מאת: אורן סעיד
אמתחת, על פי אחד הפירושים, הוא שק גדול, בעל שני פתחים, הנמתח על גבי החמור.
בפרשתנו אנו קוראים על כך שהאחים נשאו את המזון שהביאו ממצרים על חמורים: "וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם" (מב, כו). יוסף מצוה לשים בחשאי, את הכסף של אחיו, חזרה בשקיהם. התורה מספרת, שבדרך, האחים מגלים את הכסף באמתחתם: "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ [1]" (מב, כז). מהו ההבדל בין שק לאמתחת, ומה פירוש "בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ"?
רש"י מפרש (שם) שאמתחת ושק הם אותו הדבר. אונקלוס מתרגם "שקו"-'סַקַּה', ואילו "אמתחתו" הוא מתרגם-'טוֹעֲנֵהּ'. הרמב"ן מסביר את האונקלוס: "והנראה מדעתו, שהיה לכל אחד שק גדול ושקים קטנים להשוות משאם וכלל המשא יקרא אמתחת; והנה אירע לאחד שמצא כספו בפי אותו השק שפתח ולא קרה לאחרים כן עד היותם מריקים את כלם". לפי אונקלוס – ע"פ הסבר הרמב"ן - אמתחת הוא כינוי לכלל המשא, כולל השקים הקטנים המשמשים לאיזון המשא על החמור. דעת הרמב"ן בעצמו: "והקרוב אלי כי אמתחת שק גדול יש לו שני צדדים הנקרא בלשון התלמוד מטראתא ובפי אחד מן הצדדין הושם הכסף לכולם ואירע לאחד שפתח הצד ההוא שהיה בו הכסף ולא לאחרים ונקרא אמתחת בעבור שימתח לצדדין" (שם). לפי הרמב"ן, אמתחת הוא שק גדול, שיש לו שתי פתחים (אחד בכל צד) אותם קשרו, וכל אחד מן הפתחים האלו -הוא "פי אמתחתו".
|
|
אמתחת - שק הנמתח לצדדי החמור. יוצר: Thukuk מתוך ויקימדיה |
השד"ל מסביר: "אמתחתו - שק גדול הנמתח על גוף הבהמה מכאן ומכאן, ואין צורך שיהיה לו שתי פיות כדעת רמב"ן, ולפי דעתו היה מן הראוי שתהיה המילה בלשון זוגי, כמו מכנסיים; ולדעת אנקלוס שתירגם טועניה אין ענינו שק אלא דרך כלל כל משא שמותחין על הבהמה" (שם). דעת השד"ל שאמתחת הוא שק גדול הנמתח על הבהמה משני צידיה, לאו דווקא בעל שני פתחים.
בפירוש "הכתב והקבלה[2]" מבאר: "אמתחתו - שקים הם הגדולים שבהם נושאים השבר, והאמתחת הוא שק קטן שבו נושאים המיתרים וכל כלי עבודת משאם, ובם משמרים כיסם עם הכסף, וליתר שמירה ישימום בשק הגדול, ונקרא אמתחת בעבור שהוא נמתח כאשר ימלאוהו... ולי נראה שאמתחת הוא שק קטן שעוברי דרך תולים אותם בצוארי בהמה המגיע עד מתחת לפיה, ובה ישימו המספוא והבהמה אוכלת ממנה, והוא צורך גדול לעוברי דרך כדי שיוכלו להאכיל את בהמתם בכל עת שירצו, גם במקום שלא ימצאו אבוס... " (שם). לפי ה"הכתב והקבלה", האמתחת היא שק קטן שתלוי על צווארי הבהמה, שממנו היא אוכלת.
החמור כבהמת משא
כאמור, האחים נשאו את המזון שהביאו ממצרים על חמורים: "וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם" (מב, כו). חמור הבית שימש במהלך אלפי השנים בתפקידים שונים, בהם רכיבה והובלת משאות. בעת העתיקה, בהמת המשא העיקרית בחיי היום יום היתה החמור. במקרא אנו מוצאים עדות מפורשת כי החמור שימש בהמת משא, ואף מצווה לעזור במקרה שהוא כושל תחת משאו: "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ - עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ" (שמות כג, ה). בדורות האחרונים, עם התפתחות התיעוש, פחתה תפוצתו ברחבי תבל וכיום משמש לצורך ניידות וכבהמת משא, בעיקר בעולם השלישי כמו בכפרים הסמוכים לאזורים הרריים ומרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי תחבורה [3].
מבנה הגוף של החמור מותאם לנשיאת משאות; גופו המוצק, רגליו הקצרות וקומתו הנמוכה מונעים את כריעתו תחת למשאות כבדים. צעדיו הקטנים לאורך קו ישר מאפשרים לו לשאת משאות כבדים באופן יחסי גם בשבילים צרים באיזורים הרריים[4].
במשנה מובאת מחלוקת האם מי שמוכר חמור, נכלל בו גם הכלים שלו העשויים למשא, כגון: השק שלו, או לא: "המוכר את החמור לא מכר כליו, נחום המדי אומר מכר כליו" (בבא בתרא פרק ה, משנה ב). טעם מחלוקתם מבואר בגמרא, שתנא קמא סובר: סתם חמור לרכיבה עומד ולא למשא, הלכך המוכר חמור סתם, לא מכר את כליו העשויים למשא אלא את אותם העשויים לרכיבה; ונחום המדי סובר: סתם חמור למשא עומד, הלכך המוכר חמור סתם מכר את כל כליו, שכן כלים העשויים לרכיבה, כגון האוכף והמרדעת, עשויים אף למשא (בבא בתרא עח, א).
[1] הביטוי "בפי אמתחתו" מופיע שוב גם בפסוקים: פרק מג פסוק כא; פרק מד פסוק א.
[2] הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (1865 – 1785).
[3] על פי ויקיפדיה בערך "חמור הבית".
[4] להרחבה ראה בפורטל הדף היומי, במאמר "המוכר את החמור לא מכר כליו - חמור", בבא בתרא (עח, א), מאת ד"ר משה רענן.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה