מאת: אורן סעיד
אליעזר עבד אברהם, הלך לחרן, עם עשרה גמלים, על מנת למצוא אשה ליצחק. ישנן עדויות ארכיאולוגיות כי ביות הגמל החל בתקופת האבות ואף קודם לכן.
בפרשתנו אנו קוראים על כך שאליעזר עבד אברהם, עם עשרה גמלים, הלך לחרן על מנת למצוא אשה ליצחק: "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל אֲרַם נַהֲרַיִם, אֶל עִיר נָחוֹר" (כד, י). הגמל בספר בראשית מופיע גם בסיפור חזרתו של יעקב מארם, שם מסופר שמנחת יעקב לעשיו כללה שלושים גמלים מניקות (לב, טז) ; וכן בסיפור מכירת יוסף, שם נזכרת שיירת גמלים של ישמעאלים הבאה מן הגלעד (לז, כה). א"כ, ביות הגמל – השימוש בגמל כבהמת משא מתורבתת - החל בתקופה זו, תקופת האבות, במאה ה-17 לפני הספירה. אבל הארכיאולוג המפורסם ויליאם אולברייט ובעקבותיו ארכיאולוגים נוספים טוענים, שביות הגמל חל לדעתם רק בימי השופטים, במאה ה-12 לפנה"ס, ולכן תיאור הגמל בספר בראשית כבהמת משא מתורבתת הוא אנכרוניסטי, לטענתם.
|
|
אורחת גמלים. מתוך ויקיפדיה |
ראיות לקדמות ביות הגמל[1]:
1. ההיסטוריון בולייט (R. Bulliet) בספרו מביא קטע מתעודה מאללח' שבצפון סוריה (שכבה VII), המתוארכת למאה ה-17 לפנה"ס, ובה כתוב 'מנת מזון אחת לגמל'. הדרך הראשית מארם נהריים לסוריה ולארץ כנען עברה בחלב (= ארם צובא), כמה עשרות ק"מ ממזרח לאללח', והמאה השבע עשרה לפנה"ס תואמת את זמן האבות.
2. עופר בר יוסף טוען שהשימוש בגמל היה קיים כבר באלף הרביעי לפנה"ס, עדויות לכך נמצאו באירן, ואכן בחפירתם של כהן ודיוור באתר בהר הנגב (באר רסיסים), נמצאו עצמות של גמל יחד עם עצמות של עזים, משלהי האלף השלישי לפנה"ס.
3. בשנת 1912 בעיר אָסוּאָן (עיר בדרום מצרים על גדות הנילוס), נתגלה סלע עם ציור של אדם המושך בחבל גמל חד-דבשתי, ובנוסף, שבעה אותיות בכתב הִירוֹגְלִיפִי (של כתב החרטומים). ע"פ הכתב וסגנון הציור, הציור והכתב מתוארכים לשנת 2320-2150 לפנה"ס.
ההיסטוריון בולייט (R. Bulliet) מתרץ, שהגמלים שנזכרו בספר בראשית אינם עדרים של גמל מבוּית, של נודדי המדבר - שכן זו תופעה מאוחרת יותר (ראה שופטים ו, ח) - אלא גמלים מתורבתים במספרים קטנים לצורכי השיירות, בעיקר להובלת משאות ודברים יקרי ערך. אכן, מספרי הגמלים בספר בראשית הם בעשרות בודדות, לצורכי שיירות ובעיקר לצרכי מסחר בין ארצות רחוקות ואילו אלפי הגמלים של המדיינים בימי גדעון (שופטים ו, ח), הם החידוש של המאה ה-12 לפנה"ס - לא ביות הגמל, אלא שינוי דרכי הנודדים, שהעמיקו למדבר עם עדרי גמלים. החידוש הוא, אם כן, בהיקף השימוש אך לא בעצם הביות שהחל כבר בתקופת האבות ואף קודם לכן.
לסיכום: אין שום בסיס לטענה כי ביות הגמל, החל רק במאה ה-12 לפנה"ס. להיפך, ישנן עדויות ארכיאולוגיות, כי ביות הגמל, במספר קטן לצורכי שיירות ובעיקר לצרכי מסחר בין ארצות רחוקות, החל בתקופת האבות ואף קודם לכן.
[1] מקורות:
1. "לחפור את התנ"ך - על מקרא וארכיאולוגיה", יצחק מייטליס, הוצאת ראובן מס,ירושלים, 2006. פרקים נבחרים של הספר באתר "דעת" http://www.daat.ac.il/daat/israel/toldot/lahfor-2.htm
R. Bulliet, The Camel and the Wheel, Cambridge Mass. 1975, p. 56 .2
3. מאמרו של הרב יואל בן נון "היסטוריה ומקרא – הילכו שניהם יחדיו?", באתר של הרב יואל בן נון
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה