נחל אשכול

 מאת: אורן סעיד

מסתבר שנחל אשכול הוא אחד הנחלים באזור חברון, שאשכולות הענבים של כרמיה גדולים במיוחד גם בימינו

בפרשתנו אנו קוראים שהמרגלים מגיעים לחברון, ולאחר מכן  מגיעים לנחל אשכול וכורתים משם אשכול ענבים: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן...וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם; וּמִן-הָרִמֹּנִים, וּמִן-הַתְּאֵנִים. לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[1]" (יג, כג-כה). לפי הפסוקים, שמו של הנחל נקרא על שם אשכול הענבים שלקחו ממנו המרגלים. לפי מדרש במדבר רבה (פרשה טז, אות טז) כבר בתקופת אברהם נקרא המקום "נחל אשכול" כשמו אשכול רע אברהם – 'אֶשְׁכּוֹל' (בראשית יג, יד). לפי הגר"א (קול אליהו, פרשת שלח), בתחילה הנחל נקרא "נחל אֶשְׁכֹּל" בכתיב חסר (כפי ששמו מופיע בפסוק כג) על שם אשכל רע אברהם, ורק אחרי סיפור המרגלים נקרא "נחל אֶשְׁכּוֹל" בכתיב מלא (כפי ששמו נכתב בפסוק כד), לרמוז, שיש סיבה נוספת לשם הנחל - על שם אשכול הענבים.

ה"אור חיים" מבאר שהקב"ה קרא למקום נחל אשכול (יג, כד). הספורנו מבאר, שהכנענים קראו לאותו מקום נחל אשכול, מכיוון שהיה תמוה בעיניהם ההתלהבות שגילו המרגלים מאותו אשכול, שהרי בארץ ישראל היו עוד הרבה מאוד אשכולות גדולים (יג, כד).

האשכול שנשאו המרגלים על בול "מועדים לשמחה ה'תשט"ו"
בעיצובו של ג. המורי.
מתוך ויקימדיה

בפירוש "הכלי יקר", מבאר שהאשכול שהמרגלים כרתו בנחל היה מיוחד, כי בדרך כלל הענבים גדלים בהר במקום משופע שמש, ולמרות שהאשכול גדל בעמק הוא היה גדול ומשובח: "למקום ההוא קרא נחל אשכול - ...וע"י מעשה זה קראוהו נחל אשכול הוסיפו לו שם נחל, והוא לשבחו של ארץ ישראל, כי עיקר הגפן הטוב הוא הצומח בהרים, כי המה מתבשלים ביותר על ידי השמש השולטת יותר בהרים מבנחלים והמה לקחו אשכול מן הנחל בעמק ואף על פי כן היה גדול ומעולה וקל וחומר לאשכולות ההרים, ובזה מתורץ למה לא קראוהו סתם אשכול" (שם).

אקלים הוא אחד המדדים להתפתחות הגפן ופריה. חורף גשום ומנות קור רבות, חום וימי שמש מרובים, קרינה חזקה לאורך כל תקופת הקיץ ואף בחלק מהסתיו, רוחות מתונות ויובש טובים לגידול הגפן. האקלים הארץ ישראלי ובארצות נוספות לאורך צפון אגן הים התיכון, ענה על דרישות אלו, והביא לצימוח מיטבי של הכרמים[2].

זיהוי נחל אשכול

זיהויו של נחל אשכול שנוי במחלוקת[3]. רבי יהוסף שוורץ, בעל "תבואות הארץ", סבור כי נחל אשכול הוא נחל שורק והוא כותב[4]: "למערב חברון ואדי אזראר, ולפי דעתי הוא נחל אשכול (במדבר יג, כג) והוא נחל שורק הנזכר בשמשון (שופטים טז, ד)... הנה מוכח שבמחוז חברון הנחל". למרות זאת, במפה ששירטט מצוי נחל אשכול צפונית לחברון במיקום של נחל תלם.

בהקשר זה, יש לציין, שנחל שורק - הוא הנחל המרכזי החוצה את הר יהודה, נקרא כך על שם השורקות (=גפנים טובות) שגדלו לצדו בימי קדם.

אשתורי הפרחי, בספרו "כפתור ופרח", כותב[5]: "ונחל אשכול לצפון ההר, ששם היה חברון ומערת האבות הקדושים". בהערה לפסקה זו נאמר: "נחל קרוב לחברון. יש כמה ואדיות סביב חברון, ואין הסכמה איזה מהן נקרא בפי המרגלים נחל אשכול". ישנם חוקרים המזהים את הנחל באחד מן הנחלים משופעי הכרמים שמצפון לחברון, כגון ואדי א-תוּפאח[6].

אברהם משה לונץ, בספרו "מורה דרך בארץ ישראל וסוריה[7]", סבור כי "נחל אשכול הוא הנחל אשר העיר חברון עומדת בו". אבל הוא מוסיף: "אך התרים (התיירים) האחרונים הראו בראיית נכוחות כי יותר נכון לקבוע את מקומו אצל מקום הנקרא: תֻלֵילַתְּ אלענב (תלי הענבים) הסמוך לבאר שבע".

כשסייר רבי עובדיה  מברטנורא בסוף 1489 באזור הר חברון, הוא תיאר את ענבי הר חברון המשובחים, ומזכיר בתיאורו את נחל אשכול[8]: "...ורחוק משם כמטחווי קשת או יותר - נחל אשכול ועדין שמו עליו, והענבים בנחל ההוא גדולים עד היום הזה מכל הענבים אשר בכל המדינה סביב".

בספר "ארץ קדומים" כותב[9], שנחל אשכול הוא "שם אחד העמקים בסביבות חברון".

אם כן, מסתבר שנחל אשכול הוא אחד הנחלים באזור חברון, שאשכולות הענבים של כרמיה גדולים במיוחד גם בימינו[10]. כל מי שיפקוד, אף בימינו, את אזור הר חברון בעונת הבציר, יעמוד על שכיחותן של הגפנים המשובחות[11].

---

[1] נחל אשכול מוזכר גם בספר דברים, בתיאור סיפור המרגלים על ידי משה: "וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ" (דברים א, כד).

[2] אנצ' הלכתית-חקלאית, מכון התורה והארץ, בערך "גפן – שיטות עיבוד הגפנים".

[3] המכלול – האנצ' היהודית בערך "נחל אשכול".

[4] "תבואות הארץ", רבי יהוסף שוורץ, פרק ב, ירושלים, 1845, אברהם משה לונץ, עמוד צא.

[5] ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, הוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ ע"ש הר"ר חיים קהן, שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, תשנ"ז עמ' עג.

[6] אנצ' מקראית בערך "נחל אשכול", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1971.

[7] הספר נועד להיות מדריך לבאים לארץ ישראל, הוצאת ספרים אריאל, 1979.

[8] אגרת ר' עובדיה ירא מברטנורא מחברון', בתוך: א' יערי (עורך), אגרות ארץ ישראל, תל אביב תש"ג, עמ' 143.

[9] ‪,"ארץ קדומים: כולל גלילות ארץ ישראל ושמות המקומות הגעאגרפיות הנמצאות בכתבי הקודש

‪Levisohn‏, ‪Shlomo‏, and ‪Kaplan‏, ‪Jacob‏.

ליטא, מ. מן, ש. זימל, 1839, עמ' 98.

[10] פירוש דעת מקרא לפסוק (במדבר, שם).

[11] "תפוצת גידול הגפן בארץ ישראל בתקופות קדומות על פי מקורות יהודיים ועל פי ממצאי התרבות החומרית", יוסי שפנייר ,  על אתר ח-ט (אב תשס"א).

© כל הזכויות שמורות למחבר