מאת: אורן סעיד
חז"ל למדו מפסוק בפרשה, שאדם צריך לשמור שלא ישכח את דברי התורה שלמד. חז"ל נתנו לנו מספר עצות לכך.
בפרשתנו נאמר: "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ" (יא, כב). מבאר רש"י: "אם שמר תשמרון – אזהרת שמירות הרבה להיזהר בתלמודו שלא ישתכח". במדרש ילקוט שמעוני אנו למדים שכשם שאדם צריך להיזהר בממונו שלא יאבד כך צריך להיזהר בתלמודו שלא ישכח: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף - מגיד הכתוב שכשם שאדם צריך ליזהר בסלעו שלא יאבד כך צריך ליזהר בלמודו שלא יאבד" (משלי ב, רמז תתקלב). התורה מצווה לא לשכוח את מעמד הר סיני: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (דברים ד, ט). חכמים למדו מפסוק זה שיש איסור לשכוח דברי תורה: "רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, שנאמר (דברים, שם) 'רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ' (דברים, שם). יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר 'וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ' (שם), הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו" (אבות ג, ח).
מהו הזיכרון וכיצד לשמור עליו [1]?
הזיכרון הוא הכושר לאגור מידע ולשוב ולהעלותו. תכולת הזיכרון אינה נשמרת בעינה במרוצת הזמן. לא זו בלבד שפרטים הולכים לאיבוד ומיטשטשים, אלא שלעיתים קרובות נמוג הזיכרון לגמרי. נופים או מראות של ערים וכפרים, שביקר בהם אדם בשנים קודמות, עלולים להתערבב. כן גם אפשר שמיני רעיונות ותמונות דמיוניים יוספו על מכלול הזיכרון.
|
|
מיקום ההיפוקמפוס במוח האנושי - יש לו תפקיד חיוני ביצירת חלק מהזיכרונות מתוך ויקימדיה |
החוקרים מבחינים בכמה סוגי זיכרון. סוג אחד הוא הזיכרון המיידי (פריט-מידע הנשמר בזכרוננו במשך כמה שניות או דקות), והזיכרון לטווח קצר-היכולת לזכור למשך זמן קצר כמות מסוימת ומוגבלת של מידע. אם לא תיעשה בקשר לזיכרון זה פעולה של שינון ולמידה, יעלם וימחק מתודעתנו. סוג שונה הוא הזיכרון לטווח ארוך, מאגר הזיכרונות האצור במוחו של האדם. מאגר זה מכיל מקטעי-מציאות, מידע, חוויות והתרחשויות שנצברו במשך כל החיים.
לפנים חשבו שהזיכרון עשוי כעין מגירות, וכל מגירה מכילה נתונים הדרושים לעניין זה או אחר. כיום אנו יודעים שאין זה כך: הזיכרונות סדורים במוחנו בהקשרים (אסוציאציות), ודבר אחד מזכיר לנו את משנהו, הדבר השני את השלישי וכן הלאה.
החוקרים מניחים שהיכולת לאחסן מידע וחוויות נמצאת בכל אזורי המוח, וכאשר נפגע אזור מסוים במוח, והמידע שנאגר בו נמחה, יכול האדם, בד"כ, תודות לאימונים ולתדרוך מקצועי, לרכוש את המידע הזה מחדש. על יכולת זו מבוסס שקומם של נפגעי-מוח.
המוח והזיכרון
גם כיום, ולמרות ההתפתחויות הרבות במדע הרפואה וחקר גוף האדם, איננו יודעים היכן בדיוק מאוחסן הזיכרון במוחנו, ומהי השיטה הטכנית שבה הוא נשמר בתוכו. רוב החוקרים תמימי דעים על כך שהזיכרון מאוחסן בחומר האפור - שכבת רקמות אפורה המהווה את "גוף" המוח - והוא נוצר כתוצאה מזרמים חשמליים משתנים. קיימת שורה ארוכה של תיאוריות מפורטות המתייחסות כל אחת לשלבים שונים של תהליכי העיבוד, האחסון והשליפה של המידע האצור בזיכרון, ולמרות שחלק מהתהליכים מוכרים ומתועדים מזה עשרות שנים, הבסיס הטכני-מכני להתרחשותם רחוק מלהיות ברור ומובן.
הצד הכימי של הזיכרון : כאשר חולדות נמצאות בסביבה המשתנה בהתמדה, ועשירה משום כך בגירויים, חלה עלייה במשקל קליפת-המוח שלהן ועוביה גדל, וכן גדלה תכולת החלבונים והאנזימים של המוח [2]. שתי תאוריות הועלו לגבי השינויים בתאי-העצבים האחראיים, כנראה, לאגירת ידיעות בזיכרון: האחת טוענת, שהזיכרון קיים בתאי העצבים בצורת מולקולות מיוחדות של חומצת גרעין (RNA). השניה טוענת, שהאגירה מושפעת מקשרים משתנים בין תאי-העצבים, אלה הקרויים המגעים התפקודיים.
תפקיד ההיפוקמפוס [3]: ההיפוקמפוס הוא אזור של קליפת המוח, הממוקם בתוך האונה הרקתית (האונה הצדדית הסמוכה לעצם הרקה). לבני אדם יש שני היפוקמפוסים, אחד בכל צד של המוח. פסיכולוגים וכן מדעני-מוח חלוקים ביניהם בנוגע לתפקידו של ההיפוקמפוס, אולם ישנה הסכמה כללית כי יש לו תפקיד חיוני ביצירת זיכרונות חדשים של חוויה של אירועים אישיים. לדעת חוקרים מסוימים, ההיפוקמפוס הוא חלק ממערכת זיכרון גדולה של האונה הצידית, האחראי על זיכרון דקלרטיבי (זיכרון הצהרתי, זכרונות אשר ניתן להביעם בצורה מילולית מפורשת - לרבות, למשל, זיכרון עובדות בנוסף לזיכרון אירועי).
אמצעי-עזר לזיכרון [4]
1. בניית אסוציאציה: חוקרי הזיכרון משערים כי המידע מאוחסן במאגרי הזיכרון ברשתות אסוציאטיביות. לפיכך כל למידת מידע חדש שתשלב בניית אסוציאציה, או התייחסות למידע ידוע קודם, תהיה יעילה יותר מלמידת מידע שיוצג בצורה בדידה ולא מקושרת. למשל, כדי לזכור שמות, פשוט המצא קשר בין שמו של האדם ותכונות גופניות שלו. למשל, אם עליך לזכור שם כמו "אורן זהבי" תוכל לדמיין עץ עשוי מזהב, ולשחזר את הדמות שיצרת כדי לזכור את שמו.
2. לפני מבחן רצוי לאכול מזונות עשירים בסוכרים, כגון: שוקולד, דבר שמגדיל את אספקת החמצן למוח ולכן עוזר בזכירת הדברים ביתר קלות.
עצות לזיכרון ע"פ חז"ל
1. זכירה בראשי תיבות: התייחסות מפורשת לראשי תיבות כעזר זיכרון מופיעה בהגדה של פסח: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב", כאמצעי לזכירת עשר המכות לפי סדרן (דם, צפרדע, כינים, - ערוב, דבר, שחין - ברד, ארבה, חשך, בכורות).
2. לימוד בקול רם: "תנא, תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש, לאחר שלוש שנים שכח תלמודו" (עירובין נד, א).
3. לימוד בהבנה: "הסובר בתלמודו (המבין סברת לימודו) לא במהרה הוא שוכח" (ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה א).
4. מילות מפתח וחרוזים: נתקבל בתפוצות ישראל ששה עשר מילות מפתח לזכירת ליל הסדר וההגדה ("קדש ורחץ וכו' "), שיהוו ראשי פרקים קלים לזכירה, והם מודפסים בתחילת ההגדות. מילות מפתח אלו בנויות בחרוזים: קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד רחצה, מוציא מצה, מרור כורך, שולחן עורך, צפון ברך, הלל נרצה. מחבר סימני הסדר הוא כנראה רש"י או אחד מבעלי התוספות[5] (ר' שמואל מפאליזא).
[1] ע"פ אנצ' רפואית למשפחה, בערך "זיכרון", רביבים – הוצאה לאור, ת"א, עורך: יהודה שיף.
[2] ראה גם במאמר "מדעי העצב – המוח האימהי", מאת קרייג הווארד קינסלי וקלי ג' למברט, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גליון אפריל-מאי 2006.
גם בבני האדם אובחנה קליפת מוח גדולה יותר עקב למידה וזיכרון: נהגי המוניות של לונדון נדרשים ללמוד מספר גדול של מקומות – ולדעת את הדרך הישירה ביותר ביניהם (להבדיל מנהגי המוניות הישראלים, עמיתיהם הלונדונים נדרשים לעבור מבחן נוקשה של ידע לפני קבלת הרישיון לנהוג באחת המוניות הלונדוניות המפורסמות). אחד המחקרים הראה כי חלק מההיפוקמפוס (=חלק מקליפת המוח) גדול יותר בקרב נהגים אלו, בהשוואה לציבור הרחב, וכי לנהגי מוניות מנוסים יותר יש היפוקמפוס גדול יותר (ע"פ ויקיפדיה בערך "היפוקמפוס").
[3] להרחבה ראה בויקיפדיה בערך "היפוקמפוס".
[4] ראה גם בויקיפדיה בערך "זיכרון" בקטע העוסק ב"שיפור הזיכרון".
[5] על פי ויקישיבה בערך "סימני הסדר".
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה