מאת: אורן סעיד
חשבון היתה בירת סיחון מלך האמורי. מיקומה המשוער של העיר הינה בתל חיסבאן (תל חשבון), הממוקם כ- 20 ק"מ דרומית מערבית ל-עמאן.
בפרשתנו אנו קוראים על כך, שבני ישראל כבשו את העיר חשבון, שהיתה בירתו של סיחון מלך האמורי: "וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה; וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי, בְּ חֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ; כִּי חֶשְׁבּוֹן - עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן..." (כא, כה-כו). סיחון שלט בשטח שבין נחל ארנון לבין נחל יבוק, בעבר הירדן המזרחי. בתקופות שונות חשבון הייתה תחת שלטון עמון וממלכת ישראל, כיום בממלכה ההאשמית של ירדן.
התורה מציינת, שסיחון כבש את חשבון ממואב: "...וְהוּא נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן" (שם). כדי שלא לעבור על הציווי האלקי האוסר להילחם במואב: "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה" (דברים ב, ט), היה צורך שסיחון מלך האמורי יכבוש שטחים ממואב, כדי שישראל יוכלו לכבוש את השטחים האלו ממנו ולא ממואב (רש"י במדבר, שם).
|
|
האזור בשליטת מואב בעבר הירדן המזרחי. מתוך ויקיפדיה |
האונומסטיקון של אוסביוס [1] מתאר את חשבון כ-"עיר סיחון האמורי ... עיר מפורסמת בערביה. נמצאת בהרים אשר ממול יריחו כ-20 מיל מהירדן..." [2]. בספר "כפתור ופרח" מתוארת חשבון: "מזרחי דרומי לבית שאן למזרח הירדן כשני ימים וקורין לו חִסְבַּן. לדרום חשבון כמו יום הוא ערער ונחל ארנון ... חשבון למזרח יריחו כמו יום" [3]. מיקומה המשוער של העיר הינה בתל חיסבאן (תל חשבון), הממוקם כ- 20 ק"מ דרומית מערבית ל-עמאן (רבת עמון, בירת ירדן). במקום נמצאו חורבות חשבון המקראית, חורבות בנינים, שרידי מבצר ומצודה, בריכות חצובות, וביניהן הבריכות הקדומות בחשבון, הנזכרות בשיר השירים: "עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן" (ז, ה). ליד תל חיסבאן כפר בשם זה, "כפר חיסבאן" (כפר חשבון). משמאל לכפר שוטף ואדי חיסבאן (נחל חשבון), היורד מזרחה אל הירדן [4]. יואל אליצור מסכם [5]: "אין מקום לספק בכך שחיסבאן היא יורשתה של חשבון".
חלוקת עבר הירדן המזרחי לשבטים בימי משה, ניתנה חשבון למטה בני ראובן (יהושע יג, יז) אשר בנו אותה מחדש: "וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם" (במדבר לב, לז). עם זאת היא נמנית גם על מטה גד (יהושע יג, כו) בגלל מקומה בגבול שני המטות. מטה גד מסרה ללויים ממשפחת מררי (שם כא, לז; דברי הימים א ו, סו).
החוקר זאב ח. ארליך כותב[6]: מיקומה של חשבון הוא מעניין ביותר. חשבון ממוקמת בתפר שבין שלושה תאי שטח שונים:
א. מדרום – מישור מידבא, הוא ארץ המישור.
ב. מצפון וממזרח – הגלעד הדרומי והרכסים השולטים על אגן רבת עמון.
ג. ממערב – המדרונות הגולשים אל בקעת הירדן.
מיקום זה מבהיר את בחירת המקום לשמש עיר בירתו של סיחון. כך גם ברור תחום ממלכתו: מערוער שעל נחל ארנון, דרך כל ארץ המישור, אותם כבש מידי מואב, עד למדרונות היורדים אל אפיק היבוק (בהר, ללא המדרונות מזרחה אל רבת עמון ואל המדבר) - שטח שאותו כבש מידי בני עמון; ובבקעה את כולה – משפך הירדן לים המלח ועד קצה ים הכנרת. יודגש כי את חלקה הדרומי של הבקעה כבש סיחון מידי מואב, שהרי כך היא נקראת – "ערבות מואב".
מיקום זה גם מבהיר את היותה של חשבון עיר גבול בין עמון ומואב מחד גיסא, ובין ראובן וגד מאידך גיסא.
[1] האונומסטיקון הידוע של ארץ ישראל הוא של אחד מאבות הכנסייה, אוסביוס מקיסריה, אשר חיבר רשימה של יישובים ומקומות גאוגרפיים אחרים בארץ בתקופה הביזנטית. בספר מזהה אוסביוס אתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם יישובים ומקומות בשטח, כפי שהיו במאה הרביעית (על פי ויקיפדיה בערך "אונומסטיקון").
[2] יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 288-289.
[3] רבי אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ שט. "כפתור ופרח" הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. הספר אוצר בתוכו מידע רב על הריאליה בארץ-ישראל באותה תקופה (המכלול – האנציקלופדיה היהודית, בערך "כפתור ופרח").
[4] אנציקלופדיה יהודית "דעת" – מכללת הרצוג, בערך "חשבון".
[5] המכלול – האנציקלופדיה היהודית, בערך "חשבון (עיר קדומה)".
[6] מתוך ספרו "מזרח הירדן במבט יהודי", בני-ברק ,בהוצאת המחבר, 1996.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה