מכת הסנוורים

 מאת: אורן סעיד

אורחי לוט היכו את אנשי סדום במכת הסנוורים. עיון במקורות חז"ל מעלה שמדובר במחלת הקטקרט - אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה בעולם המערבי ולגורם העיוורון העיקרי במדינות מתפתחות.

בפרשתנו מודגמת ומומחשת רשעת אנשי סדום, בתביעתם להתעלל באורחי לוט, המלאכים. אורחי לוט בתגובה ליחסם של אנשי סדום אליהם, היכו את אנשי סדום בסנוורים: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (יט, יא). מכת ה'סַּנְוֵרִים' מוזכרת גם  בתפילת אלישע כנגד צבא ארם: " ...וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע אֶל ה' וַיֹּאמַר הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים כִּדְבַר אֱלִישָׁע" (מלכים ב, ו, יח). מהי מכת הסנוורים?

רש"י מפרש בד"ה "סנוורים": "מכת עיוורון". בתרגום יונתן מתרגם את המילה 'בַּסַּנְוֵרִים' כך: "בְּחַוַודְרוּרַיָא" [1]. ומפרש בפירוש יונתן [2] [על תרגום יונתן]: "בחוודרוריא-פירוש, לשון עיוורון. מלשון רבותינו ז"ל, פירוש: אלו מומים בחוודור, ופירש רש"י: חולי שיש טיפין לבנות בעין". המשנה במסכת בכורות (פרק ו, משנה ג) מזכירה את מחלת  ה"חֲוַרְוָור" כאחד מן המומים שיכול להיות בעין של בכור בהמה טהורה. ומפרש רש"י :"חורוור - חולי הוא: שיש כמין טיפין לבנות בעין; תרגום 'לָבָן' = חיור" (בכורות לח, ב). המשנה מבחינה בין "חֲוַרְוָור" קבוע שאינו מתרפא לבין  "חֲוַרְוָור" עובר שהוא מתרפא [3].

מבנה העין באדם.
במחלת הירוד נעכרת עדשת העין.
מתוך ויקימדיה

בספר "הערוך [4]" מזהה את מחלת הסנוורים עם ה"חֲוַרְוָור" שבמסכת בכורות: "...מהא דתנן בבכורות בפרק על אלו מומין, חוורור והמים הקבועין, אי זהו חֲוַרְוָור הקבוע כל ששהא שמונים יום (בכורות לח, ב), פירוש סנוורים, תרגם יונתן בְּחַוַודְרוּרַיָא ובלעז קטארטא".

במסכת שבת נאמר: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: דם - כדי לכחול בו עין אחת, שכן כוחלין ל יארוד" (עח, א). רש"י מפרש "ליארוד - תבלול; ובתוספתא (שבת פרק ח) ראיתי [5]: ' לחֲוַרְוָור', והן טיפות דקות של לובן הנולדות בעין,  כדתנן בבכורות (לח, ב) גבי מומין" (שם). לפי זה, קרוב לוודאי, שמחלת ה'יארוד' זהה למחלת 'חֲוַרְוָור'.

באיזו מחלת עיניים מדובר כאן?

כאמור, רש"י ציין שבמחלת ה"חֲוַרְוָור" ובמחלת היָרוֹד ישנן נקודות לבנות בעין. נקודות לבנות  או קרום לבן בעין יכול להיות במחלת לויקומה (leucoma), בה יש קרום או כתם לבן על הקרנית או בדלקת הקרנית בה יש שכבה לבנה הבולטת על העין או במחלת היָרוֹד (או יארוד, קטרקט) בה עדשת העין נעכרת. זיהוי מכת הסנוורים עם מחלת היָרוֹד מסתבר, שכן אחד הסימפטומים למחלה זו הוא סינוור (למשל: מקור אור נראה כגון: אור השמש או פנס נראה כמתפזר כמו כוכב) הזהה לשם המכה "סנוורים".  בספר "הערוך" זיהה את ה"סנוורים" עם מחלת הקטרקט: "פירוש סנוורים, תרגם יונתן בְּחַוַודְרוּרַיָא ובלעז קטארטא" (שם). רבינו סעדיה גאון תירגם: "סנוורים – באלאעשא", שפירושו, חולי עיניים, אינו יכול לראות בלילה. אחת הסימנים למחלת הקטרקט, הוא הקושי הגובר בראיית לילה.

א"כ, מסתבר שמכת הסנוורים היא מחלת עדשת העין הנקראת בימינו "קטרקט" או בעברית-יָרוֹד[6]. באותה מחלה הכו המלאכים את אנשי סדום. מום זה פוסל בהמה טהורה להקרבה בבית המקדש כאשר הוא מום עובר (שמתרפא).

השם העברי למחלה זו הוא יָרוֹד. שם זה כנראה נובע מהתפיסה שרווחה אצל הרופאים הקדמונים, אשר חשבו שנוזלים באים מהמוח אל גלגל העין דרך עצבי העינים החלולים, והם נקווים בין הקשתית לבין העדשה, וכך נוצר הירוד; ואגב, המובן הלטיני של קטרקט הוא התפרצות ונזילה[7].

יָרוֹד – עיוורון הפיך

עדשת העין היא מטבעה צלולה ושקופה. אם היא נעכרת הרי מן הסתם לקתה בירוד. הירוד יכול להיות מלא, שהעדשה כולה עכורה, או חלקי, כשרק חלק מן העדשה נעכר. עכירות העדשה מלידה נגרמת בעיקר ע"י גורמים תורשתיים. הגורמים לירוד שנגרם במהלך החיים הם: הזדקנות, פציעות, מחלות עין מסוימות, פגמים בהפרשה הפנימית ורעלים. במדינות העולם השלישי הירידה בראיה מגיעה לכדי עיוורון, ולמעשה זוהי סיבת העיוורון ההפיך (הניתן לטיפול) השכיחה בעולם.

כתוצאה מעכירות העדשה, מקפחת העין את כושרה לכנס את האור. בשלב הראשון של הקטרקט, כשהעכירות עדיין קלה, אפשר להחליף משקפיים או לשים עדשת מגע יותר חזקה - כדי לאפשר לחולה חדות ראיה. בשלב המתקדם יותר, כשהעכירות בולטת, החלפת המשקפיים או העדשת-מגע כבר לא תעזור - וזה הזמן לניתוח, בו תוחלף העדשה העכורה בעדשה מלאכותית.

בשיטה הנפוצה בימינו (הנקראת פקואמולסיפיקציה), המנתח חותך חיתוך זעיר בקרנית העין, ובאמצעות טכנולוגיית אולטרא סאונד (ולא לייזר...), מבצע ריסוק ושאיבה של העדשה העכורה. לאחר מכן הוא מחדיר את העדשה המלאכותית, בעזרת מזרק מיוחד. העדשה מוכנסת כשהיא מקופלת, והיא נפתחת בתוך העין והמנתח מקבע אותה במקומה. את הניתוח מבצע המנתח באמצעות מיקרוסקופ, כדי להבטיח דיוק מרבי. הרדמת העין נעשית בהזלפת טיפות עליה. בתום הניתוח נסגרים החתכים מעצמם, בלי צורך בתפרים. משך הניתוח הוא בין 10 ל-30 דקות. בסיום הניתוח קם המטופל מהמיטה ומשתחרר לביתו. העין תהיה מכוסה בתחבושת למשך כמה שעות, ובהדרגה תחזור לאיתנה והראייה בה תשתפר[8].

שיטה מתקדמת יותר, עושה שימוש בלייזר מיוחד, בשלב הראשון של ניתוח קטרקט, לשם  יצירת הפתחים בקרנית בדיוק מירבי, פתיחת פתח עגול בקופסית העדשה ופירוק העדשה העכורה באופן ממוחשב[9].

לעיתים נדירות, ינקוט המנתח את השיטה הידנית, שבה יבצע חתך גדול יותר, ובאמצעותו יוציא את העדשה העכורה בשלמותה ויכניס תחתיה את העדשה המלאכותית. בתום הניתוח יסגור את החתך באמצעות תפרים. ישנו כלי מיוחד בו משתמשים לניתוחי ירוד בשיטה הידנית. כלי זה ששמו "קריופרוב" (Cryoprobe), דומה לעט נובע והוא משמש להקפאה עמוקה של העדשה, כך שאפשר להסירה מבלי להזיק לריקמה הסמוכה לה[10].

אבחון מוקדם של קטרקט [11]

באמצעות ציוד לייזר חדשני, ניתן כיום לגלות סימנים ראשונים ביותר של קטרקט, עוד בטרם החלו עדשות העין להתכסות ב"עננה עכורה". הציוד הזה נבנה במעבדות "לואיס" של נאס"א. תחילה יועד לצרכי מחקר ולניסויים במעבדות החלל ואח"כ הוסב לצרכים רפואיים.

מיתקן הלייזר משגר קרן אור בעוצמה נמוכה מאד דרך עדשת עינו של הנבדק. באמצעות מערכת המחוברת למחשב, עוקבים אחר תנועת החלקיקים המיקרוסקופיים של החלבון ש"מרקדים" בנוזל העדשה. המחשב מנתח את כל הנתונים שמספקת קרן האור, לאחר שהיא מוחזרת בידי הרישתית וקובע את גודל החלקיקים. כך יכולים הרופאים להעריך, מבעוד מועד, מתי יתחיל להתפתח קטרקט בעין. מומחים סבורים שהציוד החדשני הזה יאיץ פיתוח תרופות נגד קטרקט.

---

 [1]ד"ר דוד רידר על תרגום יונתן בן עוזיאל, גורס: "בחַוַורְוַורַיָא"; ונראה שהיא הגרסה הנכונה לפי הפירוש שהכוונה למום חוורוור המוזכר בתלמוד.

[2] פירוש יונתן הוא מהפירושים הבולטים על התרגום המיוחס ליונתן; את הפירוש חיבר רבי חיים פייבל, חתנו של רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה), שליקטו מפירושו של רבי דוד שברשין[ ומהספר כור לזהב שחיבר רבי אברהם בן דוד מאוסטראה ולא נדפס, והדפיסו במהדורת החומש שהוציא לאור בהאנוויאה בשנת שע"א ומאז נדפס במהדורות רבות של מקראות גדולות. מתוך "המכלול – אנציקלופדיה יהודית" בערך "תרגום המיוחס ליונתן".

[3] כאשר המום הוא קבוע, שאינו מתרפא, שוחטים את הבכור מחמת מומו לאכילת מומים, אך עדיין הוא אסור בגיזה ועבודה. ה"חֲוַרְוָור" מוזכר שוב במשנה יב (פרק ו), באופן של מום שאינו קבוע, שאז הוא פוסל את הבהמה להקרבה. אם נפל מום זה בבכור, אסור גם לשחוט את הבכור עליו; במקרה זה, יש להמתין עד שיפול בו מום אחר קבוע ואז יהיה מותר לשחוט אותו.

[4] בערך "חוור". ספר "הערוך" הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן יחיאל מרומי (1035 - 1106), העוסק במילים הקשות והזרות בתלמודים ובמדרשים. הקישור מאתר "hebrewbooks".

[5] בתוספתא נאמר : "שכך כוחלין  לחוורוד". בכתבי יד עתיקים הגירסא:  לחוורואר. על פי "תוספתא כפשוטה", מאת  שאול ליברמן, מועד חלק ג, עמ' 116, ניו יורק תשכ"ב.

[6] במאמר המוסגר אני רוצה לציין את שיטת הרמב"ם בזיהוי מחלת הסנוורים. הרמב"ם בהלכות ביאת מקדש, מזכיר את ה"סנוורים" כאחד המומים בעיניים, הפוסל את הכוהנים לעבודה בבית המקדש: "שמונה בעין ואלו הן: העיור בין באחד מעיניו בין משתיהן... מי שאינו רואה בעיניו או באחת מהן ראייה ברורה מחמת שהיה בה סַּנְוֵרִים קבועים" (הלכות ביאת מקדש, פרק ז, הלכה ה). ה"כסף משנה" מזהה את מחלת הסנוורים שהוזכרו בדברי הרמב"ם עם ה"חֲוַרְוָור": "ומה שכתב רבינו מי שאינו רואה בשתי עיניו וכו' עד מחמת שהיו בה סנורים קבועים היינו חֲוַרְוָור והמים הקבועים" (שם). הרמב"ם בפירוש המשניות ביאר, ש"חֲוַרְוָור" הוא חולי הבא באופן פתאומי מחמת רפיון שרירי העין (בכורות, שם). לפי זה, צריך לומר, שלשיטת הרמב"ם, מחלת הסנוורים הזהה ל"חֲוַרְוָור", הכוונה לעיוורון פתאומי אך חולף (ולא למחלת הקטרקט).

בחומש ויקרא התורה מציינת מומים בעיניים הפוסלים כוהנים לעבודה בבית המקדש: "אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ" (כא, כ). רש"י מפרש: "אוֹ דַק - שיש לו בעיניו דוׂק שקורין טיל"א [=קרום], כמו 'הַנּוֹטֶה כַדֹּק' (ישעיה מ, כב)" ; וכן במדרש "תורת כהנים" [=נקרא גם "ספרא". מדרש הלכה על ספר ויקרא]: "אוֹ דַק – זה הדוׂק" (שם). יש המזהים את המום "דַק" עם מחלת הירוד (קטרקט). כנראה שכך גם סובר הרמב"ם לפי פירושו בתיאור המחלה: "מי שהיתה נקודה לבנה בתוך השחור וזהו דַק האמור בתורה והוא שתהיה צפה על גבי השחור" (הלכות ביאת מקדש, פרק ז, הלכה ה).  מכאן, ש"סנוורים", לשיטת הרמב"ם אינו זהה עם "דַק" או עם מחלת הקטרקט. להרחבה ראה מאמר בפרשת אמור "מומים בעיניים".

[7] להרחבה ראה באנצ' הלכתית-רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג,  בערך "עין". הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.

[8] מתוך "המכלול – אנציקלופדיה יהודית" בערך "קטרקט".

[9] ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Cataract" (=קטרקט) בפיסקה "Research" (=מחקר).

[10] ע"פ האנצ' רפואית למשפחה, רביבים – הוצאה לאור, 1981, בערך "עין – מחלות עין", בנושא מחלות העדשה, עמ' 1339.

[11] ע"פ מאמר המופע באתר של  נאס"א, "NASA Technology Aids Early Detection of Diseases", 30.11.2004.

© כל הזכויות שמורות למחבר