ארץ הגלעד

 מאת: אורן סעיד

הגלעד הוא כינויו של חבל ארץ בארץ ישראל המזרחית, בשטח המהווה כיום חלק מממלכת ירדן. נחל יבוק מחלק את הגלעד לשניים.

התורה מספרת שיעקב בורח מלבן ל'הַר הַגִּלְעָד' – שם גם לבן משיג אותו: "וַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד... וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ, בְּהַר הַגִּלְעָד" (לא, כא-כב). לאחר דין ודברים, הם כורתים ביניהם ברית לציון הגבול ביניהם. במקום הברית מוקם גל אבנים, כלומר מצבה המורכבת מאבנים (לא, מד-נב).

הגלעד הוא כינויו של חבל ארץ בארץ ישראל המזרחית, בשטח המהווה כיום חלק מממלכת ירדן. גבולות הגלעד הם: דרום - נחל חשבון, צפון - נהר הירמוך, מערב - נהר הירדן וממזרח המדבר - היום חבלי ממלכת ירדן הבאים: רבת עמון ו"זרקה"[1].

הגלעד יושב ברובו בידי חצי שבט המנשה וחלקו הדרומי על ידי שבטי גד וראובן. נחל יבוק מחלק את הגלעד לשניים[2]: מדרום "חצי הר הגלעד" ומצפון "יֶתֶר הגלעד": "... וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי; וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן, מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי  לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה" (דברים ג, יב-יג). בשם 'גִּלְעָד' נקרא הר מיוחד – 'הַר הַגִּלְעָד', בו השיג לבן את יעקב ושם הקימו את הגל אבנים לעֵד ביניהם (בראשית לא, כג, מו-מח). כיום, ארץ הגלעד היא החלק הנושב ביותר של ממלכת ירדן.

הרי הגלעד.
יוצר: David Bjorgen
מתוך ויקימדיה

סבורים שהעיר 'יָבֵשׁ גִּלְעָד', שהיתה בנחלת חצי שבט המנשה באזור הגלעד, שכנה בסמוך לנחל וואדי יַאבִס, הנשפך לירדן ממזרח לעַגְ'לוּן, ששמו מעיד על קשר לשם המקראי "יָבֵשׁ"[3].

מקור השם גלעד[4]

כאמור, יעקב ולבן כורתים ביניהם ברית ומקימים שם גל אבנים, והתורה מציינת: "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד" (בראשית לא, מז). לבן הארמי מעניק למקום שם ארמי – יְגַר שָׂהֲדוּתָא – יְגַר בארמית פירושו 'ערֵמה' ושָׂהֲדוּתָא היא 'עדות', ואילו יעקב מעניק למקום שם עברי – גַּלְעֵד.  יש מי שסובר שהֶלחם המילים גַּל ועֵד הוא גם מקור השם גִּלְעָד (ולכל הפחות מעין מדרש שם). אחרים משערים כי השם מבוסס על השורש גלע"ד, המוכר מן הערבית במובן 'קשה ומחוספס' (וגם 'עז ואמיץ'), אולי לציון מקום הררי וסַלעי. עד ימינו נמצאים בעבר הירדן המזרחי מקומות יישוב שנושאים את השם גלעד בערבית: ג'בל ג'לעד, ח'רבת ג'לעד או ח'רבת ג'לעוד, מדרום לנחל היבוק.

הַמִּצְפָּה

כאמור, לבן רדף אחרי יעקב והשיג אותו בְּהַר הַגִּלְעָד.  שם, במקום שנקרא "מִּצְפָּה", הם כרתו ברית והקימו גָּל אבנים להיות עֵד לקיום הברית: "וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף ה'  בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ" (לא, מט). הַמִּצְפָּה הוא מקום גבוה בראש ההר, ממנו היה ניתן לצפות למרחקים; והוא נקרא כך, כי ה' יהיה צופה ויעניש את החוטא העובר על דברי הברית בין יעקב ללבן. חלקה ה'מדיני' של ברית זו ניתן להתפרש, כחוזה ל'אי התקפה' מזה, וחלוקת מרחבי עבר הירדן המזרחי לשני 'שטחי השפעה' מוגדרים ביניהם מזה: "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה, אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה" (לא, נב).

יתכן שסמוך לגל האבנים שהוקם, נוסדים לימים העיר 'מִּצְפָּה', שם התגורר יפתח (שופטים יא, לד). הרמב"ן מבאר, שיתכן ש'מִּצְפָּה' הנזכר בפסוק הוא 'מִצְפֵּה גִלְעָד', המוזכר בספר שופטים (יא, כט) במסלול המלחמה של יפתח, והוא הנקרא על שם ה'גַּלְעֵד' – גל האבנים שהוקם במקום: "...ולפי דעתי, שהיא האבן שהקים יעקב מצבה, והוא נמשך 'עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד' (שם, מח); והמצפה קרא כי אמר יִצֶף ה' ואפשר שהוא מצפה גלעד, שהמקום יקרא על שם האבן הזאת לעולם" (שם). יש המזהים את העיר 'מִּצְפָּה' ו'מִצְפֵּה גִלְעָד' עם א-רמתה, היושבת על צומת דרכים, כ-12 ק"מ דרומית מערבית לאדרעי[5].

על פי המסופר בפרשתנו, יעקב הגיע מצפון (מחרן) עד להרי הגלעד ועבר במִּצְפָּה לפני שהמשיך דרומה לנחל יבוק. פסגת הגלעד (1,247 מ' מעל פני הים) נמצאת באוּם אֶ-דַּרַג' שליד העיר עַגְ'לוּן, בחבל עג'לון שמצפון לנחל יבוק. מאתר זה נפרס נוף רב וניתן לצפות למרחקים ולפיכך יש המזהים את האתר עם מִצְפָּה. יש המבחינים בין 'מִּצְפָּה' של יעקב לבין 'מִצְפֵּה גִלְעָד' הנזכר כאמור במסלול המלחמה של יפתח, וממקמים את 'מִצְפֵּה גִלְעָד' מדרום ליַבֹּק - ברכס אחר בהרי הגלעד שבג'בל נַבִּי יוּשַׁע שליד אֶ־סַלְט[6].

כמו כן, יש המזהים את 'רמות גלעד' (מלכים ב ח, כט;דברים ד, יג) - עיר בנחלת שבט גד ואחת מערי המקלט -  עם 'מִצְפֵּה גִלְעָד' המקראית. כמו כן, יש הסבורים ש'רָמַת הַמִּצְפֶּה' המוזכרת בנחלת שבט גד (יהושע יג, כו), היא חבל ארץ גבוה ששכן ב'מִצְפֵּה גִלְעָד'[7].

התיישבות יהודית בגלעד

היו תוכניות להתיישבות יהודית בארץ גלעד. בביקורו של לורנס אוליפנט בארץ ישראל ב-1879, העלה את הרעיון כי היהודים אשר יעלו ארצה יתיישבו באזור הגלעד, רעיון אשר גם הביא בספרו "ארץ הגלעד". הרעיון נדחה על ידי הטורקים[8]. דוד בן-גוריון האמין בעתיד ההתיישבות היהודית העבר הירדן ובגלעד.

עבר הירדן המזרחי ובכללו הגלעד נכללו בכתב המנדט על ארץ ישראל כחלק מהמדינה היהודית העתידית. לאחר זמן קצר הוצא האזור מהתוכנית על ידי בריטניה. למרות זאת, קיימה הסוכנות היהודית בשנות ה - 30 משא ומתן על רכישת אדמות בגלעד. ‏

---

[1] אנצ' יהודית דעת, מכללת הרצוג, בערך "גלעד" (ארץ). מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה.

[2] ראה "אטלס דעת מקרא", "יבוק ושאר נחלי עבר הירדן", עמ' 36, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשנ"ט.

[3] אנצ' אביב חדש, בערך "יבש גלעד", אנצ' אביב בע"מ,  2004.

[4] "גלעד", מרץ 2022, אתר האקדמיה ללשון העברית.

[5] ראה י' פרס, אנצ' א"י, עמ' 594. על פי דעת מקרא לבראשית (לא, מט).

[6] הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל, מנשה הראל, הוצאת זמורה ביתן, 1997, עמוד 255.

[7] ‪Canpanton‏, ‪I‏. ‪b‏. ‪J‏. (1891). ‪Sefer Darke ha-gemara: Hotseti le-or mi-ḥadash Aisik Hirsh Vays‏. Austria: ‪A.H. Ṿays‏. Page 41

[8] להרחבה: צבי אילן, ‏לורנס אולפינט ו'ארץ הגלעד', קתדרה 27, דצמבר 1982, עמ' 162-141.

© כל הזכויות שמורות למחבר