הברק והרעם

 מאת: אורן סעיד

ברקים ורעמים היו חלק בלתי נפרד ממכת הברד. המלבי"ם מציין נס מיוחד שנעשה בהופעת הבקרים והרעמים במכת הברד.

בפרשתנו אנו קוראים על מכת ברד. בתיאור מכת הברד נאמר: "... ו-ה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ט, כג). המלבי"ם מפרש לגבי מכת הברד, שהיה נס ברגעים הראשונים של מכת הברד, באופן ירידת הברד והופעת הברק והרעם:

" ו-ה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד  - הנה משה אמר: 'הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר' (ט, יח), ושרט שריטה על הכותל והודיע שברגע זו שיגיע הצל לשריטה זו יתחיל הברד, והמצרים היו מדקדקים אחריו שלא יאחר רגע שאז יאמרו בדאי הוא; וידוע שמעת שיתחיל הברד לרדת ממקום העבים עד שיגיע לארץ שוהה איזה רגעים, וכן קול הרעם היוצא מן העבים עד שיגיע למטה שוהה גם כן משך זמן, אבל הברק נראה תיכף באותו רגע שיוצא ממקומו, כי חוש הראות אינו צריך משך זמן, ועל כן נראה תמיד הברק לפני הרעם, הגם שהרעם יוצא קודם , מפני שחוש הראות יקדים מוחשיו לפני חוש השמע, ואם כן, כשהגיע הרגע ששרט שריטה בכותל שאז יצא הרעם למעלה ואחריו הברק, בכל זה לא נשמע הרעם למטה עד אחר איזה רגעים, רק הברק יתראה תיכף, לא הברד והקולות, ויאמרו משה בדאי הוא כי אִחֵר המועד, ולכן היה בזה נס גדול שבאותו רגע שיצא הברק והרעם ממקומו למעלה ברגע זו ממש כבר היה למטה, ורק במהירות כמו הברק שיורד בלא משך זמן , ובזה היה פה שינוי בברד ורעם טבעי שהברק מתראה לפני הרעם, אבל פה שהברד והרעם הלכו במהירות כמו הברק, התראו הם לפני הברק, כי הרעם יוצא תמיד קודם הברק, רק שבלתי נשמע תיכף מפני התאחרות הקול, ופה שהקול וכן נפילת הברד לא נתמהמה רגע קדמו הם אל הברק, ועל זה אמר ו-'ה' נתן' ולא אמר ו-ה' המטיר ברד, כי לא היה בדרך המטר הטבעי, רק עניין ניסי שנתן ה' שיקדמו ה'קולות והברד' ואח"כ  'וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה' שהוא אש הברק. והנה הנס הגדול הזה לא היה צריך אלא ברגעים הראשונים, שלא היה אפשר שיגיע הקול והברד למטה בדרך הטבע, היה צריך שירד במהירות בנס לאמת נבואת משה, אבל אחר שעברו הרגעים הראשונים שכבר יגיעו הקולות והברד למטה בדרך הטבע, נפסק הנס הזה וירד כדרך הטבע, ועל זה אמר 'וימטר ה' ברד על ארץ מצרים', שאח"כ המטיר ברד כדרך המטר הטבעי, שיורד ושוהה  בהליכתו כפי חוקי הכובד והתנועה" (שמות ט, כג). המלבי"ם מציין, שמשה עשה סימן בקיר, ואמר למצרים, שברגע שיגיע צל השמש לסימן, תתחיל מכת הברד. המלבי"ם מבאר את הנס שהיה כרוך בקיום דברי משה, שמכת הברד, יחד עם הברקים והרעמים המלווים אותה, יתחילו בדיוק באותו רגע. במאמר זה, ברצוני להתייחס למספר נקודות בפירוש זה של המלבי"ם.

הברק והרעם – מי נוצר ראשון?

ברק ענן-קרקע. נראה לפני הישמע ברעם.
יוצר: אקסל רובין.
מתוך ויקימדיה

כיום מוסכם על המדענים, כי הברק נוצר לפני הרעם. אולם המלבי"ם כותב: "ועל כן נראה תמיד הברק לפני הרעם, הגם שהרעם יוצא קודם" (שם) וחוזר על כך בהמשך דבריו: "כי הרעם יוצא תמיד קודם הברק" (שם). כיום ידוע, שהברק יוצא קודם ולא הרעם, כי הברק הוא זה שיוצר את הרעם; הברק מחמם את האוויר בפתאומיות עד כדי כ 30,000 מעלות ומחולל בתוך כך רעש עז - והוא הרעם [1]. דבר זה הוסכם על המדענים רק במאה ה-20. עד אז רווחו אמונות ותאוריות שהרעם נוצר לפני הברק [2]. למשל, חלק מפילוסופי יוון האמינו כי הרעם נוצר כתוצאה מהתנגשות בין עננים והרעם גורם להצתת אש הברק [3]. המלבי"ם פירש לפי הידע המדעי שרווח בתקופתו (1879 - 1809).

רבי אברהם אבן עזרא (1089-1164) כותב: "...כי רגע ראות הברק לעין הוא רגע הרעם... " (שמות כ, ב). משמע שהברק והרעם נוצרים בבת אחת, באותו רגע, ולא שהברק קודם לרעם. נראה שהאבן עזרא סבר, שהברק והרעם מתרחשים בו זמנית, כפי אחד ההסברים ליצירת הברק והרעם, שרווח בתקופתו[4].

כיצד נוצר הברק?

הברק הוא התפרקות חשמלית בין עננים, או בין ענן לקרקע. הברק נוצר עקב הפרשי מתח חשמלי של מאות מיליוני וולט בין גופים. ההתפרקות מורכבת מסדרת התפרקויות, שכל אחת מהן נמשכת כמה אלפיות שנייה. רוב הברקים מתרחשים בין העננים, ורק כעשירית מהם - בין עננים לבין עצמים על פני הקרקע[5].

בעת מעבר סופת ברד, גדול ביותר הסיכוי לצפות בברק ענן-קרקע או ענן-ים, כי בעת ירידת ברד, כדור הברד מתנגש בגבישי הקרח העולים מחמת משקלם הקל ו/או בשל זרימה אנכית. התנגשות זו היא היוצרת את הפרשי המטען הסטאטי, בין כדורי הברד לגבישי הקרח העולים. לכן הפרש המתחים גדל בין כדורי הברד היורדים הטעונים לבין גבישי הקרח העולים, דבר המגדיל את הסיכוי להיווצרות ברק. לכן, לרוב תבוא מכת הברק מלפני שטח ירידת הברד , ובצמוד לו [6]. 

האור נע מהר מאוד יחסית לקול

כיום אנו יודעים, שהברק נראה לפני הישמע הרעם, מאחר שהקול נע במהירות של כ-340 מטר בשנייה והאור במהירות של כ-300,000 ק"מ בשנייה; כלומר האור מהיר כמעט פי 875,000 ממהירות הקול. המלבי"ם מבאר: "אבל הברק נראה תיכף באותו רגע שיוצא ממקומו, כי חוש הראות אינו צריך משך זמן ". כנראה כוונתו, שהאור נע מהר מאוד (במהירות של כ-300,000 ק"מ בשנייה) ולכן הברק נראה תוך זמן קצר מאוד, ויחסית לשמיעת הקול, "חוש הראות אין צריך משך זמן", ולא שאין זמן כלל לראיית האור ולתנועת האור.

כמה זמן עובר, מראיית הברק, עד ששומעים את הרעם?

המלבי"ם מפרש: "בכל זה לא נשמע הרעם למטה עד אחר איזה רגעים" – כלומר, את הרעם שומעים אחרי "איזה רגעים" מרגע שראינו את הברק. הזמן שעובר בין ראיית הברק לשמיעת הרעם הוא לא יותר מדקה! כי בדרך כלל, אין הרעם נשמע מסופה, שמתחוללת במרחק של יותר מ-20 ק"מ[7]. כידוע, ניתן לחשב את מוקד סופת ברקים ע"י מניית השניות החולפות מהופעת הברק עד הישמע הרעם - כל שלוש שניות שכאלה שקולות לכקילומטר אחד.

גם רבי אברהם אבן עזרא כותב: "...והנה ידענו, כי הרגשת העין נכבדת מהרגשת האוזן, כי ידענו בראיות גמורות כי רגע ראות הברק לעין הוא רגע הרעם, רק העין ראתה מרחוק, והאוויר מביא הקול אל האזן, והליכתו לאט ולא יגיע אל האזן רק אחר עבור הרגע ..." שמות כ, ב). האבן עזרא  מציין בפירושו "כי רגע ראות הברק לעין הוא רגע הרעם",  כמו כן, "ולא יגיע אל האזן רק אחר עבור רגע" - כמו שהסברנו לעיל בדברי המלבי"ם, שאת הברק אנו רואים לפני הרעם, מאחר ומהירות האור הגדולה פי 875,000 (בקירוב) ממהירות הקול.

מהירות הברד

המלבי"ם מפרש: "ולכן היה בזה נס גדול שבאותו רגע שיצא הברד והרעם ממקומו למעלה, ברגע זו ממש כבר היה למטה, ורק במהירות כמו הברק שיורד בלא משך זמן, ובזה היה פה שינוי בברד ורעם טבעי שהברק מתראה לפני הרעם, אבל פה שהברד והרעם הלכו במהירות כמו הברק...ופה שהקול וכן נפילת הברד לא נתמהמה רגע, קדמו הם אל הברק". משמע שהברד והקול נעו מהר יותר מהברק – מהר יותר  ממהירות האור! ע"פ תורת היחסות של איינשטיין שום דבר אינו יכול לנוע מהר יותר מהאור [8]. לכן מציין המלב"ים שזה היה נס גדול, וכן כותב בהמשך: "שאח"כ המטיר ברד כדרך המטר הטבעי, שיורד כדרכו, ושהה בהליכתו כפי חוקי הכובד והתנועה" - שבאמת, תופעה זו חורגת מחוקי הטבע הידועים לנו. ה' עשה נס זה, ע"פ המלבי"ם, כדי לקיים את דברי משה "כָּעֵת מָחָר" (ט, יח) – שבאותו רגע שיגיע צל השמש לסימן שעשה משה בקיר, תתחיל מכת הברד המלווה בברקים ורעמים.

ההערכות לגבי מהירות הברד הן[9]: כדור ברד בקוטר 1 ס"מ נופל במהירות 9 מטר לשנייה ואילו כדור ברד בקוטר 8 ס"מ השוקל 700 גרם, נופל במהירות 48 מטר לשנייה. מהירות כדורי הברד אינה קבועה מאחר וזה תלוי בחיכוך ובהתנגשויות בין כדור הברד לטיפות הגשם או בכדורי ברד אחרים.

---

[1] ראה תשובתו של דר' מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע, "מדוע נוצר הרעם לאחר הברק ומהיכן מגיע הקול?", באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.

[2] ראה גם דעות להיווצרות הרעם והברד, בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נט, עמוד א. דעת רב אחא, מתאימה למציאות בימינו, כפי שמציינת הגמרא:

"רב אחא בר יעקב אמר, ברקא תקיפא דבריק בעננא (ברק תקיף נוצר בענן), ומתבר גזיזי דברזא (ונשברים ממנו חתיכות של ברד, וכך נוצר קול הרעם)...ומסתברא כרב אחא בר יעקב - דבריק ברקא ומנהמי ענני, ואתי מטרא (ומסתבר כדעתו של רב אחא בר יעקב, שהברק מנצנץ ואחריו נוהמים העננים ומרעישים, ובא הגשם)" - פירוש הגמרא על פי "תהילת פנחס - של פרק שירה" (דף עב).

[3]  כך למשל, סבר אריסטו, וכן סבר הפילוסוף היווני אולימפיודורס (Olympiodorus, 495-570) שכתב (בין היתר) פירוש על המטאורולוגיה של אריסטו. להרחבה ראה

“Aristotle's Meteorology and Its Reception in the Arab World”, Paul Lettinck, BRILL, 1999, page 225 and 231-232.

[4] כך סבר למשל, ה"פילוסוף של הערבים", אל-קינדי (801-873 ,Al-Kindi) . להרחבה

“Aristotle's Meteorology and Its Reception in the Arab World”, Paul Lettinck, BRILL, 1999, pages 233-234.

[5] ע"פ אנצ' העברית בערך "ברק ורעם".

[6] "Characteristics of lightning activities in the hailstorm using the data from two types of lightning detection network", international lightning detection conference, april 2012, by Wen Yao and Ying Ma and Qing Meng, Chinese Academy of Meteorological Sciences, Beijing, China.

[7] ע"פ אנצ' העברית בערך "ברק ורעם".

[8] ראה בויקיפדיה בערך "מהירות האור".

[9] ראה  באתר של NSSL  ׁ ׁ)= (The National Severe Storms Laboratory , המעבדה הלאומית לסופות חמורות, ארה"ב, במאמר, "SEVERE WEATHER 101 - HAIL BASICS".

© כל הזכויות שמורות למחבר