הזאב ומכת הערוב

 מאת: אורן סעיד

לפי הרשב"ם, מכת הערוב כללה רק מיני זאבים ולא מיני בעלי חיים שונים.

בפרשתנו אנו קוראים על מכת הערוב שה' הביא על מצרים: "כִּי אִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ אֶת הֶעָרֹב וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ" (ח, יז). מבאר הרשב"ם מהו ה'עָרֹב': "הערוב - אומר אני כי מיני זאבים הם, שנקראים ערוב על שם שדרכם לטרוף בלילות, כדכתיב 'זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם' (ירמיהו ה , ו), וכתיב 'זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר' (צפניה  ג , ג). וכאשר יֵאמר מ'אוֹדם' 'אדום', כן יאמר מֵעֵמֶק 'עמוק', מ'עֶרֶב' – ערוב... שהזאב ערוב הוא, שהוא הולך בערב..." (ח, יז). לפי הרשב"ם, מכת הערוב כללה רק מיני זאבים ולא מיני בעלי חיים שונים.

את הביטוי בירמיהו "זְאֵב עֲרָבוֹת" (ה, ו), מבאר הרשב"ם 'עֲרָבוֹת' לשון עֶרֶב, כלומר, שהזאב פעיל בערב, וכן מפרש המלבי"ם: "זאב ערבות שיוצא על טרפו בערב ודרכו לאכול את הנבלות" (שם). הרשב"ם מציין גם את הפסוק בצפניה, המוכיח שהזאב פעיל בערב: "זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר" ( ג , ג). מבאר המלבי"ם על הפסוק בצפניה: "כזאבים הטורפים בערב בסתר בחשך אין רואה ואין משאירים העצמות לבקר, עד שבאור הבקר לא נודע כלל אם טרפו איזה דבר, כי גם העצמות נאכלו" (שם).

להקת זאבים מכתרים ביזון
מתוך ויקיפדיה

בברכת יעקב לבנימין נאמר: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז). מבאר הרד"ק, שיעקב ברך את בנימין שיהיה פעיל גם ביום ולא רק בערב כמו הזאב: "בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל - אמר: ויותר יהיה מהזאב, כי הזאב טורף בערב, כמו שאמר "זְאֵבֵי עֶרֶב" (צפניה ג , ג), אבל בנימין - בבקר ובערב יֹאכַל עַד אויביו ויחלק שללם" (שם). הספורנו מבאר: "זאב יטרף - תוקף הזאב וטרפו הוא בבקר ובערב עם מעוט האור כאמרו 'וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב' (חבקוק א, ח) " (שם). הרד"ק מבאר את הביטוי 'זְּאֵבֵי עֶרֶב' בפסוק שציטט הספורנו: "מזאבי ערב - כי זאבים לעת ערב יצאו לטרוף" (חבקוק א, ח).

זאבים נחשבים בעיקר לבעלי חיים פעילי דמדומים (crepuscular), הפעילים רק בשעות הדמדומים שאחרי השקיעה ולפני הזריחה[1].  עובדה זו מתאימה לפסוקים ודברי הפרשנים שהובאו לעיל, שהזאב פעיל בערב. זמן הערב הוא זמן דימדומים שכן הוא החלק האחרון ביום, לאחר שקיעת השמש ועד תחילת הלילה. זהו הזמן שבו השמש מתחילה לרדת מתחת לאופק, והשמיים הופכים חשוכים יותר ויותר. הזאבים מסוגלים לפעול גם בשעות החשיכה ואפילו ביום, בהתאם לסביבה ולפעילות האנושית[2].

ראיית הזאב בחושך

האור שמגיע אל עינינו נכנס דרך האישון וממוקד בעזרת העדשה על הרשתית, שבה נמצאים תאים קולטי אור משני סוגים, קנים ומדוכים. הקנים, מגיבים באותו אופן לכל אורכי הגל המצויים באור הנראה והם אחראים לראיית לילה, ורגישים מאוד לאור. המדוכים, לעומת זאת, מגיבים באופן שונה לאור באורכי גל שונים, כלומר בצבעים שונים. התאים האלה מעבירים את המידע לתאי עצב, השולחים אותו אל המוח.

בעין של רוב בני האדם יש שלושה סוגים של מדוכים, אחד שמגיב בחוזקה בעיקר לאור בגוון אדום, אחד שהתגובה החזקה ביותר שלו היא לאור ירוק, ואחד שמופעל בעיקר בתגובה לאור כחול. המוח מחבר את המידע שמעבירים לו המדוכים מכל שלושת הסוגים, ומייצר את התמונה מלאת הגוונים שאנו רואים.

רוב היונקים, לעומתנו, ובניהם הזאבים, מסתפקים בשני סוגי מדוכים בלבד ולפיכך הם רואים פחות צבעים מאתנו. ליונקים אלו יש ברשתית יותר קנים מאשר לבני אדם. כאמור, הקנים הם תאים רגישים לאור ברשתית, שאחראים על הראייה בתנאי תאורה חלשה.  ריבוי הקנים מאפשר להם לראות יותר ברור בחושך ולזהות תנועה בצורה יעילה יותר[3].

ליונקים רבים, ובניהם הזאבים, יש אמצעי נוסף לראיית לילה: שכבה מחזירת אור, הטפטום לוסידום (tapetum lucidum), הנמצאת ממש מאחורי הרשתית. קרני אור שלא נקלטו על ידי הקנים פוגעים בשכבה זו, מוחזרות החוצה לעבר הרשתית, וכך יש להן הזדמנות נוספת לפגוע בתאים קולטי האור. בכך מוכפלת כמות האור שהעין מנצלת, דבר המאפשר ראייה טובה גם באור חלש, כמו בלילה או בדמדומים. זו גם הסיבה שעיניהם של כלבים, חתולים, צבאים ובעלי חיים רבים נוספים זוהרות כשמאירים עליהם עם פנס בלילה[4].

---

[1] ‪The Wolf: Culture, Nature, Heritage‏. (2023). Britain: ‪Boydell Press‏. Page 185.

[2] Ferreiro-Arias I, García EJ, Palacios V, Sazatornil V, Rodríguez A, López-Bao JV, Llaneza L. Drivers of Wolf Activity in a Human-Dominated Landscape and Its Individual Variability Toward Anthropogenic Disturbance. Ecol Evol. 2024 Oct 22;14(10):e70397.

[3] ‪Dogspeak: How to Understand Your Dog and Help Him Understand You‏. (1999). Britain: ‪Rodale Books‏.  Pages 75-76.

‪Wolves: Behavior, Ecology, and Conservation‏. (2010). Britain: ‪University of Chicago Press‏. Pages 96-97.

[4] "העיניים המופלאות של עולם החי", ד"ר יונת אשחר, מאי 2018, אתר מכון דוידזון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

© כל הזכויות שמורות למחבר