באר שבע

 מאת: אורן סעיד

נחלקו החוקרים, היכן מיקומה של העיר באר שבע המקראית, ובזיהוי "באר אברהם".

בפרשתנו אנו קוראים כי אברהם הוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו; אבימלך לקח מאברהם את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר נחפרה על ידי אברהם והייתה שייכת לו. הם אף כרתו ברית במקום: "עַל כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם" (כא, לא). 

בפרשת תולדות, התורה מספרת לנו שעבדי יצחק גילו באר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם.  וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה; עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה " (כו, לב-לג). מפרשים רבים תמהו על כך, שהרי המקום באר שבע נקרא בשם זה כבר בימי אברהם, בעקבות הברית בין אבימלך לבין אברהם. הרמב"ן פירש (כו, לב) שמדובר באותה באר שחפר אברהם אלא שהפלישתים סתמו אותה ויצחק שב וחפר אותה. המלבי"ם פירש שבימי אברהם קראו באר שבע רק למקום של הבאר והאשל שנטע אברהם [לשון הכתוב " למקום ההוא" (כא, לא)] ואילו בימי יצחק קראו לכל העיר [לשון הכתוב "שם העיר באר שבע" (כו, לג)] בשם באר שבע ו"שם זה נשאר עד היום הזה" (שם).

באר אברהם
בשערי העיר העתיקה של באר שבע
מתוך ויקיפדיה

זיהוי באר שבע המקראית [1]

שאלת מיקומה של באר שבע המקראית מעסיקה את החוקרים שנים רבות. לפי סברה אחת היתה בתחומה של העיר התחתית של ימינו, והערבים שמרו על שמה הקדום בשינוי קל – ביר א-סבע (באר שבע). האתרים הארכיאולוגיים הסמוכים מעידים שהמקום היה מיושב בתקופה קדומה מאד. לפי סברה אחרת, היתה באר שבע המקראית כ-4 ק"מ מזרחה ממקומה בימינו, באותו תל גדול הנקרא בערבית תל א-סבע (תל שבע).

באר אברהם [2]

"באר אברהם" הוא אתר תיירותי על גדת נחל באר שבע, בשערי העיר העתיקה של באר שבע. הבאר מצויה במפגש בין דרך חברון לרח' הקרן הקיימת בקרבת נחל באר שבע, באזור השוק העירוני (של באר שבע) בימינו. לפי מסורת מאוחרת, היא הבאר שחפר אברהם בבאר שבע[3].

מסורת זו הייתה מקובלת על נוסעים בדורות קודמים: הארכיאולוג אדוארד רובינסון לא הוציא מכלל אפשרות שבאר זו נחפרה אמנם בידי אברהם עצמו. נוסעים אחרים הביעו דעה נחרצת אף יותר. הארכיאולוג הנרי טריסטראם, שחנה ליד באר זו ב- 1864, סבר שזוהי באר אברהם אבינו. הוא מעיד, כי "המקומיים שביקרו במחננו ציינו... שהבארות נכרו בידי אברהים אל-ח'ליל". זיהוי זה היה מקובל עדיין על תושבי באר שבע בתקופת המנדט. ההיסטוריון עארף אל-עארף כתב ב- 1934: "האירופים וחלק גדול מן התושבים המקומיים מאמינים, כי זוהי באר אברהם אבינו".

עומקה של הבאר הוא 13.5 מטרים, מהם כ-5 מטרים חצובים בסלע, וקוטרה 3.75 מטרים. הבאר מדופנת עד לקרקעיתה באבנים מסותתות. גם אם אין ודאות שבאר זו היא מימי האבות, הרי שאין ספק כי היא עתיקת-יומין.

בתל שבע נתגלתה באר בעומק של 69 מטרים, מתחת לפני האדמה, ויש המזהים אותה עם אחת הבארות שנחפרו ע"י אברהם [4]. ברם, אין אפשרות לקבוע בוודאות את זיהויה של הבאר שחפר אברהם אבינו, שכן בארות רבות מצויות סביב באר שבע [5], וכן ידוע, כי חוסנן של הבארות אינו עומד לעד [6].

 

---

[1] מתוך הספר: "באר שבע - עיר האבות והבנים", מאת זב בלני, עמ' 14, הוצאת אריאל, 1982.

[2] ע"פ ויקיפדיה בערך "באר אברהם".

[3] ע"פ הספר "באר שבע ואתריה", בפרק העוסק על "באר אברהם" בעמ' 64,  מאת אילן גל פאר, הוצאת אריאל, מאי 1991.

[4] ע"פ ויקיפדיה בערך "תל באר שבע".

[5] אין הכרח לומר שהבאר היתה בתוככי העיר ויתכן והיתה סמוכה לעיר.

[6] השווה בראשית כו, טו.

© כל הזכויות שמורות למחבר