מאת: אורן סעיד
בנין שנמצא בשכם, מזוהה עם קברו של יוסף הצדיק. המסורת הקושרת את האתר לקבר יוסף היא קדומה מאוד.
ערב מותו של יוסף בהיותו בן 110 שנה, השביע את בני משפחתו, כי ישיבו את עצמותיו לארץ כנען, כמסופר בפרשתנו: "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (נ, כה). בעת יציאת מצרים מילא משה אחר בקשתו של יוסף, ונטל עמו את עצמותיו (שמות יג, יט). בשמות רבה [1] מסופר כיצד גילה משה היכן הארון של יוסף : "ומנין היה משה יודע היכן היה יוסף קבור? יש אומרים סרח בת אשר הראה אותו והיה קבור בנילוס". ליוסף עשו המיצרים ארון של מתכות ושקעוהו בתוך הנילוס, ובא משה ועמד על הנילוס, נטל צרור וזרק לתוכו וזעק ואמר: "יוסף, יוסף, הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו, תן כבוד לה' אלוקי ישראל ואל תעכב את גאולתן כי בגללך אנחנו מעוכבים, ואם לאו, נקיים אנו משבועתך", מיד צף ארונו של יוסף שלא בדרך הטבע (ונעשה נס כמו אצל אלישע הנביא כשנפל הברזל אל המים, נטל עץ וזרקו לתוך המים וצף הברזל), ואז נטלו משה [2]". יוסף נקבר סמוך לשכם בחלקת השדה של יעקב (יהושע כד, לב).
.jpg)
|
|
קבר יוסף, בסביבות 1899. מתוך ויקיפדיה |
בנין שנמצא בשכם, מזוהה עם קברו של יוסף הצדיק. בנין זה נקרא בפי המקומיים זה דורות בשם "קבר יוסף א-צדיק". ברם, המוסלמים מזהים על פי רוב את קבר יוסף בצמוד למערת המכפלה בחברון, ואילו את האתר בשכם הם מזכירים לעיתים באקראי כאתר שולי[3].
המסורת הקושרת את האתר ל קבר יוסף היא קדומה מאוד. במדרש בראשית רבה נאמר שיוסף קבור בחלקת השדה שקנה יעקב - בשכם: "'וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה' (בראשית לג ,יט). אמר ר' יודה בר' סימון (תחילת מאה ד' לספירה) זה אחד מ-ג' מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר גזולים הם בידכם, ואילו הן: מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף, מערת המכפלה – 'וישקל אברהם לעפרון', בית המקדש – 'ויתן דוד לארנן וגו' ', קבורתו של יוסף – 'ויקן את חלקת השדה ' " (פרשה עט, יט).
באונומסטיקון [4] של אב הכנסייה אוסביוס מהמאה ה-4 לספירה, מציין את קבר יוסף בקרבת שכם המקראית בפרברי העיר הרומית ניאפוליס: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס, שם נראה גם קבר יוסף". ניאפוליס-נאבלס היא ה'קסבה' של היום כ-2.5 ק"מ ממערב לקבר יוסף [5].
נוסעים קדמונים תיארו לנו את קברו של יוסף[6], למשל, רבי משה באסולה (1560-1480), אחד מהנוסעים המפורסמים שהיו בשכם כותב: "בשבת הלכתי על ציון יוסף הצדיק...הוא נתון בין שני עמודים גדולים גבוהים מן הארץ אמה וחצי, ולפניו רצפת אבנים יפה, כי השמרונים בנו עליו בית כמה פעמים, ונפל ונשארה הרצפה".
חברי המשלחת האנגלית אשר הכינו את המפה הגדולה של הארץ, מספרים על הבניין סביב ציון יוסף. בקיר הדרומי שלו לפני 120 שנה נמצא "המיחראב"-שקע שאליו פונה המוסלמי בתפילותיו: "ומעליו ישנן שתי כתבות בעברית, שתיהן כנראה חדשות". הם מספרים גם שהקונסול הבריטי בדמשק תיקן את הבנין על קבר יוסף בשנת תרכ"ח (1868) וקבע בו כתובת אנגלית לזכרון.
הרב אברהם בן ישראל רוזאניס המכונה "החכם האביר" שביקר בשכם בשנת תרכ"ז (1867) מביא את נוסח הכתובת העברית שהיתה בקבר[7]; הוא מספר: "הנה הבניין הזה הוא נבנה ע"י אחד מהמתנדבים בארץ הקודש ירושלים ת"ו, זה שנים כבירים, ושמו חקוק שם, אשר ביגיעה רבה יכולתי להוציא רק הדברים האלו: 'ברוך ה' אשר נתן בלב אליהו בן מאיר רבינו ה"י (=ה' ישמרהו) לבנות...את בית יוסף כ"ח סיון'...עד כאן. כי הכתב נשחת מאוד".
[1] פרשה כ סעיף יט. מדרש זה מובא אגב ענין קבורת יוסף.
[2] להרחבה ראה בפרשת בשלח מאמר "חוק ארכימדס וארון יוסף".
[3] להרחבה ראה מאמרו של ד"ר יואל אליצור "על האותנטיות של 'חלקת השדה'- קבר יוסף" באתר דעת
[4] הוא ספר גאוגרפיה המכיל ריכוז שמות יישובים ומקומות אחרים (כגון שמות הרים, חורבות, מעיינות וכדומה) בתקופות נתונות באזור מוגדר מראש. בדרך כלל מובא מקור השם ותיאור קצר של המקום לאור מקורות היסטוריים, עדויות אישיות של בני המקום וכדומה. בדרך כלל מסודרת רשימת השמות לפי אלף בית. כאשר אומרים בעברית, בתחומי חקר ארץ ישראל האונומסטיקון הכוונה היא לאונומסטיקון של אוסביוס.
[5] מאמרו של ד"ר יואל אליצור, ראה הערה קודמת.
[6] להרחבה ראה בספר "מצבות קודש בארץ־ישראל", חלק 1, זב בלני, הוצאת ספרים אחיעבר , 1985, עמ' 171-176.
[7] להרחבה על כתובת זו, ראה מאמרו של זאב ארליך "כתובת בעברית משנת התק"ט / 1749 בקבר יוסף בשכם", מ"הכנס ה-19 למחקרי יהודה ושומרון כנס מדעי רב תחומי", 11 בינוי 2009, אונ' אריאל שבשומרון. המאמר המקוון באתר של אונ' אריאל
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה