עצימת עיני הנפטר

 מאת: אורן סעיד

ה' מבטיח, שיוסף יסגור את עיני יעקב לאחר מותו. לאחר שנקבע מותו של אדם, היו נוהגים לעצום את עיניו.

בפרשתנו אנו קוראים שה' מבטיח ליעקב אבינו שהוא יהיה עימו במצרים וכן – על פי רש"י -  שהוא יקבר בארץ ישראל: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (מו, ד). מה ה' מבטיח ליעקב במילים "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ"?

מבאר רבי אברהם אבן עזרא: "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ - במותך, כי כן מנהג החיים עם המתים". כלומר, ה' מבטיח, שיוסף יסגור את עיני-יעקב לאחר מותו. וכן ה"חזקוני" מביא פירוש זה: "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ - מנהג הוא שהחיים עושים עם המתים, שסוגרים את עיניהם סמוך אחר הפטירה" (שם). בפירוש בעל הטורים[1] מוסיף, שיש כאן הבטחה שיוסף לא ימות בחיי יעקב: "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ - יעצים עיניך כשתמות. הבטיחו שלא ימות בחייו" (שם).

צנחת בעין השמאלית -
מצב הקשור בליקוי בתפקוד של השרירים
הפותחים את העין ומרימים את העפעף.
מתוך ויקימדיה

לאחר שנקבע מותו של אדם, היו נוהגים לעצום את עיניו. אזכורו הראשון של מנהג זה, כאמור, בתיאור מיתתו של יעקב: "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (בראשית מו, ד), כפי שפירשו האבן עזרא, החזקוני ובעל הטורים על פסוק זה[2]. נפסק בשולחן ערוך: "מעצימין עיניו של מת" (יורה דעה סימן שנב סעיף ד), ובספר "ברכי יוסף" כתב שעצימת עיני הנפטר תעשה דווקא על ידי בני הנפטר: "מצוה שבנו יעמץ עיניו" (יורה דעה סימן שנב סעיף ג).

המנהג מוזכר במשנה במסכת שבת: "אֵין מְעַמְּצִין אֶת הַמֵּת בְּשַׁבָּת, וְלֹא בְּחֹל עִם יְצִיאַת הַנֶּפֶשׁ. וְהַמְעַמֵּץ עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים" (פרק כג, משנה ה). המנהג תועד גם בקרב היוונים והרומאים[3]. קרובי המת נשקו למת ועצמו את עיניו. מהומרוס למדנו[4], שזו היתה חובת הקרוב למת: "אביך ואמך... לא הם יכסו את עפעפיך במותך" (איליאס יא, 453).

מחקר – מוות עם עיניים פתוחות[5]

קרובי  המשפחה והצוות המטפל של הנפטר, עשויים לקשר בין מוות עם עיניים עצומות לשלווה של הנפטר, ומוות עם עיניים פקוחות עם אי נוחות או אפילו פחד של הנפטר. לפיכך, הנוהג של סגירת עפעפיים בכוח מיד לאחר המוות, היה נפוץ בתרבויות רבות.

במחקר על חולים סופניים רוב  החולים (63%) מתו בעיניים עצומות לחלוטין; עם זאת, 37% סבלו מצנחת (פטוזיס)  -  מצב הקשור בליקוי בתפקוד של השרירים הפותחים את העין ומרימים את העפעף; לכן הם נפטרו, עם סגירת עיניים לא מלאה, כלומר, שהעפעף העליון היה לפחות מעל קו האמצע של האישון, כלומר לפחות 50% מהלבן של העין היה גלוי.

נגעים מבניים מוקדיים של המוח האמצעי[6], הקשורים לגידולים מוחיים סופניים ואנצפלופתיה כבדית - הפרעה לתפקודם התקין של תאי המוח כתוצאה מאי ספיקת כבד, העשויים לגרום לליקוי בתפקוד של השרירים שפותחים את העין ומרימים את העפעף, ולא השפעות פסיכולוגיות או חברתיות, הם הסבר משכנע יותר,  למוות עם עיניים פקוחות.

---

[1] רבנו יעקב בן אשר 1269-1343.

[2] וכן מובא בזוהר הקדוש בראשית פרשת ויחי דף רכו עמוד א, על פסוק זה, בשבח עניין עצימת עיני המת.

[3]  "מנהגי מוות, קבורה ואבל בכתבי יוסף בן מתתיהו", מיכאל אביעוז, קתדרה 152 ,תמוז תשע"ד, עמ' 7-36,

'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי. יוספוס לא הזכיר את המנהג. באשר ליעקב הוא כתב: 'חייך סופם להסתיים בזרועותיו של יוסף' [קדמוניות היהודים ב  175 (תרגום שליט, א‐ב, עמ' 55)]; כנראה לא הבין את הצירוף הייחודי 'השית יד על'.

[4] עולם התנ"ך, בראשית, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996, על הפסוק הנ"ל, עמ' 238.

[5] "Eyelid Closure at Death", Indian Journal of Palliative Care, 2009 Jul;15(2):108-10.

[6] המוח האמצעי או המוח התיכון (TA: Mesencephalon) הוא חלק של המוח הממוקם בחלקו העליון של גזע המוח.

© כל הזכויות שמורות למחבר