מאת: אורן סעיד
על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות, גילו את קברם של ראובן, שמעון, לוי, דינה ושת בן אדם הראשון ביישוב העתיק ארבל.
דינה בת לאה היא בתו של יעקב אבינו ולאה אימנו. היא האחרונה שנולדה ללאה, בתום שבע שנים לשהות בחרן. בפרשתנו מסופר על דינה, שיצאה "לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ[1]" (לד ,א), ונחטפה בידי שכם. בעקבות זאת נהרגו תושבי שכם, על ידי בני יעקב. במאמר זה לא נעסוק בפרשנות למעשה זה, אלא בגורלה של דינה ומקום קבורתה.
לפי מדרש אחד, דינה נישאה לשמעון וילדה לו את "שאול בן הכנענית" (בראשית רבה פ, יא), לפי מדרש שני, היא נישאה לאיוב (בראשית רבה פ, ד), ולפי מדרש שלישי, הרתה לשכם וילדה את אסנת, אשתו של יוסף ואמם של אפרים ומנשה (פרקי דרבי אליעזר, פרק לו ופרק לח).
הרמב"ן בפרשתנו, מביא את המסורת על מקום קבורת דינה ביישוב ארבל: "והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה בארץ כנען, והוא כמו שאמרנו, כי היתה עמו בביתו כאלמנה וירדה עמהם למצרים ושם מתה ונקברה בארץ. וקבורתה ידועה עד היום בקבלה והיא בעיר ארבל עם קבר נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי, ויתכן כי העלה שמעון עצמותיה בחמלו עליה, או שהעלו אותם ישראל עם עצמות אחיה כל השבטים, כמו שהזכירו אבותינו (בראשית רבה ק, יא)" (לד, יב).
![]() |
ציון ראובן, שמעון, לוי, דינה בת יעקב ויהודה משבטי י - ה המקור:חב"ד פדיה. צילם:שלום |
ארבל היה יישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד, הנזכר במקורות ההיסטוריים פעמים רבות; היתה בו תעשיית פשתן וביקרו ולימדו בו חכמים רבים. היישוב שכן בבקעת ארבל, שבחלקו המזרחי של הגליל התחתון, באזור בו שוכן היום מושב ארבל. בחלקו הצפוני של המושב ארבל נמצאים שרידי ארבל הקדומה ובהם חורבות בית כנסת קדום מלפני כ-1700 שנה. בימי המשנה היתה ארבל עיר של חכמים, ובה נולד נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי, אב בית דין מ"חכמי הזוגות" לצידו של יהושע בן פרחיה (אבות פרק א, משנה ו-ז). לאחר שארבל הקדומה נהרסה, נקראו בימי הביניים חורבותיה על ידי ערביי ארץ ישראל בשם ארביל שהפך בהמשך ל חירבת אירביד[2].
קבר דינה (וכן קברים נוספים, להלן) ממוקם צפונית לחלק היישוב העתיק, שבית הכנסת נמצא במרכזו.
ב"אגרת יחוס אבות" משנת הרצ"ז (1537) כותב[3]: "ארבל, שם קבורת ר' זירא והוא קודם לכפר וכמו מצבה ושם נתאי הארבלי, ובשדה קבור ד' שבטים ודינה אחותם ואצלם הדסים, שם קבורת שת בן אדם הראשון, ויש שם מערה כמו בור שיורדים לה במדרגות ויש שם מים חיים".
בספר "תוצאות ארץ ישראל"[4] מאת תלמיד הרמב"ן כותב: "וקרוב לארבל, שלושה שבטים מבני יעקב, ודינה אחותם ואצל הציון גדל הדס נאה, ואין אדם רשאי ליקח ממנו ענף לא יהודי ולא ישמעאלי פן יענש. וקרוב משם צדיק אחר, ואמת המים עוברת עליו, ומכוסה בעפר ובבנין, והמים נופלים במעיין כמין בור, ואומרים כי הוא שת בן אדם הראשון".
רבי מנחם בן רבי פרץ החברוני, ששהה בחברון מספר שנים ברבע הראשון של המאה ה-13, תיאר באיגרת שכתב, את קבר דינה בת יעקב בארבל[5].
כפי שהובא לעיל, בארבל, קבורים גם שלושה שבטים נוספים. בכתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן[6] מציין שהכוונה לשבטים: ראובן, שמעון ולוי: "וקרוב לו קברות ראובן, שמעון, לוי ודינה, וקברם מכוסה כל כך עד שאין אדם יכול להכניס ידו שם. ובציון אחד בנין כמו בית בנוי על שת בן אדם הראשון, והבאר בתוך הבית".
בשנת 2007 ביצעו הארכאולוג יוסי סטפנסקי וישראל הרצברג מחקר, בו גילו על פי כתבי יד עולי הרגל, מפות ותמונות - את קברם של ראובן, שמעון, לוי, דינה ושת בן אדם הראשון בארבל[7].
[1] לפי תיאורו של יוסיפוס (קדמוניות היהודים א, כא, א), דינה הלכה מיזמתה אל החגיגה שחגגו אנשי שכם, ואילו בספר הישר (וישלח סג, א-ב) נאמר שדינה יצאה בחברת שאר בנות ביתו של יעקב ולא יצאה לבדה.
[2] אנצ' לגיאוגרפיה תלמודית, נאמן פנחס, בערך "ארבל", יהושע צ'צ'יק, הוצאת ספרים בע"מ, תל אביב ,תשל"ב.
"חורבת ארבל", איתן קליין וניר דיסטלפלד, חפירות וסקרים בישראל, גליון 135 לשנת 2023, אתר רשות העתיקות.
[3] ב"אגרת יחוס אבות" משנת הרצ"ז (1537) מובא בספר "המעמר - כרך ג, אברהם משה, עמ' 217, ירושלים, שנת תר"פ, דפוס לונץ. "אגרת יחוס אבות" מאת "אלמוני", יש מחלוקת מי חיבר את האיגרת (ראה שם, עמ' 209).
ראה גם בספר "שבחי ירושלים" מאת ברוך, יעקב בן משה חיים, לעמבערג, 1865, בפרק העוסק ב"עתה נתחיל בהקפת צפת תוב"ב - גליל העליון", בפיסקה "ארבל".
[4] "המסע של תלמיד הרמב"ן - תוצאות ארץ ישראל (1270 - 1291)". נדפס ב"מסעות ארץ ישראל" לאברהם יערי (1899-1966), תל אביב, תשו (1946), עמוד 81, בשם "מסעות האלמוני תלמיד הרמב"ן".
[5] "מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני", מובא בספר "המעמר - כרך ג, אברהם משה, עמ' 40, ירושלים, שנת תר"פ, דפוס לונץ.
[6] כתבי רבי יעקב בן נתנאל הכהן, הובא בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" חלק א, מאת ישראל מאיר גבאי וישראל הרצברג, אהלי צדיקים, תש"ע.
[7] ראה במאמר "חוקרים מצאו בארבל את קברי השבטים", עדי חשמונאי ואחיקם משה דוד, באתר NRG, דצמבר 2010,
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה