שתום העין

 מאת: אורן סעיד

בשני הנאומים האחרונים של בלעם מופיע הביטוי "שתום העין", שבא לבטא את אופן הראייה של בלעם, בניסיונו לקלל את ישראל.

בפרשתנו אנו קוראים על ניסיונות בלעם לקלל את עם ישראל. בשני הנאומים האחרונים של בלעם מופיע הביטוי: "וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" (כד, ג;כד, טו). מה פירוש הביטוי "שְׁתֻם הָעָיִן" ?

אונקלוס פירש "שְׁתֻם" מלשון פתוח: "דְשַׁפִּיר חָזֵי", רואה היטב, בעל ראייה.   גם רבינו עובדיה מברטנורא מבאר ש"שְׁתֻם" מלשון פתוח, כמו לשון המשנה "כדי שיִשְתֹם ויִסְתֹם ויִגֹב [1]": "ישתום – יפתח. כמו 'שְׁתֻם הָעָיִן' (במדבר כד) שעינו פתוחה" (עבודה זרה פרק ה,  משנה ג); וכן  הרשב"ם מבאר [2]: "שתום העין - פתוח עין,  רואה מראות אלהים כמו ששנינו: 'עד שישתום ויסתום' (עבודה זרה פרק ה,  משנה ג)" (שם). רבינו סעדיה גאון מבאר: "שתום העין – חד הראות". לפי  פרשנים אלו, "שְׁתֻם" זה מלשון פתוח, והכוונה שהיה בעל ראייה חדה או  רואה מראות אלוקיים. לעומת זאת, בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין, פירשו ש"שְׁתֻם" מלשון סתום, ובארו שבלעם היה עיוור בעין אחת: "בלעם סומא באחת מעיניו היה שנאמר (במדבר כד, ג) שתום העין" (קה, א).

רש"י, בתחילת דבריו, פירש: עין פתוחה – עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח. לאחר מכן מביא את דברי חז"ל, שבלעם היה עיוור בעין אחת, כלומר, שתום העין פירושו סתום העין. בסוף דבריו, רש"י מיישב הסתירה בין הפירוש האומר שבלעם היה סתום עין לפירוש שהיה פתוח עין, ומסביר, שבלעם היה פתוח עין  - רואה היטב, כמו שפירש אונקלוס, אבל זה שאמר "שתום העין" – ולא שתום העיניים, למדנו, שבלעם היה עיוור בעין אחת. כלומר, היתה לו עין אחת פקוחה ועין אחת סתומה[3].

צמצם המצלמה.
ככל שהצמצם סגור יותר,
כך עומק השדה בתמונה גדל.
מתוך ויקימדיה

בלעם "סתם" את עינו האחת

הרב יצחק פחה זצ"ל מציין, שבלעם הסתכל בעין אחת דווקא, על מנת שיוכל להזיק יותר [4]: "וכך גם הסבירו חז״ל, מדוע נקרא בלעם בן בעור (שהיה המומחה הגדול לעין הרע) בשם ״שתום העין״, מפני כשרצה להזיק לישראל בעינו הרעה, צמצם ראייתו בעין אחת בכדי שיוכל להזיק יותר , ועונשו היה שפקעה עינו ונעשה 'סתום העין' ". ה"אור חיים" פירש שבלעם היה סותם (פיזית) את עינו האחת לבל יזיק: "... שהיה ניכר במעשה עיניו, שכל מקום שהיה מסתכל בעיניו היה לוקה [ניזוק], ולכן היה סותם עינו הרעה לבל יזיק, ואפשר שהיתה לו עין השמאלית מיוחדת לזה" (שם). על פי פרשנים אלו, שני הפירושים של "שתום העין" מתקיימים: מצד אחד – היה סותם את עינו, על מנת שיוכל להזיק יותר (או לבל יזיק לפי ה"אור חיים") ומצד השני, בעינו הפקוחה, היה רואה ומנסה להזיק יותר לישראל.

עקרון צמצם המצלמה

ברצוני להציע פירוש נוסף המיישב את  הסתירה בין הפירוש ש'שתום' מלשון פתוח לפירוש ש'שתום' מלשון סתום. להבנת הדברים ברצוני להקדים ולהסביר על עקרון צמצם המצלמה.

אם ניקח ריבוע קרטון, וננקב בו במחט נקב זעיר, ונחזיק את הריבוע בסמוך לאחת העיניים, ונסתכל דרך הנקב על הכתב בעיתון או ספר, נראה להפתעתנו, שהכתב ייראה הרבה יותר גדול וברור. מדוע?

חדותה היתרה של התמונה מושגת – כמו במצלמה, תודות להשפעתו המצמצמת של הנקב הזעיר, הבולם את חדירתן של חלק מקרני האור, שעשויות היו לטשטש את התמונה[5].

ה"לשכה אפילה", או בשמה המקורי "קמרה אובסקורה", היתה כפי הנראה, המצלמה הראשונה, המיתקן הראשון ששימש ליצירת דמות של נוף, או של כל דבר אחר שצפו בו.  היא מורכבת מקופסא סגורה, אפילה, כאשר בחלקה הקדמי יש נקב זעיר. בתוך הקופסא, ממול הנקב, יש נייר חצי-שקוף (נייר שרטוט או ניר פרגמנט) או סרט צילום, עליו ניתן לראות את הדמות. כך בעצם דואגים, שלכל נקודה על פני הנייר יגיעו קרני אור רק ממקום אחד בנוף, דרך הנקב. לפי חוקי הפיסיקה אור העובר דרך נקב קטן יוצר דמות הפוכה ע"ג משטח הניצב לנקב [6] (בהערת אגב יש לציין שגם בעין, התמונה המתקבלת על הרישתית היא הפוכה, והמוח מתרגם והופך את התמונה). עד לנקודה מסוימת, ככל שהנקב קטן יותר, כך התמונה חדה יותר; עם זאת, נקב קטן מאוד, יכול ליצור תמונה פחות ברורה בשל תכונות הגל (עקיפה) של האור [7].

בלעם כשהיה מנסה לקלל את ישראל, היה מסתכל עליהם ממרחק; למשל, "וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן " (כג, כח) וכן "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" (כד, ב). כנראה שבלעם היה "סותם" ומצמצם את ראיית אחת מעיניו, כדי לכוון למקום בו נמצאים בני ישראל, וכדי לראות את בני ישראל באופן יותר חד. ע"י הסתכלות דרך נקב, או ע"י הסתכלות באמצעות עין אחת, מרחיקים "חלקי-נוף" תפלים, תוך התמקדות במטרה.

לפי עקרון הצמצם המצלמה, ניתן לבאר, שבלעם היה מביט בעין אחת דרך נקב (אולי דרך אמצעי תצפית מיוחד קדום המצמצם את שדה הראייה) או ע"י הסתכלות באמצעות עין אחת בלבד, כדי לכוון למקום בו נמצאים בני ישראל, וכדי לראות את בני ישראל באופן יותר חד. א"כ שני הפירושים של "שתום העין" מתקיימים: מצד אחד – היה סותם את עינו האחת או מצמצם את השדה הראייה על הבטה דרך נקב, ומצד השני, היה רואה בצורה יותר חדה. עכשיו מובן, מדוע דווקא בשני הנאומים האחרונים של בלעם מופיע הביטוי "שתום העין", כי בהם היה צורך לכוון לנקודה מסויימת ב"נוף": " וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" (כד, ב), " וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר..." (כד, כ), " וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר..." (כד, כא).

---

[1] המשנה שם דנה, בפועל גוי ששכרו ישראל להעביר עמו חביות יין סתומות ממקום למקום, ולפעמים היה הישראל הולך ומשאיר את הגוי לבדו עם חביות היין. הדעה הראשונה במשנה היא:  שאם הגוי נשאר לבד כשיעור שיוכל הגוי בזמן היעדרו לעשות נקב במגופת הכד (=שיִשְתֹם) ויסתום את הנקב בטיט ויתנגב הטיט יפה, שלא יכיר הישראל שפתחו, היין אסור (מתוך פירוש "קהתי" למשנה זו).

[2] דברים דומים כותב הרמב"ן במקום: "ואונקלוס אמר: דשפיר חזי, כמו פתוח העין, לשון חכמים (עבודה זרה סט, א): כדי שישתום ויסתום, כלומר שיפתח הנקב" (שם).

[3] כלומר, רש"י סבור שהמילה "שתום" פירושה פתוח ולא סתום. רש"י מבאר כך גם את דברי חז"ל במסכת סנהדרין: "שתום העין - שתום פתוח כמו שתומו ניכר, כלומר עינו אחת פתוחה מכלל דהאחרת סתומה, והכי נמי מתרגמינן דשפיר חזי; אית דמפרשי שתום כמו סתום ולאו מילתא היא" (קה, א).

[4] "עולי עין: מכיל כל עניני עין הרע ...", יצחק פחה, המכון לחקר הרפואה בהלכה, 1989, עמוד 9.

[5] ראה בספר "נסה ודע שעשועי מדע" מאת ה. יורגן פרס, ניסוי 173 – "הגדלה מוזרה", מהדורה שמינית, 1974, בהוצאת ניצנים.

[6] להרחבה ראה בויקיפדיה  בערך "קמרה אובסקורה".

[7] על פי ויקיפדיה האנגלית בערך "Pinhole camera" (=מצלמת חריר).

© כל הזכויות שמורות למחבר