צבע הארגמן

 מאת: אורן סעיד

הארגמן הוא בד הצבוע בצבע הארגמן, שהופק מנוזל הגוף של חלזונות מסוג ארגמונים.

בפרשתנו אנו קוראים שמשה מצווה את בני ישראל לתרום, בין היתר, ארגמן למלאכת המשכן: "וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים" (לה, ו). בהמשך אנו קוראים שבני ישראל תרמו בין היתר, ארגמן למלאכת המשכן: "וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ" (לה, כג). הכוונה לבד (צמר או משי) הצבוע בצבע ארגמן. רבי אברהם אבן עזרא כותב שהארגמן הוא צבע אדום: "וארגמן - כדמות אדום ובדברי הימים "אַרְגְּוָן" (דברי הימים ב, ב,  ו) ובלשון ערבי ארגואן וזה הצבע לא יהיה, כי אם בצמר או במשי" (שמות כה, ד). האברבנאל כותב שהארגמן הוא משי צבוע באדום: "והארגמן הוא המשי הצבוע אדום" (שם). צבע הארגמן הוא צבע אדום סגלגל, כצבע בורדו, "כדמות אדום" – כפי שפירש רבי אברהם אבן עזרא (שם).

הארגמן מוזכר במקרא 38 פעמים כאריג או כחומר גלם להכנת אריגים יוקרתיים. 29 מתוך אזכורים אלו קשורים למשכן וכליו והמקדש: הארגמן נזכר  כאחד הצבעים שהיו במסך החצר של המשכן ובפרוכת במקדש; גם בבגדי הכוהן הגדול, באפוד, בחושן ובמעיל היה צבע ארגמן.  באריגים שצבועים ארגמן בלבד כיסו את המזבח שבמשכן (במדבר ד, יג).

 פסוקי מקרא רבים מעידים על כך שהארגמן היה חומר גלם יוקרתי. הארגמן יחד עם חומרי גלם יקרים נוספים כזהב וכסף היה חלק מרכושם של מלכים וסימל את עושרם. על צור נאמר: "שֵׁשׁ בְּרִקְמָה מִמִּצְרַיִם הָיָה מִפְרָשֵׂךְ לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מֵאִיֵּי אֱלִישָׁה הָיָה מְכַסֵּךְ" (יחזקאל כז, ז). הארגמן תיאר את עושרו של המלך אחשוורוש: "חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (אסתר א, ו).

גווני ארגמן.
מתוך ויקימדיה

חלזונות ארגמניים

צבעי התכלת והארגמן מופיעים במקרא בצמידות, מאחר שמקורם אחד – מנוזל הגוף של חלזונות מסוג ארגמונים. גם המבנה הכימי שלהם דומה, וקיימת אפשרות של מעבר מצבע אחד לאחר.   מהחלזון  ארגמון קהה קוצים (Murex trunculus) הפיקו הן את צבע התכלת והן את צבע הארגמן.  חוזק קרינת השמש במהלך תהליך הפקת הצבע קבעה אם הצבע יהיה תכלת או ארגמן, קרינה חלשה היתה נותנת ארגמן – צבע בגוון אדמדם וסגול, וקרינה חזקה היתה נותנת תכלת[1].

את הארגמן הפיקו משני חלזונות נוספים: מארגמונית אדומת הפה  (Thais   Haemastoma) ומארגמון חד הקוצים (Murex Brandaris)  שבהם הצבען העיקרי הוא דיברומואינדיגוטין, מולקולה של אינדיגו בתוספת שני אטומי ברום[2].

בספרו, "תולדות הטבע" (Naturalis historiae, IX, 60-63), מתעד פליניוס את תעשיית ייצור צבע הארגמן ממקור ראשון ובפירוט ניכר, תוך התייחסות לתחומי והרגלי המחיה של החלזונות הארגמניים, האנטומיה של החלזונות (תוך מתן דגש על תיאור מיקום וחלקי בלוטת הצבע) וכן שלבי התעשייה השונים, ביניהם איסוף החלזונות, אופני הוצאת הבלוטה התת-זימית וכן דרכי הזיקוק, המיצוי והבחינה של צבע הארגמן.

אריסטו אף הוא מהווה מקור חשוב להבנת תעשיית ייצור הארגמן על שלביה השונים. בספרו, "תולדות בעלי החיים" (Historia Animalium), מתייחס אריסטו לעיתים קרובות למין חילזון ימי המכונה פורפורה (Purpura). בפרק 15 בספר החמישי של חיבור זה הוא מעיר כי מין זה הוא מקור צבע הארגמן. אריסטו מתאר את הסוגים השונים של חילזון זה, מאפייניהם (גודל, צבע וסביבת מחיה מועדפת) וכן את מיקום בלוטת הצבע, המצויה לדבריו באזור החיבור בין הגוף לצוואר.

ממצאים ארכיאולוגיים הקשורים בתעשיית הארגמן נתגלו באתרים רבים, בייחוד באגן המזרחי של הים התיכון. עם זאת, במרבית המקרים לא נתגלו המתקנים עצמם או עדויות ברורות אחרות לייצור ארגמן. הממצא השכיח במרבית האתרים הוא קונכיות שלמות או מרוסקות של חלזונות ממין ארגמון. ממצא זה, על אף חשיבותו כסימן אפשרי לקיומה של תעשיית ארגמן באתר נתון הוא בעייתי, זאת מאחר שחלזונות ממין ארגמן היו ונותרו מקור מזון ליושבי חופי הים התיכון וכן נוצלו למגוון שימושים משניים, כגון ייצור סיד וכחומר מילוי בבנייה[3].

נתגלו בדי ארגמן מתקופת דוד ושלמה

במגזין היוקרתי PLOS ONE, פורסם[4] שבמחקר רב תחומי של ד"ר נעמה סוקניק ופרופ' ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף עם פרופ' זהר עמר, ד"ר דוד אילוז, ד"ר אלכס ורוואק מאוניברסיטת בר אילן, וד"ר אורית שמיר. פיסת אריג נדירה וצמר, הצבועים בצבע הארגמן המלכותי היוקרתי, מתקופת דוד ושלמה, נחשפה לראשונה בתמנע. זו העדות הקדומה ביותר באזור הלבנט לאריגים הצבועים בחלזון הארגמן, הנחשב לצבע היוקרתי ביותר בעת העתיקה. לדברי החוקרים, הממצא הדרמטי מעיד על קיומה של אליטה חברתית בתמנע בימי דוד ושלמה.



[1] להרחבה על התכלת ראה מאמר "חלזונות ארגמניים ובגדי כהנים" בפרשת פקודי.

[2] להרחבה ראה מאמרו של זכריה דורי  "צבע הארגמן – הפקתו ושימושו", בדף השבועי של הפקולטה למדעי היהדות, אונ' בר-אילן, פרשת ויקהל תשע"א, גיליון 904.

[3] להרחבה ראה בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "תעשיית ייצור הארגמן וצביעתו במזרח הקדום".

[4]           "Early evidence of royal purple dyed textile from Timna Valley (Israel)",January 2021, by Naama Sukenik  ,David Iluz,Zohar Amar,Alexander Varvak,Orit Shamir,Erez Ben-Yosef


© כל הזכויות שמורות למחבר

תגובה 1:

UA-41653976-1