שיני חלב

 מאת: אורן סעיד

בדיני נזיקין, חז"ל הבחינו בין נזק לשן חלב לבין נזק לשן קבועה, כי שן חלב לאחר שהיא נופלת צומחת במקומה שן חדשה.

נאמר בפרשתנו: "וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ"  (כא, כז). אדון שחבל באחד מראשי האברים (כגון: עין, שן) של עבדו הכנעני[1] - העבד יוצא לחירות. המכילתא[2] מבארת, שאם האדון הפיל לעבדו "שן חלב", העבד לא יוצא לחופשי, מאחר שדרך שיני החלב ליפול וצומחות במקומן שיניים חדשות: "שומע אני אפילו הפיל שן של חלב. תלמוד לומר עין, מה עין שאינה יכולה להחזיר אף שן שאינה יכולה להחזיר[3]" (מכילתא, שם).  

במשך הפרשה נאמר : "עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל" (כא, כד). לגבי הדין של "שֵׁן תַּחַת שֵׁן" – שיש לשלם תשלום ממוני עבור מי שהפיל לחברו שן -  מבאר רבי סעדיה גאון (המובא בדברי רבי אברהם אבן עזרא) שיש לחלק בין נזק לשן קבועה לנזק לשן חלב: "...ואמר הגאון: כי יש שן שהעונש שלו מעט, אם יהיה המוכה נער, כי אם יכרת עוד יחליף" (כא, כד). על נזק לשן חלב, משלמים פחות מאשר לנזק לשן קבועה, כי  לאחר שהיא נופלת צומחת במקומה שן חדשה. כך גם מבאר הרלב"ג: "ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל...וזה השן איננה שן של חלב, שהיא חוזרת אבל השן שאיננה חוזרת כמו הענין בעין, כי הוא דבר בשן הדומה בענינה לעין, ואחד שן ואחד עין ואחד שאר איברים הדומים להם, שיהיו מומין שבגלוי ואינן חוזרין כמו שיתבאר מהשרשים הכוללים" (כא, יב).

שיני חלב שנשרו מילד בגיל 8.
מתוך ויקימדיה

אצל תינוקות ופעוטות, קיימות שיניים חלביות בלבד. שיני החלב מתחילות להתפתח עוד ברחם כאשר העובר בן שישה שבועות. כאשר התינוק מגיע לגיל 6 חודשים הן מתחילות לבקוע.  שיני החלב בוקעות בד"כ החל מגיל 6 חודשים ונושרות בהדרגה ובסדר מסוים (ראה להלן), בערך עד גיל 12-13.  לילד יש 20 שיני חלב, 10 שיניים בכל לסת. שיני החלב כוללות: 8 חותכות 4 ניבים ו-8 טוחנות. לעומת זאת השניים הקבועות מספקן 32 והן כוללות: 8 חותכות, 4 ניבים, 8 מלתעות ו- 12 טוחנות. שיני החלב הן בעלות שכבת אמייל ודנטין דקה יחסית לשיניים הקבועות ולכן הן לבנות יותר ואולי בשל כך נקראות בלשון העממית שיני חלב[4].

שיני החלב הן חיוניות להתפתחות תקינה של חלל הפה. העצם והשיניים הקבועות מתפתחות גם הן מאותם אזורים של השיניים החלביות אשר מאפשרות נתיב להתפרצות של השיניים הקבועות. שורשי השיניים החלביות הם אלו המספקים את הנתיב לשיניים הקבועות. שיני החלב שומרות על אורך הקשת בתוך הלסת, שיאפשר בקיעה של שיניים קבועות. בנוסף, שיני החלב חשובות להתפתחות דיבורו התקין של הילד[5]. לפיכך, יש סיבה מוצדקת לשמור מאד על שיני החלב.

באופן כללי, השיניים התחתונות נושרות לפני העליונות[6].  בלסת התחתונה, החותכות האמצעיות נושרות בסביבות גיל שש-שבע (בלסת העליונה בסביבות גיל שבע-שמונה). אחריהן החותכות הצדדיות בגילאי שבע-שמונה (בעליונה בגילאי שמונה-תשע). הטוחנות הראשונות בסביבות גילאי תשע עד אחד עשרה (בעליונה עשר עד שתים עשרה). הניבים בסביבות גילאי תשע עד אחד עשרה (בעליונה אחד עשרה עד שתים עשרה). הטוחנות השניות בסביבות גילאי אחד עשרה עד שלוש עשרה (בעליונה תשע עד שתים עשרה).

האם בטוח לעזור לשיני החלב ליפול[7]?

כשמגיעה שעתן של השיניים הבוגרות לבקוע, השורשים של שיני החלב מתחילים להתפרק. כתוצאה מכך השן נהיית חלשה ורופפת. בסופו של דבר היא אמורה ליפול לאט ובטבעיות וכך לפנות מקום לשן החדשה והקבועה. הורים שיזרזו את נפילתה של שן, שעדיין אינה מוכנה לכך, עלולים לגרום נזק לרקמה, זיהומים, דימום וכאב, ואפילו להשאיר פיסה  מהשן בחניכיים. פגיעה בשיני החלב עלולה גם לגרום טראומה לשן הקבועה שמחכה לצאת. בדרך כלל אין בזה צורך, שכן רוב שיני החלב נופלות בצורה טבעית בלי צורך בהפעלת כוח. הדרך הנכונה היא להתאזר בסבלנות ולהניח לילד להזיזה בעצמו עם הלשון עד שתיפול.

---

[1] בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות. במהלך הקנייתו ליהודי, העבד עובר גיור חלקי, הכולל מילה וטבילה, ולאחריהם הוא חייב בכל מצווה בה מחויבת אשה. מעמד העבד והשפחה הכנענית הינו מעמד ביניים בין גוי ליהודי (לדוגמה, עבד כנעני אינו יכול לישא יהודיה), אך במידה והעבד או השפחה משתחררים מעבדותם, הם הופכים ליהודים גמורים.

[2] מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. דרש זה מובא ברש"י בפרשתנו  (כא, ו ד"ה תחת עינו). 

[3] השווה תלמוד בבלי קידושין דף כד: "דאי כתב רחמנא שן הוה אמינא אפילו שן דחלב".

[4] ראה במאמר "מה ההבדל במבנה בין שן חלב לשן קבועה?", ד"ר גילי נווה, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע, נובמבר 2009, באתר מכון דוידסון.

[5] על פי המכלול – האנצ' היהודית בערך "משנן נשיר".

[6] ויקיפדיה האנגלית בערך "Deciduous teeth" (=שיני החלב).

[7] "לעזור לפיית השיניים", טל גבעוני, ינואר 2020, מכון דוידזון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

© כל הזכויות שמורות למחבר