לא יצא הנוזל דרך הנקבים למטה, בגלל לחץ האוויר הגובר על כובד טיפות הנוזל שבנקבים; ואם פותחים את הפיה, הלחץ מלמעלה מבטל את הלחץ מסביב והנוזל יוצא בכוח כובדו.

טִיטְרוֹס - כלי המוציא בעת ובעונה אחת גם מים חמים וגם מים קרים

כידוע יש לנקב פחית/קופסת שימורים בשני מקומות כדי לרוקן אותה. לא די בנקב אחד כי לחץ האוויר מונע מהנוזל לצאת. זהו אותו עיקרון של "אמפולה" - צינור זכוכית שבו יש נוזל תרופתי (לחיסון בדרך כלל), יש "לשבור" את שני הקצוות שלו, כדי שהנוזל יצא החוצה. באותו אופן, כאשר סותמים את הפיה העליונה של הטִיטְרוֹס עם האצבע, פועלים על הנקבים הקטנים בתחתיתו, הלחץ האטמוספירי שדוחף את המים אל תוך הטִיטְרוֹס ומונע מהם לצאת החוצה. אם מסירים את האצבע מהפיה, הלחץ האטמוספירי מלמעלה מבטל את הלחץ מסביב והמים יוצאים בגלל כוח הכובד[5].

כלי המוציא בעת ובעונה אחת גם מים חמים וגם מים קרים: כלי זה הוא בעצם טִיטְרוֹס (ראה תמונה) אשר מחיצה אנכית (CD) מחלקת את חללו הכדורי לשני חלקים שווים. לראשו מולחמות שתי שפופרות: שפופרת אחת (K) מחוברת לחלק שיכיל מים קרים        (ACD), והשנייה (H) מחוברת לחלק שיכיל מים חמים (FCD). תחתית הכלי מנוקבת כמסננת.  על מנת למלא את הכלי במים חמים וקרים: נסתום באצבעותינו את הפיות H   וK-  ונטביל  את הכלי במים חמים; נפתח את הפיה H, ואז מים חמים יחדרו דרך הנקבים הקטנים בתחתית הכלי (B) וימלאו את חצי מהחלל הכדורי (BCD); נסתום שוב את פיה H ונוציא את הכלי מהמים, על מנת שלחץ האוויר יגרום לכך שהמים לא יצאו החוצה. באופן דומה נמלא את החצי השני (ACD) של הכלי במים קרים.

כדי למזוג מים חמים, נפתח את הפיה H, ואז מים יצאו חמים יצאו דרך הנקבים (B), ולאחר שמזגנו את כמות המים הרצויה נסתום אותה. באופן דומה נמזוג מים קרים[6].

באותו אופן ניתן להשתמש בכלי לאחסון ומזיגה של שני נוזלים שונים, כגון שני סוגים של יין. כפי שמופיע בהמשך המדרש תנחומא[7]: "אדונו אומר לו תן לי יין והוא נותן לו, תן לי משולש[8] (=יין מזוג) הוא נותן לו, ומאליו היה מתמתק לכך נאמר ויהי איש מצליח" (תנחומא ישן, שם). כפי שצויין, גם כאן כוונת המדרש, שהצלחת יוסף היא נס אלוקי (ולא שימוש בכלי מיוחד המתואר כאן), כפי שמובא גם במדרש רבה: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ - ר' הונא בשם ר' אחא אמר: מלחש ונכנס מלחש ויוצא הוה אמר ליה מזוג רותחין והא רותחין, פושרין והא פושרין, אמר ליה מה יוסף תבן לעפריים אתה מכניס…עד שראה שכינה עומדת על גביו הדא הוא דכתיב [=זה הוא שנאמר]: 'וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ' " (בראשית רבה פרשת פו,  ה).

---

[1] ראה תורה שלימה, בראשית פרק לט, פסוק ב, אות כג. מאת הרב מנחם מ.כשר. נפטר בחשוון תדש"מ.

[2] במדרש תנחומא וישב ח, מובא המדרש בסגנון אחר: "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו: היה מוזג לרבו קונדיטון (=יין רקח ומבושם) והוא אומר לו מה מסכת (=מזגת) לי? הוא אומר קונדיטון, אומר לו פסינתזון (=יין ששורין בו לענה) אני רוצה, והיה פסינתזון, הוא אומר יין אני רוצה והיה יין, הוא אומר יין מבושל אני רוצה והיה מבושל, וכן על המים, וכן על כל דבר ודבר שנאמר וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו".

[3] ע"פ הספר "כלי חרס בספרות התלמוד" מאת יהושע בראנד, כלי חרס בספרות התלמוד, 1953,  עמ' קפו-קפז.

[4] יסודות הפיסיקה א. יחידה 1-2, (1998). יורם קירש. האונ' הפתוחה. עמ' 170-171.

[5] ראה גם בספר "נסה ודע שעשועי מדע" מאת ה. יורגן פרס, ניסוי 57 – "מים מרחפים", מהדורה שמינית, 1974, בהוצאת ניצנים.

[6] ‪The pneumatics of Hero von Alexandria from the original greek: Translated for and edited by Bennet Woodcroft‏. (1851). Britain: ‪Walton & Maberly‏. Pages 20-21.

[7] תנחומא וישב ח. בסגנון אחר: "וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה׳ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ -  היה מוזג לרבו קונדיטון, (יין הרקח ומבושם) והוא אומר לו מה מסכת (מזגת) לי הוא אומר קונדיטון אומר לי פסינתטון (פסינטו, יין ששורין בו לענה) אני רוצה והיה פסינתטון, הוא אומר יין אני רוצה והיה יין, הוא אומר יין מבושל אני רוצה והיה מבושל, וכן על המים, וכן על כל דבר ודבר שנאמר: 'וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה׳ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ' ".

[8] נקרא יין משולש, על שום שהיו בו שני חלקים מים וחלק אחד של יין.

© כל הזכויות שמורות למחבר