הנהר הגדול - נהר פרת

 מאת: אורן סעיד

נהר הפרת מכונה "הנהר הגדול" כי לדעת חז"ל הוא הנהר הראשי שיצא מעדן. אכן, נהר הפרת הוא באמת "גדול" באזור, כי הוא הנהר הארוך ביותר במערב אסיה

בפרשתנו, בדברי משה אל העם, חלקי ארץ ישראל מצויינים כך: "בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (א, ז). רש"י מבאר מדוע התורה מכנה את נהר פרת בשם "הנהר הגדול": "עד הנהר הגדול -  מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול. משל הדיוט אומר עבד מלך מלך. 'הִדַּבֵּק לְשַׁחוָר וְיִשְׁתַּחווּ לָךְ' (= התקרב לשֹר - ויכבדוך) 'קרב לגבי דהינא ואידהן[1]' (=אם נגעת במשוח בשמן תהא גם משוח בנגיעתו)". התורה מכנה את נהר פרת בתואר "הנהר הגדול", בגלל שהוא נזכר כאן כגבול של ארץ ישראל; ומאחר וארץ ישראל היא חשובה וקדושה, לכן התורה נותנת חשיבות גם לנהר פרת.

נהר פרת מוזכר כגבולה של ארץ ישראל, גם בהבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים, וגם שם התורה מכנה את הנהר בתואר "גדול": "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו, יח); וכן בספר יהושע: "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת..." (יהושע א, ד).

מסופוטמיה.
יוצר: Goran tek-en
מתוך ויקימדיה

יש שפירשו[2] שנהר פרת הוא הגבול המזרחי של ארץ ישראל, למשל, האבן עזרא: "גם פרת כן, והוא אחרית גבול הארץ מפאת מזרח" (בראשית ב, יא) ויש שפירשו שהכוונה לגבול הצפוני, למשל, בספר הכוזרי כותב: "הנהר - הוא נהר פרת גבולה הצפוני" (מאמר שני, יד). למעשה הפרת זורם צפונית מזרחית לארץ ישראל (באלכסון, כפי שניתן לראות בתמונה): הפרת נוצר משני נחלים גדולים, שראשיתם בהרי ארמניה, דרך סוריה ומשם דרומה לעיראק ומתחבר עם נהר חידקל בשאת אל-ערבי ונשפך למפרץ הפרסי.

בעיר מסכנה, 85 ק"מ דרום מזרח לעיר חלב, פונה הפרת לכיוון דרום-מזרח, ובקרבת חורבות תפסח הוא נכנס לעירק במרחק 250 ק"מ מזרחה לעיר תדמור. מסתבר, כי קטע זה של הנהר, הפרת התיכון, המפריד בין צפון מזרח סוריה לבין ארם נהרים, הוא המסמן במקרא את גבול היעוד של ארץ ישראל, שהובטח לאברהם למשה וליהושע[3].

פרת – הארוך ביותר במערב אסיה

הפרת נזכר בתורה כנהר רביעי מארבעת הראשים של "וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים... וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת" (בראשית ב, י, יד). לדעת חז"ל, "הוא פרת דמעיקרא", הוא הוא הנהר העיקרי היוצא מעדן[4] "שהשלשה נפרדין ממנו" (בכורות נה, ב, ובפירוש רש"י שם). בגלל גדלו וחשיבותו, מכנהו המקרא בשם "הנהר הגדול".

נהר הפרת הוא הנהר הארוך ביותר במערב אסיה (מזרח התיכון). אורכו של נהר פרת הוא כ-3,000 ק"מ, עד לחיבור עם נהר חידקל, מתוכם 1,230 ק"מ בטורקיה, 710 ק"מ בסוריה ו- 1,060 ק"מ בעיראק[5].

נהר פרת – סימן לריבוי גשמים בארץ ישראל

כאמור, הפרת מתחבר עם נהר חידקל בשאת אל-ערבי. 450 ק"מ מצפון למקום ההתחברות, ליד ימת הבניה (75 ק"מ צפון מערב לבגדד) מתקרב הפרת אל החדקל עד כדי יצירת "מיצר" ברוחב 50 ק"מ. ב"מיצר" זה, הנמשך לאורך 100 ק"מ מבגדד עד חורבות בבל הקדומה, עמדו לפנים מרכזי התורה המפוארים של יהודי בבל, נהרדעא וסורא ופומבדיתא, מקום מושבם של ראשי הגולה והישיבות הגדולות שבהן נוצר התלמוד ומהן יצאה תורה לכל תפוצות ישראל[6]. שמו העתיק של אזור זה, נקרא מֵסוֹפּוֹטַמְיָה, שפירושו, ארץ בין נהרות, והכוונה לנהרות פרת וחידקל. זהו שטח פורה מאוד ומישורי.  האזור מהווה את חלקו המזרחי של הסהר הפורה. הסהר הפורה הוא אזור במזרח התיכון, המצוי כיום בשטחי ישראל, לבנון, ממלכת ירדן, סוריה, עיראק, דרום מזרח טורקיה ומצרים. אזור הסהר הפורה הוא אזור פורה המוקף מדבריות. צורתו - צורת סהר, והוא מוזן על ידי נהרות הנילוס, הפרת והחידקל ובמידה סמלית הירדן[7].

נהר פרת זורם מכיוון צפון-מערב לדרום-מזרח. הדרכים מבבל לארץ ישראל, ומארץ ישראל לבבל, היו דרך אזור 'הסהר הפורה', הכולל בתוכו כאמור, גם את נהר הפרת,  אזורים מיושבים ופוריים בהם יש מים. לכן במסע מבבל לארץ ישראל היו צריכים לעלות לכיוון צפון מערב, ולהיכנס לארץ ישראל מכיוון צפון ארץ ישראל, כדי לעקוף את המדבריות[8]. 

נהר הפרת מקבל את רוב מימיו בצורת גשמים והפשרת שלגים, וכתוצאה מכך, כמויות שיא של מים הם בחודשים אפריל עד מאי. בבבל השתמשו במי הפרת (והחידקל), שהגיעו מכיוון הדרך לארץ ישראל, ומכאן סמיכותו של נהר פרת לארץ ישראל, לכן אמרו בגמרא, ש"מִטרָא במַערָבָא סַהֲדָא רַבָּה פּּרָת" (בכורות נה, ב), כלומר, כשיורד הרבה גשם בארץ ישראל, רואים זאת בכמות המים הזורמת בנהר פרת המגיעה לבבל; וכך מסביר רש"י: "סהדא רבה פרת - פרת יורד מארץ ישראל לבבל וכשהגשמים יורדין בארץ ישראל, סהדא רבה הוי פרת בבבל, שירדו גשמים במערבא, לפי שגדל מחמת הגשמים" (שם).

בביאור הרב שטיינזלץ – אבן ישראל כותב: נראה כי מקורה של אמרה זו, הוא בהקבלה הקרובה בין מזג האוויר בצפון-מערב בבל, בהרי ארמניה וסביבתם - מקורות נהר הפרת, עם מזג האוויר שבארץ ישראל. משום כך, כאשר היו מי הפרת גואים כתוצאה משפע הגשמים בהרי ארמניה וסביבתם (שהרי בבבל עצמה מועטים הגשמים יחסית), הרי זה סימן שגם בארץ ישראל יורדים גשמים עזים[9]. באופן דומה, פרופ' מיכה קלייו מציע[10], שהזיקה בין גשמי ארץ ישראל למאפיין הזרימה בפרת הוא שארץ ישראל (בעיקר בצפונה) ומזרח טורקיה (אגן ההיקוות העילי של הפרת) ניזונים בעיקר ממשקעים שמקורם בשקע הקפריסאי. שקע קפריסאי הוא שקע ברומטרי הקשור למוקד לחץ נמוך, לרוב בעל מאפיינים חזיתיים המביאים לירידת משקעים. לכן המתאם בזמן בין גשמי ארץ ישראל לגשמי מזרח טורקיה הוא גבוה.

לסיכום, נהר הפרת מכונה  "הנהר הגדול" כי לדעת חז"ל הוא הנהר הראשי שיצא מעדן. אכן, נהר הפרת הוא באמת "גדול" באזור, כי הוא הנהר הארוך ביותר במערב אסיה. כמו כן, התואר "גדול", מראה על חשיבות הנהר, בגלל שהוא אחד מגבולות של ארץ ישראל המובטחת, החשובה והקדושה. בנוסף, הדרכים מבבל לארץ ישראל, ומארץ ישראל לבבל, היו דרך אזור 'הסהר הפורה', הכולל בתוכו גם את נהר הפרת, ומכאן סמיכותו של נהר פרת לארץ ישראל.

---

[1] על פי תלמוד בבלי שבועות מז, ב.

[2] להרחבה ראה במאמר "מיקום נהר פרת" מאת הרה"ג חיים שטיינר, באתר "ישיבה".

[3] על פי אנציקלופדיה יהודית "דעת", מכללת הרצוג,  בערך "פרת [נהר]".

[4] הלשון שבה נמנה הפרת שונה מהלשון שבה נמנו שלושת הנהרות האחרים. הלשון שבה נמנו האחרים: "שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן... וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל..." (בראשית ב, י-יד). לעומתם הפרת מנוי בלשון: "...וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת" (שם, פסוק יד). הלשון השונה בפרת נדרשת כמתייחסת לנהר שהוזכר לפני כן (פסוק י) בלא שם שיוצא מעדן: "וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (שם, פסוק י). הכתוב "הוּא פְרָת" מבאר שנהר זה היוצא מעדן הוא פרת (ראה רש"י, ורבינו גרשום ותוספות ד"ה הוא פרת דמעיקרא, בכורת נה, ב).

[5] על פי ויקיפדיה האנגלית בערך "Euphrates" (=פרת).

[6] על פי אנציקלופדיה יהודית "דעת", מכללת הרצוג,  בערך "פרת [נהר]".

[7] "המכלול – האנציקלופדיה היהודית" בערך "הסהר הפורה".

[8] להרחבה ראה במאמר "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות" בפרשה זו.

[9] ע"פ שטיינזלץ, מסכת שבת (סה, ב), במדור "העולם". ראה גם ירחון "האוצר" - גיליון טו: אייר תשע"ח, עמודים קעא-קעג, במאמר "האם אפשר הטביל כלים בירדן" מאת הרב יואל שילה. 

[10] "נשאו נהרות קולם – סוגיות בהידרולוגיה תלמודית", פרופ' מיכה קליין, מכללת שאנן, חיפה, תשע"ח – 2018, עמ' 28.

ראה גם בספר "גשם ורוח – מטאורולוגיה ומזג האוויר לאור היהדות", פרופ'  פנחס אלפרט, הוצאת ראובן מס, תש"ע, ירושלים, עמ' 19-21 בנושא "קורלציה עתיקה בין זרימת הפרת וגשמי ישראל".

© כל הזכויות שמורות למחבר