לידת תאומים-בשיליה אחת או שתיים?

 מאת: אורן סעיד

נחלקו הפרשנים האם יעקב ועשו נוצרו כל אחד בפני עצמו, בשק שפיר נפרד, או שניהם נולדו בשק שפיר משותף.

בפרשתנו אנו קוראים על ההיריון של רבקה ממנו נולדו יעקב ועשו: "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'  " (כה, כב). ישנה מחלוקת בין הפרשנים, האם יעקב ועשו נוצרו כל אחד בפני עצמו, בשִילְיָה נפרדת, או שניהם נולדו בשיליה משותפת [1]. רבינו בחיי [2] מפרש שההתרוצצות ("ויתרוצצו הבנים בקרבה") היתה בגלל שהיו בשיליה אחת, וזו לשונו: "ידוע כי שני בנים הנולדים תאומים, כל אחד ואחד הוא נוצר בפני עצמו, ובשִילְיָא אחת שיש לו לכל אחד ואחד, אבל יעקב ועשו היו הפלא הגדול כי יצירת שניהם היתה בשיליא אחת, ומטעם זה היה הריצוץ בבטן, כעניין שכתוב ויתרוצצו הבנים בקרבה". לעומתו האבן עזרא מפרש שיעקב ועשו היו בשתי שיליות: "ופליאה גדולה היתה זאת הלידה בעבור שכל בן אדם יוצא בשיליא שהיא מכסה עליו, והנה שתי השיליות נפתחו כמו רגע אחד" (כה, כב). גם לגבי לידת פרץ וזרח  סובר האבן עזרא, שלידתם היתה בשתי שיליות: "ויתן יד - גם אלה במעשה פלא שנבקעו השליות יחד והשיב זה ידו ויצא אחיו" (בראשית לח, כח).

ראשית, מהי השיליה?

בימינו אנו מכנים בשם שיליה את האיבר ביונקים המחבר את העובר לדופן רחם האם. דרכו עוברים לעובר מזון וחמצן. פסולת מגוף העובר עוברת דרכו לגוף האם (דרך חבל הטבור). איבר זה כולל גם את קרום הסיסים (כוריון), אשר מכיל את שק השפיר. שק השפיר מורכב מקרום (אמניון) העוטף בתוכו את נוזל מי השפיר ואת העובר. עם תחילת הלידה, הקרום של שק מי השפיר נקרע ומי השפיר מתחילים לצאת החוצה ומורגשת ירידת המים. א"כ, השיליה באותו אופן שאנו מגדירים כיום, אינה כוללת את שק השפיר[3].

ברם, חז"ל ובכללם הפרשנים שהובאו לעיל, מכנים בשם שיליה את הקרומים העוטפים את העובר לשם הגנתו או ליצירת קשר בינו ובין רחם אמו – שק השפיר וקרום הסיסים; ראה תמונה) -  והכולל גם את האיבר שקרוי כיום שיליה[4].

על הפסוק "וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ, וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד, כִּי תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר כֹּל, בַּסָּתֶר בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים כח, נז), מפרש האבן עזרא: "ובשליתה - הוא מקום הוולד בשבתו בבטן אמו". רבינו עובדיה מברטנורא מפרש: "שיליה – כמין קרום שהוולד מונח בתוכה" (נדה ג, ד); ו-"שפיר – שיליה שהוולד נתון בה"(אהלות ז, ה). א"כ חז"ל מכנים בשם שפיר, את השיליה (לפי הגדרתם) כשהעובר מונח בתוכה.

יש לציין שאלבק בפירושו למשנה מגדיר: "שיליה-חלק של השק (הקרום) העוטף את העובר" (נדה, שם).  נראה שפירש את המונח שיליה בחז"ל, באותו אופן שאנו מגדירים כיום מונח זה; וכן גם התורה, לענ"ד, התכוונה במונח שיליה לדבר שאנו מכנים בימינו בשם זה: "וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ" (דברים כח, נז), שהרי בלידה רגילה ותקינה, השיליה, היא החלק הבולט והעיקרי, היוצא מרחם האם כ-5-15  דקות אחרי יציאת הוולד [5]. 

במה זה תלוי אם לידת התאומים תהיה בשיליה אחת או שתיים?

תאומים הם שני ילודים מהריון אחד. מבדילים בין תאומים "זהים" לתאומים "בלתי-זהים". אם ביצית אחת, המופרית ע"י תא זרע אחד, מתפצלת לשני עוברים, מתפתחים תאומים זהים, שהם בני מין אחד ומראה דומה. אולם אם שתי ביציות נפרדות מופרות בעת ובעונה אחת ע"י שני תאי זרע שונים, מתפתחים ברחם האם תאומים בלתי-זהים, העשויים להיות בני מינים שונים (זכר ונקבה) ומראה שונה.

בתאומים "זהים" אם הביצית המופרית מתפצלת עד שלושה ימים מההפריה, אזי יש לכל תאום שיליה משלו ושק שפיר משלו (וברור שלכל תאום יש קרום שפיר וקרום סיסים משלו); אם ההתפצלות חלה בימים 4-8 מההפריה, כי אז תהיה לתאומים שק שפיר נפרד לכל אחד מהעוברים,  אך השיליה תהיה משותפת וקרום הסיסים משותף - המקיף את שקי השפיר של העוברים. אם ההתפצלות של הביצית המופרית חלה בימים 8-12 לאחר ההפריה, במקרה שכזה יהיו שני עוברים נפרדים אך לא תהיה ביניהם כל מחיצה; לעוברים אלו יהיו שק שפיר, שיליה וקרום סיסים משותפים[6].

יש לציין, שבמיקרים נדירים, אם ההתפצלות חלה בשלב מתקדם של התפתחות הביצית, לאחר 13 יום מההפריה,  עלולה להיווצר הפרדה בלתי-שלימה של העוברים, ואז נולדים תאומים מחוברים בחלק מגופם ("תאומי-סיאם").

בתאומים "בלתי-זהים", לכל  עובר המתפתח ברחם  יהיו שק מי שפיר ושיליה משלו. אם חלה ההשרשה של הביציות ברחם בסמיכות קרובה, מתהווה שיליה אחת גדולה; ואולם, עדיין אפשר להכיר בשני קרומי-שפיר ובשני קרומי-סיסים.

האם יעקב ועשו היו תאומים "זהים" או "בלתי-זהים"?

התורה מתארת את לידת עשו: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" (כה, כה).  כאן מתארת לנו התורה תאומים השונים, כנראה, אחד מהשני ; עשו היה  שעיר ו "אדמוני". בפירוש "דעת זקנים" מבאר על פי המדרש: "כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו לשמונה ימים... " (שם); מפירוש זה נראה שעשו נולד אדום יותר מיתר התינוקות, ואולי [7] גם אדרת השיער שעל גופו היתה אדומה. לעומת זאת יעקב היה "איש חלק" (בראשית כז, יא) וכן לא היה "אדמוני".

הואיל והמאפיינים של יעקב ועשו היו שונים לחלוטין, מסתבר, שיעקב ועשו היו תאומים בלתי-זהים; לכן, תמיהת האבן-עזרא, שהובא לעיל, קיימת, שהיה כאן פלא, ששני שקי השפיר, של יעקב ועשו, נבקעו בו-זמנית.

 

---

[1] על פי הספר "אמרי שמאי", על בראשית ח"ג סעיף רע"ח, מאת שמאי בהרי"ח גינזבורג, ירושלים, תשל"ט.

[2] פרק כח פס' ה'. רבינו בחיי ב"ר אשר בפירושו על התורה.

[3] ראה בויקיפדיה בערכים "שק שפיר" ו"שליה".

[4] ראה גם מאמרו של ד"ר שמואל קוטק, "תאומים במקורות היהדות ובהיסטוריה", באתר המכון לחקר הרפואה ע"פ התורה, ע"ש ד"ר פלק שלזינגר, בית החולים שערי צדק.

[5] אונקלוס ורש"י שם מפרשים שהכוונה לבנים קטנים – אולי כי לא הבינו איך יתכן שהשיליה יוצאת (לפי פירוש המונח "שיליה, בלשון חז"ל).

[6] להרחבה ראה בויקיפדיה בערך "תאומים".

[7]   המלה 'אדמוני' אין כוונתה בהכרח שעשיו היה ג'ינג'י, שהרי אדרת שיער אינה אדמונית, אלא הכוונה מלשון 'אדם', שגופו נראה כגוף שלם של אדם בוגר (כפי שביאר ה"חזקוני" במקום). ברם, ישנם חוקרים הסבורים ששערו של עשו היה אדום ( למרות שהפרשנים לא ביארו כך; ראה במאמרו של ד"ר שמואל קוטק בהערה קודמת).

© כל הזכויות שמורות למחבר