האינטוּבַּצְיָה הראשונה בהיסטוריה הרפואית הידועה

 מאת: אורן סעיד

בפירוש "בעל הטורים" לשם המיילדת "שפרה", מופיע התיאור הראשון בהיסטוריה של צנרור הקנה, אשר רק מאות שנים אחר כך, הוחל בו בשימוש בטכניקות דומות.

בפרשתנו אנו קוראים על המיילדות שפרה ופועה, שהחיו את הילדים במצרים: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה.  וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם:  אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.  וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים" (א, טו-יז). רש"י מבאר, על פי תלמוד בבלי מסכת  סוטה (יא, ב), ש- שִׁפְרָה - זו יוכבד,  והתורה מכנה את יוכבד בשם זה, על שם שהיא  משַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד; ו- פּוּעָה - זו מרים, והתורה מכנה את מרים בשם זה, על שם שהיתה פּוֹעָה ומרגיעה את הוולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה.

מה הפירוש "משַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד" ?

רש"י במסכת סוטה מבאר, שהכוונה ליישור וטיפול באברי התינוק לאחר הלידה : "משפר - כמו שעושין לתינוקות ליישב את איבריהם ולתקנן שניתקין מצער הלידה" (שם). ברש"י שב"עין יעקב" מופיע כאן הלעז: אינמיילולי"ר, שפירושו: לחתל.

תרגול של ביצוע אינטובציה בבובת הדמיה,
תוך שימוש בלרינגוסקופ
מתוך ויקימדיה

"בעל הטורים"[1] מגדולי הפוסקים, מפרש את משמעות השם "שפרה", וזה לשונו :

"שפרה - כדרך המילדת שלפעמים שהולד נוצר מת, לוקחת המילדת שפופרת של קנה ומשימה לתוך מעיו של הילד ומנפחת בו ומשיבה רוח לילד. וזוהי שפרה לשון שפופרת" (שם). בתיאור זה ישנה טכניקה פשוטה מתחום המילדות, מקצוע עתיק יומין שהעוסקות בו היו למעשה רופאות למחצה ובעלות תחום פעילות שכלל טיפול במקרי לידה קשים בהם נשקפה סכנת חיים לאם ולוולד. בעל הטורים לא היה רופא במקצועו לכן לא דייק במונחי הגוף, אך בכותבו "מעיו של הילד" הכוונה היא לאברים הפנימיים שלו[2], וכאן לקנה הנשימה. בכותבו "נוצר מת" כוונתו שהולד כמעט נחנק לגמרי. "שפופרת של קנה", הכוונה לצינור חלול בעל קוטר צר, העשוי מהצמח קנה מצוי[3]. בשפופרת זו השתמשו במקרי חנק בילודים לצורך ביצוע הנשמה מלאכותית לילוד הנחנק[4].

צינרור הקנה

במהלך פעולת האִינְטוּבַּצְיָה (=צִנְרוּר הקנה) מוחדר צינור פלסטי (ידוע בשם "טובוס" או "צינור תוך-קני") דרך אפו או פיו של החולה, אל תוך קנה הנשימה - בין מיתרי הקול, ובכך מאבטח את מעבר האוויר. צינרור הקנה מבוצע בדרך כלל לאחר הרדמה או טישטוש של החולה. פעולה זו של צינרור הקנה מבצעים גם ביילודים על-מנת לעזור להם לנשום או להנשים אותם.

ביצוע צינרור הקנה מחייב ניסיון רב וסיבוכים חמורים עלול לגרום גם כאשר הוא מבוצע כהלכה. צינרור הקנה ביילודים מחייב שימוש בצינור מיוחד ומאחר וקנה הנשימה שלהם הוא צר.

צינרור הקנה תואר לראשונה על-ידי אנדריאס וזליוס בשנת 1543. הטיפול הראשון בצינרור הקנה תוך שימוש בחומר ההרדמה כלורופורם (=חומר נדיף, בעבר חומר הרדמה) דווח על-ידי המנתח  ויליאם מקיואוון בשנת 1878, והוא גם היה הראשון שחסם את פתח הגרון לאחר הצינרור באמצעות תחבושת למנוע חדירת דם והפרשות לריאות[5].

יש להבדיל בין צנרור הקנה לבין פיום קנה (טרכאוסטומיה). פיום קנה הוא ניתוח בו יוצרים חור בקנה הנשימה ובעור הצוואר באזור הנקרא Suprasternal Notch, ומחדירים צינור אל תוך קנה הנשימה המקשר אותו עם האוויר החיצון כדי לשמור על מעבר פתוח לאוויר העוקף את מערכת[6]. התיאורים הראשונים לפיום הקנה מופיעים בכתבים הינדים משנת 2000 לפני הספירה ובכתבים מצריים משנת 1500 לפני הספירה[7]. מאז ועד המאה ה-19 הופיעו תיאורים שונים לביסוס השיטה כמצילת חיים בבעלי-חיים ובבני-אדם.

בפפירוס של אדווין סמית' (Edwin Smith), טקסט רפואי מצרי עתיק, המתוארך לשנת 1600 לפני הספירה, אינו מזכיר במפורש את המונח "אִינְטוּבַּצְיָה" כפי שהוא ידוע ברפואה המודרנית. עם זאת, הוא כולל תיאור מפורט של פרוצדורות כירורגיות שונות, כולל אלה הקשורות לדרכי הנשימה, כגון פיום הקנה[8].

אם כן, בפירוש "בעל הטורים" (1270-1343) הנ"ל, מופיע התיאור הראשון בהיסטוריה של צנרור הקנה (לא רק בקרב מילדות אלא בכלל), אשר רק מאות שנים אחר כך כאמור (המאה ה-16),  הוחל בו בשימוש בטכניקות דומות[9]!

---

[1] ר' יעקב ב"ר אשר (1343-1270). חי בצרפת. בנו של הרא"ש, וחיבר את ארבעת הטורים.

[2] ראה למשל  "פירוש רש"י ל'מעלה גירה' ", ד"ר מרדכי הלפרין, אוקטובר 2018, אתר מכון שלזינגר.

[3] "העמיד לה מלבן של קנים - קנה מצוי" (מנחות לג, ב), ד"ר משה רענן, פורטל הדף היומי.

[4] ‏בא־גד, י. (2004). ‏אנציקלופדיה לאקטואליה ביהדות :‏:‏נחלי בא־גד המורחב : (בנושאי מדע, רפואה, תקשורת ומיסטיקה) /‏. ישראל: ‏מודן, כרך 2, עמ' 816.

[5] להרחבה ראה  במאמר "פיום וצינרור הקנה – היסטוריה קצרה", מאת: טיבריו עזרי, שמואל עברון, הנרי חדד, יהודה רוט; כתב העת "הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל", דצמבר 2005, היסטוריה של הרפואה. 

 וכן בכתב העת "medigraphic" במאמר, "A brief history of clinical airway management", D. John Doyle, volume 32, april-june 2009,

[6] להרחבה ראה באנצ' בריטניקה באנגלית בערך "tracheotomy" (=פיום הקנה).

[7] ע"פ המאמר במאמר "פיום וצינרור הקנה – היסטוריה קצרה", מאת: טיבריו עזרי, שמואל עברון, הנרי חדד, יהודה רוט; ראה הערה לעיל.

[8] ‪Deslauriers MD‏, ‪F‏., ‪Shamji‏, ‪F‏. ‪M‏., ‪Nelems MD‏, ‪B‏. (2018). ‪Fundamentals of Airway Surgery, Part I, An Issue of Thoracic Surgery Clinics‏. U.S.A.: ‪Elsevier Health Sciences‏. Page 139.

[9] ברם, קשה כמובן, להסיק מפירוש "בעל הטורים" הנ"ל, אם באמת כך עשו המיילדות במצרים העתיקה כמה אלפי שנים קודם לכן או אם פעולה כזו בוצעה בדורו בידי מילדות.

© כל הזכויות שמורות למחבר