השוקת

 מאת: אורן סעיד

שוקת השקיה היא כלי קיבול מעשה ידי אדם או טבעי שנועד לספק מי שתייה לבעלי חיים בחווה או לחיות בר.

בפרשתנו אנו קוראים שרבקה השקתה את הגמלים של אליעזר עבד אברהם מהשוקת: "וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו" (כד, כ). רש"י  מבאר  מהי השוקת: "השקת  - אבן חלולה ששותים בה הגמלים". לפי פירוש זה, השוקת, היא בית קיבול בצורה מאורכת, עשויה אבן – כפי שציין רש"י, או קורות עץ, אותה היו ממלאים מים להשקות את הבהמות.

בפרשת ויצא, אנו קוראים שיעקב שם את המקלות אשל פיצל ב"בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם" (ל, לח). רש"י מבאר: "ברהטים" - במרוצות המים, בבריכות העשויות בארץ להשקות שם הצאן" (שם). השוקת כאן מכונה בשם 'רַהַט', מלשון הארמית שפירושו לרוץ, על סמך כך ניתן להבין את פירושו של רש"י שרהט הוא "במרוצות המים" כלומר מקום אליו מביאים (=מריצים) מים. רואים שיש עוד סוג של שוקת, שהיא בריכת מים העשויה בארץ. רס"ג הסביר שרהטים אלו ברכות מים קטנות[1], לעומת שוקת שהיא תעלת מים[2] (בראשית ל, לח).

שוקת השקיה לכבשים משנות 1930.
מתוך ויקימדיה

סוג נוסף של שוקת, אנו פוגשים במשנה במסכת פרה: "הַֹשּׂקֶת שֶׁבַּסֶלַע" (פרק ה משנה ז), ומבאר רבינו עובדיה מברטנורא: "השוקת שבסלע - שוקת היא אבן חלולה שעל שפת המעין והמים נכנסים לה דרך חור שבדופנה ומשקין בה הבהמות". מדובר, באבן חלולה המחוברת למעיין המתמלאת מים  ממנו, דרך חור הקיים בה.

שוקת השקיה

שוקת השקיה היא כלי קיבול מעשה ידי אדם או טבעי שנועד לספק מי שתייה לבעלי חיים בחווה או לחיות בר. השוקת הפשוטה, היא בית קיבול בצורה מאורכת, עשויה אבן או קורות עץ.  את השוקת היו ממלאים מים, או שהשוקת היה מתמלאת ממי-הגשמים. לעיתים השוקת ניזונת מנחל טבעי או מעיין הסמוך לה, ולעיתים מאספקת צינורות מים.

גישה קבועה למים מתוקים חיונית לכל בעלי החיים, במיוחד לפרות חולבות. ככל שהפרה שותה יותר מים, כך היא מייצרת יותר חלב[3].

כיום, היצרנים מספקים מגוון שקתות מים לבעלי חיים העשויות מבטון או מתכת. השקתות מוצבות במקומות שקל לבעלי החיים אליה אליהן, ובנויות באופן שאפשר לספק מים צוננים ונקיים. מקום השוקת חייב להיות מנוקז, כדי למנוע התבוססות בעלי החיים בבוץ. עומק השוקת לפחות 15 ס"מ, למניעת התזת מים והתחממותם בקרני השמש[4].

קיימת שוקת מים אוטומטית, המחוברת לצינור מים בלחץ רגיל, ומכילה מצוף פנימי, כאשר גובה המים בשוקת יורד,  היא מתמלאת אוטומטית. קיימות גם שקתות מים המתמלאות מים בעזרת משאבה[5].  יתרונן של השקתות האוטומטיות – שהמים נשמרים קרירים ונקיים, ואף גם יש חסכון בעבודה. למשל, לכל 25 רחלות דרושה שוקת אוטומטית אחת[6].

בארץ ישראל נמצאו מספר שקתות עתיקות. למשל, בתל-מגידו נמצאה שוקת, מהאלף הראשונה לפני הספירה, עם שני עמודים מחוררים ששימשו לקשירת הבהמות[7].

---

[1] רבי יוסף קאפח: השם בערבית מיוחד לבריכות קטנות.

[2] כך גם מבאר הרמב"ם בפירושו למשנה "אֵין עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה בִּתְחִלָּה בַּמּוֹעֵד וּבִשְׁבִיעִית" (מועד קטן,  א, ב), ומבאר הרמב"ם: "אמת המים – היא שוקת המים" (שם).

[3] ‪Country Gentleman, the Magazine of Better Farming ‏. (1891) U.S.A. volume 54, page 942.

‪Dairy Production and Processing: The Science of Milk and Milk Products‏. (2016). (n.p.): ‪Waveland Press‏.page 120.

[4] האנצ' לחקלאות, כרך רביעי, בעלי חיים, חלק שני, תל אביב, תשמ"ב, עמ' 746, 836, בהוצאת האנצ' לחקלאות.

[5] Waterers and Watering Systems, Dept. of Agronomy, Kansas State University

[6] האנצ' לחקלאות, כרך רביעי, בעלי חיים, חלק שני, תל אביב, תשמ"ב, עמ' 810, בהוצאת האנצ' לחקלאות.

[7] Finkelstein, I., & Ussishkin, D. (2016). Back to Megiddo. Biblos Foundation.

© כל הזכויות שמורות למחבר