רביעית דם

 מאת: אורן סעיד

בפרשתנו אנו למדים על טומאת מת. מדוע דווקא נפח של רביעית דם מטמא באוהל?

בפרשתנו אנו לומדים שהמת מטמא במגע ובאוהל, כלומר הנוגע במת או בחלק ממנו, או כל הנמצא באוהל אחד עם המת - טמא שבעת ימים, וטעון הזאה ממי אפר פרה אדומה ביום השלישי וביום השביעי לטומאתו (יט, יא-יד).

דבר נוסף אנו לומדים בפרשתנו, שרביעית דם (כ-86 סמ"ק לשיטת רב חיים נאה וכ-150 סמ"ק לשיטת החזון איש) שיצאה כולה מן המת לאחר מותו, מטמאת באוהל [1], שנאמר: "כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא..." (יט, יג), ומפרש רש"י ד"ה במת בנפש: "...ד"א בנפש - זו רביעית דם".

מבט קידמי על הלב והריאות.
נפח פעימת לב ממוצעת במצב מנוחה הוא קרוב
לשיעור רביעית. יוצר: Henry Gray.
מתוך ויקימדיה

מדוע דווקא נפח של רביעית דם מטמא באוהל?

הגמרא בסוטה (ה, א) אומרת: "אמר ר' אלכסנדרי: כל אדם שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קמעא עוכרתו (פורענות קלה טורפתו ומאבדתו, רש"י), שנאמר, "והרשעים כים נגרש" (ישעיה נז, כ); ומה ים שיש בו כמה רביעיות, רוח עוכרתו [2] (=גורמת למים להיות עכורים, המתערבבים עם החול שבים) אדם שאין בו אלא רביעית דם אחת על אחת כמה וכמה". ומפרש רש"י (שם): "ש ברביעית דם הוא מתקיים , שיעור זה הלכה למשה מסיני, שרביעית דם מטמא באוהל, מפני שהיא נפש, וקרינא ביה על כל נפשות מת לא יבוא (ויקרא כא, יא)". רואים ששיעור זה הלכה למשה מסיני. אולם יש לכך הגיון ע"פ רש"י, כי רביעית דם היא הכמות החיונית, שאם היא יוצאת מגוף האדם, הוא מת. אך פירוש זה מעלה שני קשיים:

א. הרי כיום אנו יודעים, שאיבוד דם בשיעור של רביעית דם אינו מסכן את האדם?

כדי לסבר את האוזן, בתרומת-דם רגילה תורם אדם כ-500  סמ"ק דם ללא כל נזק לבריאותו, והגוף מייצר את הדם החסר בתוך זמן קצר. לעומת זאת איבוד דם רב, כמו בשטף דם מחתך בצינור-דם, עלול לגרום לנזק ניכר.

ב. כמו כן, משמע מהגמרא הנ"ל שבגוף האדם יש רק כמות של רביעית דם אחת [3], והרי כיום אנו יודעים שיש הרבה יותר מזה; למשל, בגופו של אדם שמשקלו 65 ק"ג ישנם כ5.5-5 ליטר דם ( 1/13 ממשקלו; ליטר=1000 סמ"ק).

הראשונים עמדו על כך ופירשו בשתי דרכים:

א.    תוספות בסוטה (שם) ד"ה אדם שאין בו אלא רביעית דם: "פירש רבינו חננאל הוא דם הצלול שממנו משתית הלב". כלומר הכוונה לדם שבלב. נראה שהכוונה לנפח הדם בפעימת הלב. נפח פעימה, הוא נפח הדם המוזרם על ידי הלב במחזור פעימה אחת דרך העורקים. נפח זה שווה לנפח החדר השמאלי של הלב במצב ריפיון שריר הלב, כלומר לאחר הרפייתו, המכונה דיאסטולה, פחות נפחו (של החדר השמאלי) לאחר התכווצות שריר הלב,  המכונה סיסטולה. נפח זה בגבר בריא השוקל 70 ק"ג, במצב מנוחה, הוא בממוצע 70 סמ"ק [4]. נפח זה גדול יותר אצל אנשים הפעילים מבחינה גופנית, והוא מגיע אצל אנשים אלו במצב מנוחה ל-100 סמ"ק בממוצע [5]. א"כ הממוצע של נפח פעימה, במצב מנוחה, בין אנשים הפעילים גופנית לבין אנשים לא פעילים הוא 85 סמ"ק [6]. נפח  ממוצע זה, קרוב מאוד לנפח שיעור רביעית (86 סמ"ק, לשיטת רבי חיים נאה).

ב.      הר"ש (רבינו שמשון משאנץ ז"ל) בפירושו למסכת אהלות (בתחילת פרק ב), מביא ברייתא מהספרי זוטא: "מפני מה אמרו כזית מן המת טמא? שכן הוא תחילת יצירתו". בתוספתא באהלות (פרק ג, ב) נאמר: "אבא שאול אומר: רביעית (דם) תחילת דמו של קטן ". יש גירסאות בהן נאמר בתוספתא: "למה אמרו  רביעית, לפי שכל עובר תחילת ברייתו יש בו רביעית דם". שיעור של כזית מן המת מטמא באוהל מפני שכמות "בשר" זו זהה לכמות של תחילת יצירתו של העובר. ע"פ ד"ר י. ל. קצנלסון [7], במונח "תחילת יצירתו" מדובר על עובר בן ארבעים יום. ברם, במונח "תחילת ברייתו" מדובר על עובר בן שבעה חודשים, ומוכיח שבעובר כזה כמות הדם היא רביעית (ראה גם בפירוש "חסדי דוד" על התוספתא שם, שמפרש בדרך זו). לכן רביעית דם מטמא באוהל מפני שזוהי כמות הדם של עובר בן שבעה חודשים. אפשר לומר גם שמדובר על דמו של תינוק קטן [8], ואין לומר שמדובר בכל דמו (שהוא יותר משיעור רביעית) אלא לכמות דם שיצאה מגופו, העשויה לסכן את חייו.

 

---

[1] על טומאת אוהל, ראה במאמר "טומאת מת" בפרשת זו.

[2] בילקוט שמעוני, ישעיהו נז, סימן תפח, מובאת גירסה "שוברתו" במקום "עוכרתו". לפי זה הפירוש שהרוח שוברת את צורת פני הים, יוצרת גלים.

[3] כך גם משמע מדברי הגמרא בשבת (קכט, א) המתארת מצב קיצוני שבו לאחר הקזת דם נשאר בגוף האדם רק רביעית דם. רש"י מפרש בד"ה ומוקי ליה ארביעתא: "לא הניח בו דם אלא כדי חייו דהיינו רביעית והדר אתי ליה זיקא ושייף ליה מדם הנותר בגופו ומחסרו משיעורו ומסתכן".

[4] ע"פ ויקיפדיה האנגלית בערך "stroke volume".

[5] ע"פ הספר "Essentials Of Exercise Physiology", מאת William D McArdle‏,Franck I. Katch‏,Victor L Katch, הוצאה Lippincott Williams & Wilkins, 2006, פרק 10, עמוד 352.

[6] 100 + 70 ואת התוצאה לחלק ב-2, מקבלים 85 סמ"ק.

[7] בספרו "התלמוד וחכמת הרפואה", כצנלסון, יהודה ליב בנימין בן ישראל (1846-1917), ברלין תרפח, 1928, עמ' 344, בפרק "חצי לוג ורביעית דם לטומאת מת".

[8] חישוב מקורב לנפח הדם של תינוק: 85 סמ"ק לכל ק"ג. כלומר, תינוק שמשקלו 3 ק"ג- נפח הדם המקורב שלו הוא 255 סמ"ק. ע"פ תשובתה של ד"ר יעל אוריון, באתר "בשער" .

© כל הזכויות שמורות למחבר