מאת: אורן סעיד
בפירוש "בעל הטורים" לשם המיילדת "שפרה", מופיע התיאור הראשון בהיסטוריה של צנרור הקנה, אשר רק מאות שנים אחר כך, הוחל בו בשימוש בטכניקות דומות.
בפרשתנו נאמר: "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה . וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם: אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים" (א, טו-יז). רש"י מבאר ע"פ הגמרא בסוטה (יא,ב), ש-שפרה - זו יוכבד, והתורה מכנה את יוכבד בשם זה, על שם שהיא משפרת את הוולד; ו-פועה - זו מרים, והתורה מכנה את מרים בשם זה, על שם שהיתה פועה ומרגיעה את הוולד כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה.
מה הפירוש "משפרת את הוולד" ?
רש"י במסכת סוטה מבאר, שהכוונה ליישור וטיפול באברי התינוק לאחר הלידה : "משפר - כמו שעושין לתינוקות ליישב את איבריהם ולתקנן שניתקין מצער הלידה" (שם). ברש"י שב"עין יעקב" מופיע כאן הלעז: אינמיילולי"ר, שפירושו: לחתל.
|
|
תרגול של ביצוע אינטובציה בבובת הדמיה, תוך שימוש בלרינגוסקופ מתוך ויקימדיה |
"בעל הטורים"[1] מגדולי הפוסקים, מפרש את משמעות השם "שפרה", וזה לשונו :
"שפרה - כדרך המילדת שלפעמים שהולד נוצר מת, לוקחת המילדת שפופרת של קנה ומשימה לתוך מעיו של הילד ומנפחת בו ומשיבה רוח לילד. וזוהי שפרה לשון שפופרת" (שם). בתיאור זה ישנה טכניקה פשוטה מתחום המילדות, מקצוע עתיק יומין שהעוסקות בו היו למעשה רופאות למחצה ובעלות תחום פעילות שכלל טיפול במקרי לידה קשים בהם נשקפה סכנת חיים לאם ולוולד. בעל הטורים לא היה רופא במקצועו לכן לא דייק במונחי הגוף אך בכותבו "מעיו של הילד" הכוונה היא לאברים הפנימיים שלו, וכאן לקנה. בכותבו "נוצר מת" כוונתו שהולד כמעט נחנק לגמרי. הוא מתאר שימוש בקנה מלאכותי במקרי חנק בילודים וביצוע הנשמה מלאכותית לילוד הנחנק[2].
צינרור הקנה
במהלך פעולת האינטובציה (=צינרור הקנה) מוחדר צינור פלסטי (ידוע בשם "טובוס" או "צינור תוך-קני") דרך אפו או פיו של החולה, אל תוך קנה הנשימה - בין מיתרי הקול, ובכך מאבטח את מעבר האוויר. צינרור הקנה מבוצע בד"כ לאחר הרדמה או טישטוש של החולה. פעולה זו של צינרור הקנה מבצעים גם ביילודים על-מנת לעזור להם לנשום או להנשים אותם.
ביצוע צינרור הקנה מחייב ניסיון רב וסיבוכים חמורים עלול לגרום גם כאשר הוא מבוצע כהלכה. צינרור הקנה ביילודים מחייב שימוש בצינור מיוחד ומאחר וקנה הנשימה שלהם הוא צר.
צינרור הקנה תואר לראשונה על-ידי אנדריאס וזליוס בשנת 1543. הטיפול הראשון בצינרור הקנה תוך שימוש בחומר ההרדמה כלורופורם (=חומר נדיף, בעבר חומר הרדמה) דווח על-ידי המנתח ויליאם מקיואוון בשנת 1878, והוא גם היה הראשון שחסם את פתח הגרון לאחר הצינרור באמצעות תחבושת למנוע חדירת דם והפרשות לריאות[3].
יש להבדיל בין צנרור הקנה לבין פיום קנה (טרכאוסטומיה). פיום קנה הוא ניתוח בו יוצרים חור בקנה הנשימה ובעור הצוואר באזור הנקרא SUPRA STERNAL NOTCH, ומחדירים צינור אל תוך קנה הנשימה המקשר אותו עם האוויר החיצון כדי לשמור על מעבר פתוח לאוויר העוקף את מערכת [4]. התיאורים הראשונים לפיום הקנה מופיעים בכתבים הינדים משנת 2000 לפנה"ס ובכתבים מצריים משנת 1500 לפנה"ס. מאז ועד המאה ה-19 הופיעו תיאורים שונים לביסוס השיטה כמצילת חיים בבעלי-חיים ובבני-אדם [5].
אם כך, בפירוש "בעל הטורים" (1270-1343) הנ"ל מופיע התיאור הראשון בהיסטוריה של צנרור הקנה, אשר רק מאות שנים אחר כך כאמור (המאה ה-16), הוחל בו בשימוש בטכניקות דומות[6]!
[1] ר' יעקב ב"ר אשר (1343-1270). חי בצרפת. בנו של הרא"ש, וחיבר את ארבעת הטורים.
[2] מתוך "נחלי יוסף" לרב יוסף בא-גד.
[3] להרחבה ראה במאמר "פיום וצינרור הקנה – היסטוריה קצרה", מאת: טיבריו עזרי, שמואל עברון, הנרי חדד, יהודה רוט; כתב העת "הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל", דצמבר 2005, היסטוריה של הרפואה
וכן בכתב העת "medigraphic" במאמר, "A brief history of clinical airway management", D. John Doyle, volume 32, april-june 2009
[4] להרחבה ראה בויקיפדיה בערך "פיום הקנה".
[5] ע"פ המאמר במאמר "פיום וצינרור הקנה – היסטוריה קצרה", מאת: טיבריו עזרי, שמואל עברון, הנרי חדד, יהודה רוט; ראה הערה לעיל.
[6] קשה, כמובן, להסיק מפירוש "בעל הטורים" הנ"ל, אם באמת כך עשו המילדות במצרים העתיקה כמה אלפי שנים קודם לכן.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה