חברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים

 מאת: אורן סעיד

התורה מציינת שחברון נבנתה שבע שנים לפני העיר המרכזית במצרים הקדומה - צוען. נחלקו הפרשנים בביאור קביעה זו של התורה.

בפרשתנו אנו קוראים על כך שהמרגלים שתרו בארץ ישראל הגיעו לחברון: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק; וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם" (יג, כב). התורה מפליגה בשבחה של העיר חברון, בכך שהיא קדומה יותר מהעיר צוען במצרים, שנבנתה שבע שנים לפני העיר צוען שבמצרים, שהיתה עיר חשובה ומרכזית במצרים הקדומה[1].

במדרש "ילקוט ראובני" על התורה, מבאר שחברון נבנתה בתקופת דור הפלגה, שבע שנים לפני צוען מצרים[2]: "כיצד, בדור הפלגה נבנית חברון וכתיב 'וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם' (שם), ואף על פי שדרשו רז"ל דרשה נכונה, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ומדור הפלגה עד שלקו מצרים היו תנ"ב [=452] שנה, הסר ז' [=7] מן תנ"ב נשאר תמ"ה [=445], נמצא ישובה של מצרים היתה תמ"ה [=445] שנה" (פרשת בא אות פד). על פי ספר  "סדר הדורות"[3], דור הפלגה היה בשנת 1996 לבריאת העולם, היא שנת 1764 לפני הספירה, ובשנה זו נבנתה חברון.

פירושים נוספים

עתיקות בתל רומיידה - העיר העתיקה של חברון.
מתוך ויקיפדיה

לעומת זאת, רש"י במקום מסביר, שאין הכוונה שחברון נבנתה ממש שבע שנים קודם  לצוען, אלא שחברון מעולה ומשובחת מצוען פי שבע: "... אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען".  המקור לדברי רש"י הוא  בתלמוד בבלי מסכת סוטה: "וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה - מאי נבנתה? אילימא נבנתה ממש, אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם לבנו גדול? דכתיב (בראשית י, ו): 'וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן' (רש"י: כנען קטן הבנים של חם היה, ומצרים שני לבנים). אלא שהיתה מבונה (רש"י: מיושבת בפירות) על אחד משבעה בצוען. ואין לך טרשים (רש"י: סלעים שאין עושין פירות כארץ לחה) בכל ארץ ישראל יתר מחברון[4], דקברי בה שיכבי (קוברים בה מתים). ואין לך מעולה בכל הארצות יתר מארץ מצרים, שנאמר (בראשית יג, י): 'כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם'. ואין לך מעולה בכל ארץ מצרים יתר מצוען, דכתיב (ישעיהו ל, ד): 'כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו' (רש"י: שריו של מלך ישראל, ששולחים אל פרעה לעזור לו על מלך אשור; אלמא פרעה בצוען יתיב, ושם הולכין לבקשו). ואפילו הכי חברון מבונה אחד משבעה בצוען" (סוטה לד, ב).

הרלב"ג מבאר שכוונת הפסוק אינה כפשוטו, אלא להורות על חשיבות העיר חברון: "וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם - אחשוב שיהיה זה המאמר להורות על חשיבות המקום הזה, כי צוען היה מקום חשוב מאד בארץ מצרים, ועם כל זה היה יותר חשוב חברון..." (שם). הרש"ר הירש מבאר, שחברון נבנתה שבע שנים לפני צוען, אלא שחברון עצמה נבנתה במשך שבע שנים, וזאת לפני שצוען מצרים התחילה להיבנות.

חברון וצוען

יוסיפוס פלוויוס (יוסף בן מתתיהו) מזכיר קדמותה של חברון (קדמוניות א, ח, ד): "וכשחזר אברהם לארץ כנען (ממצרים) חילק עם לוט את הארץ . . . ולעצמו לקח את הארץ בתחתית העיר, שהשאיר זה (לוט) והתיישב בעיר חברון, העתיקה בשבע שנים מצוען מצרים". וכן 'במלחמות' (ד, ט, ז): "לדברי אנשי המקום, חברון עתיקה לימים מכל ערי הארץ הזאת, וגם נבנתה לפני מוף[5] (ממפיס) אשר במצרים, ומספר ימיה אלפיים ושלש-מאות שנה[6]". מדרש תנחומא מציין, שחברון נבנתה בתקופת נח, לאחר המבול: "וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם - לְהוֹדִיעֲךָ שִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ, שֶׁהַפְּסֹלֶת שֶׁבָּהּ מְשֻׁבָּח הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּחֲלוּ בְּנֵי נֹחַ אֶת הָעוֹלָם אַחַר דּוֹר הַמַּבּוּל, הֵם בָּנוּ עִירָם בִּמְקוֹם הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְלֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁבַח, אֶלָּא בָּחֲרוּ הַפְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְחֶבְרוֹן פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְצֹעַן מִצְרַיִם הִיא טוֹבָה שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְזוֹ קָדְמָה לָהּ שֶׁבַע שָׁנִים" (מדרש תנחומא, שלח, אות ח; במדבר רבה טז, יג).

ישנם חוקרים הסבורים[7]  שהעיר חברון נבנתה בראשית התקופה 'החיקסוסית', ערב כיבוש הדלתה על ידי הפולשים השמיים בסוף המאה ה-18 לפנה"ס. היישוב היה קיים בפרק זמן קדום של התקופה 'החיקסוסית'. בתקופה זו, הגיע אברהם אבינו לחברון הצעירה, והתיישב בה עשרים וחמש שנה עד שנאלץ לרדת למצרים בשל הרעב ששרר בארץ. חוקרים אלו מזהים את העיר צוען עם אַבַאריס [Avaris] השוכנת בתל א-דבא [ Tell el-Dab'a] בצפון מזרח הדלתא של הנילוס.

ברם, חוקרים רבים סבורים[8],  שצוען היא העיר הנקראת כיום "סַאן אל-הַגַר" [San el Hagar], בצפון מזרח הדלתא.  זיהוי העיר מתבסס גם על תרגום אונקלוס  (וכן בתרגום יונתן) שתרגם "צוען – טַאנֵיס" שהוא שמה היווני של העיר; על סמך חפירות שנעשו במקום, עיר זו נהפכה לעיר ראשית רק כמה מאות שנים מאוחר יותר, במאה ה-11 לפני הספירה. לכן ע"פ דעה  זו, קשה לבאר את הפסוק "וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם" (שם), בכך שהוא מדבר על קדימות חברון בשבע שנים לצוען מבחינת הזמן, אלא כאחד הפירושים הנוספים שהבאנו לעיל. 

תל אֶ-רוּמֵידָה

העיר המקראית חברון מזוהה עם תל אֶ-רוּמֵידָה [קרוי גם תל חברון או אדמות ישי] בג'בל א-רומידה, כיום בפאתי העיר המערבית, פחות מקילומטר אחד ממערב למערת המכפלה. בראש התל נמצאים קברי ישי אבי דוד ורות המואביה. בתל נמצאו שרידים של מצודה, ושרידים אחרים מתקופות שונות בהיסטוריה[9].

החפירות הראשונות בתל נערכו בשנים 1966–1964 על-ידי המשלחת האמריקנית בראשות פיליפ האמונד, ובהן הוכח בוודאות שרומיידה הוא אכן מקומה של חברון המקראית.

עד לחפירות, מקובל היה להניח שחברון הוקמה במאה ה-18 לפני הספירה, על בסיס הפסוק הנאמר בפרשתנו - "וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם" (שם). ברם, ממצאי החפירות גילו שהעיר היתה מיושבת עוד בתקופת הברונזה הקדומה, בסביבות 2400 שנה לפני הספירה. בתל נחשף קטע באורך 14 מטרים של חומת אבן מסיבית, שעובייה בבסיסה 6.2 מטרים.  לפי תוצאות בדיקות פחמן 14 של חרצני הזיתים, נקבע גילה סביב ל-2400 לפני הספירה[10].בתל חברון, נחשפו גם קטעי ביצורים קודמים, מצידם החיצוני באורך  כולל של כ-60 מטרים,  מתקופת הברונזה התיכונה[11].

לסיכום, הכתוב מציין: "וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם" (שם), לאמור: חברון נבנתה במאה ה-18 לפני הספירה. לאור הממצאים הארכיאולוגיים, היה שם יישוב עוד קודם לכן, באלף השלישי לפני הספירה. ממצאים אלו קרובים לדברי המדרש תנחומא שהובא לעיל, לפיה חברון נבנתה בתקופת נח, לאחר המבול וכן לתאריך הקמת חברון שנוקב יוסף בן מתתיהו. ייתכן שהמלה "נִבְנְתָה" לפני צוען מצרים מרמזת להקמת עיר מבוצרת ומרכזית בדומה, פחות או יותר, לצוען של מצרים. במשך אלפי השנים האלה אף פעם לא נפסק ישובה לחלוטין[12].

---

[1] ראה פירוש רמב"ן, כלי יקר ו"ספרי" פרשת עקב פיסקא א.

[2] וכן כתב פירוש המיוחס לרבינו סעדיה גאון לספר יצירה - פרק ה.

[3]  "סדר הדורות", חלק א, אלף שני, 1878, ורשא,  עמוד 30. "סדר הדורות" הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות. הספר כולל ביוגרפיות מקוצרות החל מימות אדם הראשון ועד לדורו של המחבר, הספר הוא ספר יסוד בהיסטוריה, בספריית בית המדרש.

[4]  לביאור מדוע חברון נחשבת ל"פסולת" של ארץ ישראל, ראה במאמר "ארץ הנגב", בפרשה זו, בבלוג זה.

[5] מוֹף ישבה כ-20 ק"מ מדרום לקהיר של ימינו על שפתו המזרחית של הנילוס. במצרים היה שמה מנ-פנר וביוונית – ממפיס. היא נוף, הבירה העתיקה של מצרים התחתונה. רואים שיוסיפוס פלוויוס זיהה את צוען עם העיר מוף.

[6] יוסף בן מתתיהו חי  במאה הראשונה לספירה (38-100 לספירה). יוסף בן מתתיהו כותב שחברון היתה בתקופתו בת 2300 שנה. לפי זה חברון נוסדה במאה ה-16 ליצירה, או במאה ה-22 שלפני הספירה. דברי יוסף בן מתתיהו כנראה מתייחסים לנאמר במדרש תנחומא שהבאתי בסמוך, המציין, שחברון נבנתה בתקופת נח, לאחר המבול [יש לציין שע"פ סדר הדורות, המבול היה  בשנת 1656 ליצירה, 2104 לפנה"ס; לפי  זה חברון היתה בת 2200 שנה בתקופת יוסף בן מתתיהו] .

[7] אנצ' מקראית בערך "חברון", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1965.

[8] ראה גם מאמרו של N. Na'aman

Vetus Testamentum, Vol. 31, Fasc. 4 (Oct., 1981), pp. 488-492

[9] ראה בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "תל רומיידה".

[10] “החפירות הארכיאולוגיות בתל חברון”, עמנואל איזנברג, אתר מדרשת חברון.

[11] "חפירות חדשות בתל חברון", דוד בן שלמה ועמנואל איזנברג, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, גיליון 152, 2016, רשות העתיקות, עמ' 101-108.

[12] אנצ' יהודית "דעת", מכללת הרצוג, בערך "חברון".

© כל הזכויות שמורות למחבר