מספר הוולדות בלידה אחת

 מאת: אורן סעיד

התורה מציינת שבני ישראל התרבו מאד במצרים "פרו וישרצו". ע"פ מדרשי חז"ל, בני ישראל ילדו לפחות ששה וולדות בלידה אחת. כמובן שמדובר בנס, כי לידת ששיה הינה יחסית נדירה וגם בתנאי הרפואה הקדומה לא נותרו בחיים ששיה מלידה אחת.

נאמר בפרשתנו: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (א, ז). רש"י ד"ה וישרצו: "שהיו יולדות ששה בכרס אחד". מקורו של רש"י הוא במדרש רבה: "כל אחת ואחת ילדה ששה בכרס אחד שנאמר 'וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ' וגו' [כלומר, בפסוק ישנם ששה תיאורי ריבוי של בני ישראל]; דבר אחר, שנים עשר דכתיב: 'פָּרוּ' – שנים [=מיעוט רבים שנים], 'וַיִּשְׁרְצוּ' - שנים, 'וַיִּרְבּוּ' – שנים, 'וַיַּעַצְמוּ' - שנים, 'בִּמְאֹד מְאֹד' - שנים, 'וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם' שנים, הרי 12. 'וַיַּעַצְמוּ' יש אומרים ששה בכרס אחד, ואל תתמה  שהרי עקרב שהיא מן השרצים יולדת שבעים" (שמות רבה א, ח). המדרש דורש את ריבוי המלים המתארות את פריון בני ישראל ומגיע ללידה של  ששה (או יותר) בכרס אחת. בעל המדרש מוסיף "ואל תתמה", מאחר והוא מודע לתימה שבריבוי הבלתי מצוי הזה, וכדי להניח דעתנו פונה הוא אל העקרב ה"יולדת שבעים", תוך התעלמות מן ההבדל הטבעי שבין האדם לבעלי החיים. במדרש מקביל המצוי בפסיקתא דרב כהנא[1],   ההשוואה היא לעכבר היולד ששה ועקרב היולד ששים.

האחיות הקנדיות דיון, החמישיה הראשונה הידועה ששרדה,
כולן בנות, נולדו ב- 1934.
מתוך ויקימדיה

התייחסות לדברי חז"ל [2]

1. בעלי התוספות [3] מצאו רמז בגימטריה לדרשת חז"ל:   " 'פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ' בגימטריה ששה בכרס אחד חסר ב' ו-ב' דמאד [4]. ולי הכותב נראה 'פרו וישרצו וירבו ויעצמו' בגימטריה 'ילדת ששה בכרס אחד' ". בעלי התוספות, שציטטו מדרש זה בניסוחים שונים, לא התייחסו לעצם התופעה, שכן נס הוא תופעה מצויה במקרא ובפרשנות חז"ל עליו, והם לא ראו קושי בצירוף מדרש נסי נוסף למערכת מדרשי נסים.

2. לעומתם, חכמים בעלי גישה רציונלית השתדלו להמעיט בנסים ולבאר עד כמה שניתן בדרך ההגיון. כך כתב  רבי אברהם אבן עזרא (להלן הראב"ע; שמות א, ז): "אולי מלת וישרצו רמז שילדו נשיהם תאומים ויותר. ואני ראיתי ד' בנים שילדה אשה אחת. והרופאים נותנים טעם עד שבעה יגיעו בבטן אחת".   ראב"ע, שהכיר את המדרש על שישה בכרס אחת, נתקשה במלת 'וישרצו', המזכירה את השרץ בעל-החיים - במה דומה האדם לבעל-חיים? משום כך ביאר שהכוונה להתרבות עצומה, כזו של שרצים. ראיה לפירוש זה הוא מביא מהמציאות שבימיו "אני ראיתי". ביחס לדברי הרופאים, מסתבר, שבתנאים הרפואיים הגרועים של ימי הביניים, לא נותרו בחיים שביעייה (בשל משקל הלידה הנמוך, המצריך טיפול מיוחד שפותח רק בימינו); ולכן יתכן, שדברי ראב"ע על השביעייה שמזכירים הרופאים, אינם עדות מציאותית אלא עדות המתארת את מבנה בטנה של האישה, שיכול להכיל עד שבעה עוברים [5]. 

3. השד"ל מבאר, שריבוי העוברים במצרים, ששה בכרס אחד, קשור למי הנילוס: "...והנה רבותינו ז"ל אמרו (מכילתא בא, יב) שהיו יולדות ששה בכרס אחד, וכן העידו הסופרים הקדמונים כי מימי נילוס מרבים פריה ורביה, ושהנשים המצריות יולדות תאומים על הרוב, וגם יותר משנים בכרס אחד" (שמות יב, לז). השד"ל מביא הסבר נוסף, הקושר את הריבוי  למצוות ברית מילה: "..אולי גם המילה היתה סבה לריבוי ההולדה, כמו שכתב פילון בספר המילה, וכן הרופא היהודי S. B. Wolfsheimer... " (שם).

4. הרב יעקב מדן מבאר[6] את דברי המדרש, שלא כמקובל. אין מדובר על נשים שילדו שישיות, שהרי אין זה מצוי. הכוונה, שכל אם (כל כרס) ילדה ששה ילדים במשך כל שנותיה. נס הריבוי היה איפוא נס נסתר, שלמרות השעבוד הקשה והתנכלויות המצרים, ילדה כל אשה ששה ילדים ולא נגרע הממוצע עד ליציאת מצרים.

המציאות הרפואית

כיצד יש לאישה מספר עוברים בהריון אחד? ישנם שני סוגי תאומים: רוב התאומים הם דו-ביציים, כלומר שנוצרו מהפריה של שתי ביציות שהובשלו בו בזמן והופרו ע"י שני תאי זרע - ואז התאומים אינם זהים זה לזה. מיעוט התאומים הם חד-ביציים, או זהים - כלומר שנוצרו מהפריה של ביצית אחת שנחלקה בשלב כלשהו לשנים. בשלישיות יש שלוש אפשרויות: או שהיו שלוש ביציות שונות; או שהיתה ביצית אחת שנחלקה לשלוש, או שהיתה הפריה אחת של שתי ביציות, שאחת מהן נחלקה לשתיים; וכן הלאה.

לידה של שישה ולדות בלידה אחת הינה תופעה נדירה ביותר. הנס שנעשה לבני ישראל היה שכולם ילדו שישיות (פירוש "יפה תואר", מדרש רבה, שם). בעלי התוספות מוסיפים שכולם היו חזקים ובריאים: "וישרצו כשרצים ששה בכרס אחד. ואם תאמר שמתים מיד, לכך נאמר וירבו ואם תאמר שהיו חלושים כדרך תאומים לכך נאמר ויעצמו"  (שם).

לידות מרובות עוברים הפכו שכיחות יותר בעקבות הופעתם של טיפולים הורמונליים והפריות חוץ גופיות.

שיאים בלידות רב-עובריות

המספר הרב ביותר של ילודים ששרדו מלידה אחת בחיים הוא שמונה [7]: נדיה סולמן (ארה"ב, מרכז רפואי קייזר פרמננטה BELLFLOWER, קליפורניה), 26 בינואר 2009.

מיקרים של שבעה ילודים בלידה אחת, ששרדו כולם בחיים[8]: בובי מֶקוֹהי (ארה"ב) ב-19 בנובמבר 1997, בבית החולים לילדים בלַנק, דֶה מוינס, איווה, ארה"ב; חסאנה מוחמד חומאיר (ערב הסעודית), ב-14 בינואר 1998, בבית היולדות אבחה, עאסיר; שמונה ילדים נולדו לניקֶם צ'וּקווּ (ארה"ב), אחד ב-8 בדצמבר ושבעה ב-20 בדצמבר 1998, בבית החולים סינט לוּק'ס, יוסטון, טקסס, ארה"ב. התינוקת בעלת המשקל הקל ביותר, אוֹדירה, מתה ב-27 בדצמבר 1998.

---

[1] מהדורת מנדלבוים, עמ' 186.

[2] להרחבה: מאמרו של אהרן ארנד "ריבוי עוברים בספרות ישראל ובאמנות היהודית" , בד"ד 5 המופיע גם בדף השבועי מאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות, אונ' בר-אילן, גיליון 219, פרשת שמות תשנ"ח.

[3] אוסף דבריהם אצל: י' גליס, תוספות השלם – אוצר פירושי בעלי התוספות, ירושלים, תשמ"ז, שמות א, ז. הציטוט כאן נמצא שם בעמ' י'.

[4] כלומר, חסר 2 לגימטריא [898 גימטריא של פרו וישרצו, 900 גימטריא של ששה בכרס אחד], והם מושלמים על ידי שתי המילים "במאד מאד" [לא בגימטריא אלא המילים עצמם]; כך מופיע בפירוש "דעת זקנים מבעלי התוספות: "דבר אחר, כי פרו וישרצו עולה בגימטריא ששה בכרס אחד פחות שנים והכי נמי במאד מאד משלימות החשבון" (שמות א, ז).

[5] ראה "תוספות השלם" מאת י' גליס, עמ' ט , המזכיר פירוש כזה של ראב"ע, שאינו מצוי  בפירוש שבידינו.

[6] "אלה ראשי בית אבותם", הרב יעקב מדן, דף קשר של ישיבת הר עציון באלון שבות, גיליון 267, טבת תשנ"א.

[7] באתר של שיאי גינס "guinnessworldrecord", בשיא "Most children delivered at a single birth to survive" (=מספר הילדים הגדול ביותר ששרדו בלידה אחת).

[8] ספר שיאי גינס 2008, מהדורת כרטא, ירושלים, 2007, עמ' 67.

© כל הזכויות שמורות למחבר