הטרית בברכת משה לזבולון

 מאת: אורן סעיד

בברכת משה לזבולון נאמר "שפוני טמוני חול". חז"ל דרשו שנחלתו של זבולון היתה עשירה בדג הטְרִית, המזוהה עם הסרדין, לפי אחת הדעות.

            בברכת משה לזבולון נאמר: "כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל" (לג, יט). מבאר רש"י: "וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל - כסוי טמוני חול, טְרִית וחלזון וזכוכית לבנה, היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולון היה" (שם). משה רבינו בירך את זבולון, שנחלתו היה לחוף הים התיכון (בראשית מט, יג), ישתברך  מן הים בטרית, חילזון וזכוכית לבנה. מקור דברי רש"י הוא בתלמוד בבלי מסכת מגילה: "שפוני – זה חילזון, טמוני – זה טְרִית, חול - זה זכוכית לבנה" (מגילה ו, א). מהי ה'טְרִית'?

הטרית היא הטונה

רש"י פירש במסכת מגילה (שם; וכן ברכות מד, א) שזהו דג הטונה: "טרית - דג שקורין טונינ"א[1] (טונה)". אבל רש"י בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה (לה, ב) מפרש טרית כדג קטן מלוח: "וטרית - מין דגים קטנים מלוחים".  ניתן ליישב את הסתירה בדברי רש"י בכך,  שהסוג טונה, השייך למשפחת הקוליאסים, כולל מינים נוספים, שלמרות הבדלי הגודל גם הם נקראו בפיו בשם "טונה". כך למשל, בתלמוד בבלי מסכת חולין (סו, א) מפרש רש"י: "הסולתנית - מין דגים קטנים בלע"ז טונינ"א".

"שפוני טמוני חול" - הטרית
המזוהה עם הסרדין, לפי אחת הדעות
מתוך ויקימדיה

הטרית היא עפיאן (אנשובי)

ל. לוויסון מציע שהטרית הם הדגים הנקראים בעברית עפיאן (אנשובי) ובגרמנית Sardellen. מילה זאת היא נגזרת של מילה ביוונית שפירושה "שיער" משום שלדג קטן זה יש אדרות דקות כמו שיער. בדרך כלל האנשובי הומלח, ומכאן נובע הסברו של רש"י [במסכת עבודה זרה (לה, ב)] שהטרית היא מין דגים קטנים מלוחים[2].

הטרית היא הסרדין

ד"ר מנחם דור כותב[3], שלפי ההקשר במקורות חז"ל, הטרית מתאימה רק לדגים קטנים, לסרדינים, ולא לדגי הטונה שהם דגים גדולים יחסית:

א. המדרש הנ"ל: "שפוני – זה חילזון, טמוני – זה טְרִית, חול זה זכוכית לבנה", 'טְמוּנֵי' מתאים לדגים קטנים ורבים, זה מתאים לברכה, כמו החילזון והחול.

 ב. האגדה מספרת על "עיר אחת היתה לינאי המלך בהר המלך שהיו מוצאים ממנה שישים ריבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת" (ברכות מד, א). כמות עצומה כזו מתאימה לסרדין, דגים בספלים מתאים לדגים קטנים.

ג.  בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מוזכר: "טרית שאינה טרופה כל שראש ושדרה ניכר" (לט, ב). תיאור זה  מתאים אך ורק לדגים קטנים, משומרים, שאפשר לשמר אותם עם הראש והשדרה או מכתשים אותם, ואז הראש והשדרה מתרככים ואינם ניכרים וזאת היא טרית טרופה.

לכן נראה, שהטרית היא מין סרדין, כפי שאכן נקרא היום דג זה כיום בעברית תקנית.

על חשיבותו של ה"סרדין" ועל משפחת הטריתות בכלל נעמוד בשורות הבאות:

הטריתות הן משפחה של דגים מסדרת הסרדינאים. רובן חיות באוקיינוסים. הטריתות נעות בלהקות של מיליוני פרטים בקצב אחיד ומתקדמות כיחידה אחת. הן נפוצות בכמויות עצומות, ויש סבורים שמספר פרטיהן למשפחה הוא הרב ביותר בין משפחות החולייתנים. חשיבותן הכלכלית-מסחרית גדולה ביותר, והן תופסות את המקום הראשון בעולם הדייג.

המין החשוב ביותר מבין הטריתות הוא הטרית הצפונית (=המליח האטלנטי, Clupea harengus), הידועה בשם הרינג והתופסת את המקום הראשון בעולם הדייג[4]. ארכה עד 40 ס"מ, בדרך כלל ארכה נע בין 20 ל-25 ס"מ.

הטרית הדקה (Sardinella aurita), ארכה הממוצע נע בין 23 ל-28 ס"מ[5]. הטרית הדקה משמשת למאכל במצב טרי או בשימורים. הטרית הדקה נידוגה גם בארץ ישראל. לפני בניית סכר אַסְוַאן על נהר הניולס, היתה הטרית הדקה אחד מהדגים החשובים ביותר באזורנו; אך בניית הסכר מונעת ממינרלי הזנה להישטף לים התיכון, דבר שגרם לירידה חדה בשלל הטרית הדקה[6]. בארץ ישראל נידוגה גם הטרית הגסה[7] (Sardinella maderensis).

הערך התזונתי של הטריתות הוא רב ביותר[8]: הן עשירות בחלבון, בחומצות שומן אומגה 3, במינראלים: סידן, זרחן אשלגן, ובוויטמינים: B2, B12, D. הערך התזונתי שבהן נתון לתנודות בהתאם למין ולעונות השנה.

אנו רואים את חשיבותן של הטריתות, ואת הסחר העצום בהן, ולכן את גודל חשיבות ברכת משה לזבולון, שברכו בשפע של טריתות.

---

[1] את הלעז "טונינ"א" מתרגם ד"ר משה קטן בספרו "אוצר לעזי רש"י"  ל"טונה".

[2] ל. לוויסון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 255-256. ראה גם בפורטל הדף היומי, מאמרו של ד"ר משה רענן, "שפני זה חלזון טמוני זו טרית - טרית", מגילה ו, א.

[3] ע"פ  ספרו של ד"ר מנחם דור "החי בימי המקרא המשנה והתלמוד", הוצאת גרפאור־דפטל, 1997,  עמ' 174.

[4] ע"פ האנצ' העברית בערך "טריתות", חברה להוצאת אנצ' בע"מ, ירושלים תל אביב, תשל"א.

[5] Whitehead, P. J.P.; G. J. Nelson; T. Wongratana (1988). Clupeoid fishes of the world (suborder Clupeoidei). Rome: United Nations Development Programme. pp. 93–95, 106, 115.

[6] "מדריך הדגים של ישראל: ים סוף, הים התיכון, מים מתוקים", דני גולני, הוצאת כתר, 1997, עמ'  130.

[7] אנצ' אביב חדש, בערך "סרדין", אנצ' אביב בע"מ,  2004.

[8] ראה באתר משרד החקלאות האמריקאי   " U.S. DEPARTMENT OF AGRICULTURE " בערך "Fish, sardine".

© כל הזכויות שמורות למחבר