תכונות האבנים והסלעים

 מאת: אורן סעיד

תכונות מסויימות מסייעות לזהות את סוגי הסלעים הבונים את קרום כדור הארץ.

נאמר בפרשתנו שאבני שוֹהַם ואבני מִלּוּאִים שימשו לייצור החושן והאפוד: "וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם; וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כח, ט). מבאר האבן עזרא לגבי זיהוי האבנים היקרות הנזכרות בפרשה: "ואבן השהם –לבנה. ובארמית בורלא. ולשון ישמעאל בלאור, ואין לנו דרך בבירור לדעת אבני המלואים[1]...וחכם גדול ספרדי אמר:  כי יהלום הוא הנקרא אלמם שהוא שובר כל האבנים ונוקב הבדולח[2]...והוא אבן שכל מי שהאבן ההוא באצבעו לעולם יראה חלומות. ואין לתמוה על זה כי כח ימצא בתולדת כל אבן ואבן. כי יש אבן המושכת את הברזל. והמעמדת את הדם. והבורחת מהחומץ. והנשברת לעולם על משולש" (כח, ט). רבי אברהם אבן עזרא מציין תכונות ומאפיינים שעל פיהם ניתן לזהות את האבנים היקרות. תכונות אלו מסייעות לזהות גם את סוגי הסלעים הבונים את קרום כדור הארץ[3].

אבן המושכת את הברזל

קלציט - דרגת קשיות 3 בסולם מוס.
יוצר: Jarno
מתוך ויקימדיה

המגנט נקרא על שם המקום בו נתגלה מחצב המושך אליו ברזל ביוון הקדומה - בקרבת מגנסיה שבאיוניה (דרום-מערב טורקיה של היום), וכונה, משום כך, ביוונית מגנס.

מתכות מסוימות (בעיקר ברזל, קובלט וניקל וסגסוגותיהן) יכולות להפוך למגנטיות כתוצאה מהשדה המגנטי של כדור הארץ, גם בצורתן הטבעית, כמחצבים, כגון עפרת ברזל (מגנטיט). חומרים אלה בצורתם המתכתית יכולים להיות ממוגנטים כתוצאה מתהליך החישול. מגנטים כגון אלה שימשו בניסויים הראשונים במגנטיות[4].

כמו כן, סלע שרוסק לאבקה ונמשכת למגנט מעידה על כך שזהו סלע המכיל מינראלים ברזיליים.

אבן המעמדת את הדם

אולי הכוונה לאבן המכילה מלח בישול, וכידוע המלח שואב לחות ולכן מייבש את הדם. בתכונה הזאת של המלח לספוג לחות אנו משתמשים בהכשר הבשר לאכילה; אנו מולחים את הבשר במלח, כדי שהמלח ימשוך ויספוג את הדם הבלוע בבשר[5]. דוגמת סלע שיש לה טעם מלוח, מעיד על מלח בישול הנמצא בו.

אבן הבורחת מהחומץ

החומצה המלחית %‏3‏ היא תרכובת העשויה ממימן ומכלור, אשר בבואה במגע עם המינראל קלציט, המכיל סידן, היא יוצרת תסיסה ובעבוע של בועות גז. הסלעים המכילים קלציט - הגיר והקירטון -תוססים במגע עם חומצה מלחית.

אבן הנשברת לעולם על משולש

המשולש זה כלי מסויים - אולי אבן בצורת משולש - שבאמצעותו בדקו את קשיות האבן. במילואים לספר "אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות" לרבי יהודה חסיד מביא את  האבן עזרא ומבאר[6]: "והחרס כאשר תעבור על המשולש תישבר", כלומר, חרס נשבר בקלות. כיום מקובל לקבוע את דרגת הקשיות של הסלע באמצעות חריצת הסלע בעזרת כלים שונים:

- סלע רך - ייחרץ על ידי ציפורן האצבע,  למשל: גבס וקירטון.

- סלע בדרגת קושי בינונית - ייחרץ על ידי מסמר רגיל, למשל: סוגים שונים של גיר או דולומיט.

- סלע קשה - יחרוץ את הזכוכית ואת הפטיש הגאולוגי, למשל: גרניט.

השיטה המקובלת לבדיקת רמת הקושי של מינראלים היא על פי סולם קשיות שנערך על ידי המינראלוג והגאולוג הגרמני פרידריך מוס. לפי סולם זה, רמת הקשיות של המינראל מתבטאת במידת ההתנגדות שלו לחריצה על ידי מינראל אחר. סולם מוס כולל ‏10 מינראלים, שהרך שבהם מסומן בדרגה ‏1,והקשה שבהם - בדרגה ‏10.על פי הסולם הזה הקלציט, למשל, יחרוץ את הגבס, שהוא רך ממנו, והגבס יחרוץ את המינראל טלק[7].

---

[1] בדרך כלל  יש לומר לגבי זיהוי האבנים הטובות המוזכרות בתורה ובחז"ל, ששמות האבנים היקרות משתנים מעם לעם ומדור לדור; וגם יש שמכנים אבנים שונות בשם אחד; ועל כן אין אנו יכולים לזהות בברור גמור את האבנים הטובות, הנזכרות בדברי הקדמונים, הן במקרא והן בתרגומים העתיקים והן בדברי חז"ל ואף בדברי סופרי העמים הקדמונים ("דעת מקרא" שמות כה ,ז). להרחבה ראה במאמר "אבנים יקרות בדברי חז"ל", פרשת במדבר בבלוג זה.

[2] להרחבה על היהלום ראה במאמר "היהלום שבחושן" בפרשת פקודי בבלוג זה.

[3] "כדור הארץ והסביבה : ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח הסביבה", מאת: עקיבא פלכסר, חנן גינת, זאב שטסל, בילי סביר, יהודה דינר, מוסטפה עספור ויואב יאיר, משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים, תשע"א – 2010, עמ' 86-87. 

[4] ראה באנצ' אביב חדש – האנצ' הישראלית לנוער בערך "מגנט", הוצאת עם עובד בע"מ, 2004.

[5] להרחבה ראה במאמר "שלא יטמין משקלותיו במלח", פרשת קדושים, בבלוג זה.

[6] יעקב ישראל סטל, הוצאת יפה נוף ־ י. פוזן, 2006, עמ' 299. ראה ספר פרדס רמונים (לרבי שם טוב אבן שפרוט ממגורשי ספרד דף לז.), שיש אבן שכאשר תעבור על משולש תישבר [ודלא כפירוש "מחוקקי יהודה" (לר' יהודה קרלינסקי) על האבן עזרא שמות שם, שפי' שאבן זו כל מה שתשבור אותה תעלה משולשת מג' רוחתיה, אפילו אם תשבור אותה לחתיכות קטנות].

[7] "כדור הארץ והסביבה",  ספר לימוד בגיאוגרפיה ופיתוח הסביבה לחטיבה העליונה, עמ' 86. ראה הערה קודמת.

© כל הזכויות שמורות למחבר