מאת: אורן סעיד
בנין שנמצא בשכם, מזוהה עם קברו של יוסף הצדיק. המסורת הקושרת את האתר לקבר יוסף היא קדומה מאוד.
ערב מותו של יוסף בהיותו בן 110 שנה, השביע את בני משפחתו, כי ישיבו את עצמותיו לארץ כנען, כמסופר בפרשתנו: "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה" (נ, כה). בעת יציאת מצרים מילא משה אחר בקשתו של יוסף, ונטל עמו את עצמותיו (שמות יג, יט). במדרש שמות רבה[1] מסופר כיצד גילה משה היכן הארון של יוסף : "ומנין היה משה יודע היכן היה יוסף קבור? יש אומרים סרח בת אשר הראה אותו והיה קבור בנילוס". ליוסף עשו המיצרים ארון של מתכות ושקעוהו בתוך הנילוס, ובא משה ועמד על הנילוס, נטל צרור וזרק לתוכו וזעק ואמר: 'יוסף, יוסף, הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו, תן כבוד לה' אלוקי ישראל ואל תעכב את גאולתן כי בגללך אנחנו מעוכבים, ואם לאו, נקיים אנו משבועתך', מיד צף ארונו של יוסף שלא בדרך הטבע (ונעשה נס כמו אצל אלישע הנביא כשנפל הברזל אל המים, נטל עץ וזרקו לתוך המים וצף הברזל), ואז נטלו משה[2]". יוסף נקבר סמוך לשכם בחלקת השדה של יעקב (יהושע כד, לב).
.jpg)
|
|
קבר יוסף, בסביבות 1899. מתוך ויקיפדיה |
בנין שנמצא בשכם, מזוהה עם קברו של יוסף הצדיק. בנין זה נקרא בפי המקומיים זה דורות בשם "קבר יוסף א-צדיק". ברם, המוסלמים מזהים על פי רוב את קבר יוסף בצמוד למערת המכפלה בחברון, ואילו את האתר בשכם הם מזכירים לעיתים באקראי כאתר שולי[3].
המסורת הקושרת את האתר לקבר יוסף היא קדומה מאוד. בספר בראשית מצויין שיעקב אבינו קנה חלקת שדה בשכם: "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (בראשית לג ,יט). בספר יהושע נאמר, שלאחר כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון, נטמנו עצמות יוסף בחלקת השדה בשכם, שנקנתה על ידי יעקב: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (יהושע כד, לב).
במדרש בראשית רבה נאמר שיוסף קבור בחלקת השדה שקנה יעקב – בשכם ולכן אין אומות העולם יכולים לערער עליה: "אמר ר' יודה בר' סימון, זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל ולומר גזולים הם בידכם, ואילו הן: מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף, מערת המכפלה – 'וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן' (בראשית כג, טז), בית המקדש – 'וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן וגו' ' (דברי הימים א, כא, כה), קבורתו של יוסף – 'וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה' (בראשית לג, יט) " (פרשה עט, יט).
זיהוי המתחם המכונה כיום קבר יוסף מאז העת העתיקה נשען, בין היתר, על מיקומו ממזרח ובסמוך לתל בלאטה - תל בדרום-מזרח שכם, המזוהה כשכם העתיקה והמקראית. על פי חפירות ארכיאולוגיות בתל בלאטה, מסתבר, שכבר בימי האבות הייתה שכם עיר חשובה ומבוצרת וכבר אז נודעה כצומת דרכים חשובה[4]. מיקומו של הקבר ממזרח לתל בלאטה, מוכיח את קדמות המסורת והתאמתה לנתוני המקרא המתאר את הגעתו של יעקב לשכם ממזרח הירדן: "וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר; וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ... "(בראשית לג, יח-יט); "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (יהושע, שם).
באונומסטיקון[5] של אב הכנסייה אוסביוס מהמאה ה-4 לספירה, מציין את קבר יוסף בקרבת שכם המקראית בפרברי העיר הרומית ניאפוליס: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס, שם נראה גם קבר יוסף". ניאפוליס-נאבלס היא ה'קסבה' של היום כ-2.5 ק"מ ממערב לקבר יוסף[6]. במפת מידבא[7] מצויר קבר יוסף ממזרח לשכם[8].
נוסעים קדמונים תיארו לנו את קברו של יוסף[9], למשל, רבי משה באסולה (1560-1480), אחד מהנוסעים המפורסמים שהיו בשכם כותב: "בשבת הלכתי על ציון יוסף הצדיק...הוא נתון בין שני עמודים גדולים גבוהים מן הארץ אמה וחצי, ולפניו רצפת אבנים יפה, כי השמרונים בנו עליו בית כמה פעמים, ונפל ונשארה הרצפה".
חברי המשלחת האנגלית אשר הכינו את המפה הגדולה של הארץ, מספרים על הבניין סביב ציון יוסף. בקיר הדרומי שלו לפני 120 שנה נמצא "המיחראב"-שקע שאליו פונה המוסלמי בתפילותיו: "ומעליו ישנן שתי כתבות בעברית, שתיהן כנראה חדשות". הם מספרים גם שהקונסול הבריטי בדמשק תיקן את הבנין על קבר יוסף בשנת תרכ"ח (1868) וקבע בו כתובת אנגלית לזכרון.
הרב אברהם בן ישראל רוזאניס המכונה "החכם האביר" שביקר בשכם בשנת תרכ"ז (1867) מביא את נוסח הכתובת העברית שהיתה בקבר[10]; הוא מספר: "הנה הבניין הזה הוא נבנה ע"י אחד מהמתנדבים בארץ הקודש ירושלים ת"ו (=תבנה ותכונן), זה שנים כבירים, ושמו חקוק שם, אשר ביגיעה רבה יכולתי להוציא רק הדברים האלו: 'ברוך ה' אשר נתן בלב אליהו בן מאיר רבינו ה"י (=ה' ישמרהו) לבנות...את בית יוסף כ"ח סיון'...עד כאן. כי הכתב נשחת מאוד".
לסיכום, המבנה המזוהה כיום כקבר יוסף נשען על מסורת עתיקה ורציפה, ועל התאמה לתיאורים המקראיים ולשכם המקראית, הממוקמת סמוך לקבר יוסף.
[1] פרשה כ סעיף יט. מדרש זה מובא אגב ענין קבורת יוסף. ראה גם תוספתא סוטה פרק ד הלכה ז.
[2] להרחבה ראה בפרשת בשלח מאמר "חוק ארכימדס וארון יוסף".
[3] ראה מאמרו של ד"ר יואל אליצור "על האותנטיות של 'חלקת השדה'- קבר יוסף" באתר דעת.
[4] אנצ' יהודית דעת בערך "שכם", מכללת הרצוג. מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו.
[5] הוא ספר גאוגרפיה המכיל ריכוז שמות יישובים ומקומות אחרים (כגון שמות הרים, חורבות, מעיינות וכדומה) בתקופות נתונות באזור מוגדר מראש. בדרך כלל מובא מקור השם ותיאור קצר של המקום לאור מקורות היסטוריים, עדויות אישיות של בני המקום וכדומה. בדרך כלל מסודרת רשימת השמות לפי אלף בית. כאשר אומרים בעברית, בתחומי חקר ארץ ישראל האונומסטיקון הכוונה היא לאונומסטיקון של אוסביוס.
[6] מאמרו של ד"ר יואל אליצור, ראה הערה קודמת.
[7] מפת מידבא היא רצפת פסיפס בכנסיית גאורגיוס הקדוש בעיר מידבא שבירדן. המפה, המתוארכת לתקופה שבין המאה השישית לשביעית, מתארת את ארץ ישראל על יישוביה המרכזיים.
[8] "ארץ ישראל במפות ובתמונות עתיקות", זאב וילנאי, הוצאת ראובן מס ירושלים, 1961, עמ' 94.
[9] להרחבה ראה בספר "מצבות קודש בארץ־ישראל", חלק 1, זב בלני, הוצאת ספרים אחיעבר , 1985, עמ' 171-176.
[10] להרחבה על כתובת זו, ראה מאמרו של זאב ארליך "כתובת בעברית משנת התק"ט / 1749 בקבר יוסף בשכם", מחקרי יהודה ושומרון: דברי הכנס ה-19, (2010). ישראל: מכון המחקר, מכללת יהודה ושומרון, עמ' 143.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה