ברכה במעיים והשמנה

 מאת: אורן סעיד

הברכה "ואכלת ושבעת", יכולה להתייחס למנגנונים במוח השולטים על השובע והתאבון, הגורמים לכך שנהיה שבעים.

בפרשה השנייה של קריאת שמע, המוזכרת בפרשתנו, נאמר בהקשר של ברכה, שכאשר ישראל עושים רצונו של מקום, אוהבים את ה' בכל לבבם ובכל נפשם: "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (יא, טו). מבאר רש"י מהי הברכה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ": "ואכלת ושבעת - הרי זו ברכה אחרת שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעיים ואכלת ושבעת" (שם). ואכלת ושבעת, אומר רש"י איננה ההבטחה והתוצאה של כל הברכות הקודמות, של השפע החקלאי, אלא היא עצמה ברכה. שתהיה שביעה באכילה. שתהיה אכילה מבורכת ומשביעה.

התורה מציינת את השכר על קיום דיני שמיטה ויובל: "וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ" (ויקרא כה, יט).  מבאר רש"י: "ואכלתם לשבע - אף בתוך המעיים תהא בו ברכה" (שם). הספורנו  מציין, שהפירוש של ברכה זו, שאדם יהיה שבע מאכילה מועטת: "וַאֲכַלְתֶּם לָשׂובַע - שֶׁיִּהְיוּ הַפֵּרות רַבִּי הַמָּזון, כְּעִנְיַן שֶׁהָיָה בָּעמֶר שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לְגָדול כְּמו לְקָטָן, כְּאָמְרָם ז"ל: אוכֵל קִמְעָא וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו (תורת כהנים בחוקותי כו, ה), וְיַסְפִּיקוּ פֵּרות הַשִּׁשִּׁית גַּם לַשְּׁבִיעִית. וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. וְלא תִשְׂאוּ חֶרְפַּת רָעָב בַּגּויִם, שֶׁלּא תִּצְטָרְכוּ לָלֶכֶת בְּאַרְצותָם לִקְנות הַתְּבוּאָה" (שם).

הורמון הלפטין - ממלא תפקיד חשוב בויסות התאבון במוח.
יוצר: Vossman
מתוך ויקימדיה

השמנה – גורמים ומחלות

בעשורים האחרונים נצפתה עלייה משמעותית בשכיחות ההשמנה לא רק במבוגרים אלא גם בילדים. השמנה בגיל הילדות וההתבגרות בפרט, הפכה בממדיה למגפה בעולם המערבי. למשקל יתר ולהשמנה בילדים השפעה רב תחומית על בריאות הציבור ובריאות הילד והמתבגר בתחומים רפואיים, חברתיים ונפשיים. יש הרואים בהשמנה את המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים בעולם המערבי.

בין הסיבוכים והמחלות להן עלולה ההשמנה לגרום[1]:  סוכרת מטיפוס 2, אבני כיס המרה, דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד. חז"ל ראו בציון מידת כמות המן "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות טז, לו), שהתורה ביקשה להורות, שיש לאכול במידה הדרושה: "האוכל כמדה זו הרי הוא בריא ומבורך, יתר על כן רעבתן, פחות מכאן מקולקל במעיו"(עירובין פג, ב).

ההשמנה נובעת מהשפעת הסביבה: כיום המזון זמין מאוד ואורח חיינו פעיל פחות בהשוואה לעבר. ההשמנה נובעת גם מהשפעות גנטיות, למשל, מוטציות בגן לפטין שגורם לחסר בהורמון הלפטין הגורמים לאכילת יתר ולהשמנה קשה.

רקמת השומן משחררת את ההורמונים לפטין ואדיפונקטין המשדרים למוח על מצב מאגרי האנרגיה בגוף. הלפטין הוא אחד ההורמונים העיקריים במערכת זו. הלפטין נקשר לקולטנים בבלוטת תת-הרמה (היפותלמוס) במוח, ושם גורם לדיכוי תיאבון. למרות שלפטין מפחית את התיאבון, ידוע שרמות הורמון זה בדמם של אנשים שמנים גבוהות במיוחד, מה שנראה לכאורה כדבר והיפוכו. נראה לכאורה שאנשים שמנים מגלים תנגודת (resistance) ללפטין, בדומה לתנגודת שמגלים בחולי סוכרת מסוג 2 להשפעת אינסולין. נראה שבאנשים שמנים, האופן בו לפטין מפקח על תחושת הרעב והשובע פגום באופן כלשהו, וכך הגוף אינו מקבל באופן ראוי את תחושת השובע לאחר אכילה[2].

תזונה עתירת שומן לפרק זמן קצר מובילה גם לעלייה בפעילות של החלבון MMP-2, שיכול "לחתוך" חלבונים אחרים. מחקר הראה, שעלייה בפעילות של החלבון הזה אצל אנשים שאוכלים מזון עתיר שומן מביאה לחיתוך הקולטנים ללפטין. כשאלה מפסיקים לתפקד, אובדת גם תחושת השובע ואין מה שיעצור אותנו מלאכול עוד[3].

חוקרים מסוגלים להבחין בהפרעה ברשתות העצבים במוח, השולטות על השובע והתיאבון, הגורמות להשמנה[4].

המעיים מוזכרים בתנ"ך הן כחלק אנטומי של מערכת העיכול, למשל: "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא" (יחזקאל ג, ג) והן כסמל לרגשות[5], למשל: "מֵעַי מֵעַי אחולה אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי" (ירמיה ד, יט) וכן "עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ" (ירמיה לא, יט). לפיכך הברכה שהאכילה תהיה מבורכת במעיים, יכולה להתייחס למנגנונים במוח השולטים על השובע והתאבון, הגורמים לכך שנהיה שבעים.

---

[1] על פי ויקירפואה בערך "השמנת יתר – הנחיה קלינית".

[2] על פי ויקירפואה בערך "לפטין".

[3] "החלבון שמעודד השמנה", ד"ר עידו מגן, אוקטובר 2018, באתר מכון דוידזון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

[4] Brain reveals the risk for developing obesity", University of Turku, November 2021, sciencedaily."

[5] אמנם ראה במורה נבוכים חלק א פרק מו, שמעי כאן הכוונה ללב. וראה עוד בפירוש רס"ג תהלים מט, ובאמונות ודעות מאמר ב פרק י. ראה באתר ויקישיבה בערך "מערכת העיכול".

 

© כל הזכויות שמורות למחבר