קבר דינה בת יעקב

 מאת: אורן סעיד

על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות, גילו את קברם של ראובן, שמעון, לוי, דינה ושת בן אדם הראשון ביישוב העתיק ארבל.

דינה בת לאה היא בתו של יעקב אבינו ולאה אימנו. היא האחרונה שנולדה ללאה, בתום שבע שנים לשהות בחרן. בפרשתנו מסופר על דינה, שיצאה "לראות בבנות הארץ" (לד ,א), ונחטפה בידי שכם. בעקבות זאת נהרגו תושבי שכם, על ידי בני יעקב[1]. במאמר זה לא נעסוק בפרשנות למעשה זה, אלא בגורלה של דינה ומקום קבורתה.

לפי מדרש אחד דינה נישאה לשמעון וילדה לו את "שאול בן הכנענית" (בראשית רבה פ, יא), לפי מדרש שני היא נישאה לאיוב (בראשית רבה פ, ד), ולפי מדרש שלישי הרתה לשכם וילדה את אסנת, אשתו של יוסף ואמם של אפרים ומנשה (פרקי דרבי אליעזר, פרק לו ופרק לח).

הרמב"ן לפרשת וישלח (לד, יב) מביא את המסורת על מקום קבורת דינה ביישוב ארבל: "והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה בארץ כנען, והוא כמו שאמרנו, כי היתה עמו בביתו כאלמנה וירדה עמהם למצרים ושם מתה ונקברה בארץ. וקבורתה ידועה עד היום בקבלה והיא בעיר ארבל עם קבר נתאי הארבלי, ויתכן כי העלה שמעון עצמותיה בחמלו עליה, או שהעלו אותם ישראל עם עצמות אחיה כל השבטים, כמו שהזכירו אבותינו (בראשית רבה ק, יא)".

ציון ראובן, שמעון, לוי,
דינה בת יעקב ויהודה משבטי י - ה
המקור:חב"ד פדיה.
צילם:שלום

ארבל היה יישוב יהודי שהתקיים כבר בתקופה החשמונאית ושיאו היה בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בימי המשנה והתלמוד. היישוב שכן בבקעת ארבל, באזור בו שוכן היום מושב ארבל. בחלקו הצפוני של המושב ארבל נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום[2]. קבר דינה (וכן קברים נוספים, להלן) ממוקם צפונית לחלק היישוב העתיק, שבית הכנסת נמצא במרכזו.

ב"אגרת יחוס אבות" משנת הרצ"ז (1537) כותב [3]: " ארבל, שם קבורת ר' זירא והוא קודם לכפר וכמו מצבה ושם נתאי הארבלי, ובשדה קבור ד' שבטים ודינה אחותם ואצלם הדסים, שם קבורת שת בן אדם הראשון, ויש שם מערה כמו בור שיורדים לה במדרגות ויש שם מים חיים".

בספר "תוצאות ארץ ישראל" [4] מאת תלמיד הרמב"ן כותב: "וקרוב ל ארבל, שלושה שבטים מבני יעקב, ודינה אחותם ואצל הציון גדל הדס נאה, ואין אדם רשאי ליקח ממנו ענף לא יהודי ולא ישמעאלי פן יענש. וקרוב משם צדיק אחר, ואמת המים עוברת עליו, ומכוסה בעפר ובבנין, והמים נופלים במעיין כמין בור, ואומרים כי הוא שת בן אדם הראשון".

רבי מנחם בן רבי פרץ החברוני, ששהה בחברון מספר שנים ברבע הראשון של המאה ה-13, תיאר באיגרת שכתב,  את קבר דינה בת יעקב בארבל[5].

כפי שהובא לעיל, בארבל, קבורים גם שלושה שבטים נוספים. בכתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן[6] מציין שהכוונה לשבטים: ראובן, שמעון ולוי: "וקרוב לו קברות ראובן, שמעון, לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם. ובציון אחד בנין כמו בית בנוי על שת בן אדם הראשון, והבאר בתוך הבית".

בשנת 2007 ביצעו הארכאולוג יוסי סטפנסקי וישראל הרצברג מחקר בו גילו על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות - את קברם של ראובן, שמעון, לוי, דינה ושת בן אדם הראשון בארבל[7].

---

[1] להרחבה ראה בויקישיבה, בערך "מעשה דינה".

[2] על פי ויקיפדיה בערך "ארבל (יישוב עתיק)".

[3] ב"אגרת יחוס אבות" משנת הרצ"ז (1537) מובא בספר "המעמר -  כרך ג, אברהם משה, עמ' 217, ירושלים, שנת תר"פ, דפוס לונץ. "אגירת יחוס אבות, מאת "אלמוני", יש מחלוקת מי חיבר את  האיגרת (ראה שם, עמ' 209).

ראה גם בספר "שבחי ירושלים" מאת ברוך, יעקב בן משה חיים, לעמבערג, 1865, בפרק העוסק ב"עתה נתחיל בהקפת צפת תוב"ב -  גליל העליון", בפיסקה "ארבל".

[4] "המסע של תלמיד הרמב"ן  - תוצאות ארץ ישראל (1270 - 1291)". נדפס ב"מסעות ארץ ישראל" לאברהם יערי (1899-1966), תל אביב, תשו (1946), עמוד 81, בשם "מסעות האלמוני תלמיד הרמב"ן".

[5] ראה בויקיפדיה בערך "מנחם החברוני".

[6] כתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן, הובא בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" חלק א, מאת ישראל מאיר גבאי וישראל הרצברג, אהלי צדיקים, תש"ע.

[7] ראה במאמר "חוקרים מצאו בארבל את קברי השבטים", עדי חשמונאי ואחיקם משה דוד, באתר NRG, דצמבר 2010.

© כל הזכויות שמורות למחבר