מאת: אורן סעיד
חז"ל למדו מפסוק בפרשה, שאדם צריך לשמור שלא ישכח את דברי התורה שלמד. חז"ל נתנו לנו מספר עצות לכך.
בפרשתנו נאמר: "כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ" (יא, כב). מבאר רש"י: "אם שמר תשמרון – אזהרת שמירות הרבה להיזהר בתלמודו שלא ישתכח". במדרש ילקוט שמעוני אנו למדים שכשם שאדם צריך להיזהר בממונו שלא יאבד כך צריך להיזהר בתלמודו שלא ישכח: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף - מגיד הכתוב שכשם שאדם צריך ליזהר בסלעו [=מטבע שהשתמשו בו בזמן הקדום] שלא יאבד כך צריך ליזהר בלמודו שלא יאבד" (משלי ב, רמז תתקלב). התורה מצווה לא לשכוח את מעמד הר סיני: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (דברים ד, ט). חכמים למדו מפסוק זה שיש איסור לשכוח דברי תורה: "רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר, כל השוכח דבר אחד ממשנתו, מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו, שנאמר (דברים, שם) 'רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ' (דברים, שם). יכול אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד לומר 'וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ' (שם), הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו" (אבות ג, ח).
מהו הזיכרון וכיצד לשמור עליו[1]?
הזיכרון הוא הכושר לאגור מידע ולשוב ולהעלותו. תכולת הזיכרון אינה נשמרת בעינה במרוצת הזמן. לא זו בלבד שפרטים הולכים לאיבוד ומיטשטשים, אלא שלעיתים קרובות נמוג הזיכרון לגמרי. נופים או מראות של ערים וכפרים, שביקר בהם אדם בשנים קודמות, עלולים להתערבב. כן גם אפשר שמיני רעיונות ותמונות דמיוניים יוספו על מכלול הזיכרון.
|
|
מיקום ההיפוקמפוס במוח האנושי - יש לו תפקיד חיוני ביצירת חלק מהזיכרונות מתוך ויקימדיה |
החוקרים מבחינים בכמה סוגי זיכרון. סוג אחד הוא הזיכרון המיידי (פריט-מידע הנשמר בזיכרוננו במשך כמה שניות או דקות), והזיכרון לטווח קצר-היכולת לזכור למשך זמן קצר כמות מסוימת ומוגבלת של מידע. אם לא תיעשה בקשר לזיכרון זה פעולה של שינון ולמידה, יעלם וימחק מתודעתנו. סוג שונה הוא הזיכרון לטווח ארוך, מאגר הזיכרונות האצור במוחו של האדם. מאגר זה מכיל מקטעי-מציאות, מידע, חוויות והתרחשויות שנצברו במשך כל החיים.
לפנים חשבו שהזיכרון עשוי כעין מגירות, וכל מגירה מכילה נתונים הדרושים לעניין זה או אחר. כיום אנו יודעים שאין זה כך: הזיכרונות סדורים במוחנו בהקשרים (אסוציאציות), ודבר אחד מזכיר לנו את משנהו, הדבר השני את השלישי וכן הלאה.
החוקרים מניחים, שהיכולת לאחסן מידע וחוויות נמצאת בכל אזורי המוח, וכאשר נפגע אזור מסוים במוח, והמידע שנאגר בו נמחה, יכול האדם, בדרך כלל, תודות לאימונים ולתדרוך מקצועי, לרכוש את המידע הזה מחדש. על יכולת זו מבוסס שקומם של נפגעי-מוח.
המוח והזיכרון
גם כיום, ולמרות ההתפתחויות הרבות במדע הרפואה וחקר גוף האדם, איננו יודעים היכן בדיוק מאוחסן הזיכרון במוחנו, ומהי השיטה הטכנית שבה הוא נשמר בתוכו. רוב החוקרים תמימי דעים על כך שהזיכרון מאוחסן בחומר האפור - שכבת רקמות אפורה המהווה את "גוף" המוח - והוא נוצר כתוצאה מזרמים חשמליים משתנים. קיימת שורה ארוכה של תיאוריות מפורטות המתייחסות כל אחת לשלבים שונים של תהליכי העיבוד, האחסון והשליפה של המידע האצור בזיכרון, ולמרות שחלק מהתהליכים מוכרים ומתועדים מזה עשרות שנים, הבסיס הטכני-מכני להתרחשותם רחוק מלהיות ברור ומובן.
הצד הכימי של הזיכרון
כאשר חולדות נמצאות בסביבה המשתנה בהתמדה, ועשירה משום כך בגירויים, חלה עלייה במשקל קליפת-המוח שלהן ועובייה גדל, וכן גדלה תכולת החלבונים והאנזימים של המוח[2].
גם בבני האדם אובחנה קליפת מוח גדולה יותר עקב למידה וזיכרון; נהגי המוניות של לונדון נדרשים ללמוד מספר גדול של מקומות – ולדעת את הדרך הישירה ביותר ביניהם[3]. אחד המחקרים הראה כי חלק מההיפוקמפוס (=חלק מקליפת המוח) גדול יותר בקרב נהגים אלו, בהשוואה לציבור הרחב, וכי לנהגי מוניות מנוסים יותר יש היפוקמפוס גדול יותר[4].
שתי תאוריות הועלו לגבי השינויים בתאי-העצבים האחראיים, כנראה, לאגירת ידיעות בזיכרון: האחת טוענת, שהזיכרון קיים בתאי העצבים בצורת מולקולות מיוחדות של חומצת גרעין (RNA). השניה טוענת, שהאגירה מושפעת מקשרים משתנים בין תאי-העצבים, אלה הקרויים המגעים התפקודיים.
הזיכרון והסינפסות[5]
במוחו של אדם בוגר יש כ-86 מיליארד תאי עצב, שמתקשרים אלה עם אלה דרך נקודות מפגש בין-תאיות שנקראות סינפסות. בצד אחד של נקודת המפגש נמצא הקצה של תא עצב שהעביר מידע, ומעבר לה נמצא תא אחר שמקבל את המידע ומצרף אותו לאותות דומים שקיבל מתאי עצב אחרים.
התחזקות או היחלשות של החיבור בין שני תאי עצב – סינפסה – תבוא לידי ביטוי בשינויים במאפייניו. למשל, ייתכן שהתא שמעביר את האות העצבי יפלוט כמות גדולה יותר או מעטה יותר של מוליכים עצביים, או שכמות הקולטנים בתא המקבל תעלה או תרד. כשסינפסה מתחזקת, ייפלטו לתוכה יותר מוליכים עצביים, שייקשרו ליותר קולטנים בצד המקבל, וכך יגבר הסיכוי ליצירת אות חשמלי שיוביל את המסר העצבי הלאה.
שינויים במאפייני הסינפסה משפיעים עלינו מאוד. למשל, בזיכרון, סינפסות שנחלשו או התרופפו שקולים לשכחה. בכל פעם שאנחנו חוזרים על פעולה, אנחנו מחזקים את הקשרים בין תאי העצב המעורבים בה, ולכן גם זוכרים אותה טוב יותר. כך אנחנו יכולים לשלוט במה שקורה בתוך המוח שלנו, ולבחור אילו קשרים נרצה לחזק. למשל, כדי להתמחות בתחום כלשהו עלינו להתאמן בו שוב ושוב, וכך לרכוש את המיומנות ולחזק את הקשרים בין תאי העצב המעורבים בו.
זיכרונות יכולים גם להשתנות, דרך תהליך של התגבשות מחדש (re-consolidation). כשאנחנו שולפים זיכרון, הוא נפתח במידה מסוימת לשינויים. כך זיכרונות מתעדכנים ונוספים להם הקשרים חדשים, ולפעמים הם עשויים אפילו לעבור שכתוב שמשנה את תוכנם.
תפקיד ההיפוקמפוס
ההיפוקמפוס, מבנה במוח שגודלו כגודל אגודל וצורתו כשל סוסון ים, הוא אזור של קליפת המוח, הממוקם בתוך האונה הרקתית (האונה הצדדית הסמוכה לעצם הרקה). לבני אדם יש שני היפוקמפוסים, אחד בכל צד של המוח. ההיפוקמפוס אחראי על תהליכי למידה וזיכרון. בתוך ההיפוקמפוס ישנו מעין פיתול שנקרא 'פיתול דנטייט' ויש לו תפקיד חשוב ביצירת הזיכרונות[6].
מתברר כי בגילים מבוגרים, מעל גיל 60, יש ירידה בנפח ההיפוקמפוס בסדר גודל של כ-1.5% בשנה. דבר זה הוכח לראשונה בבעלי חיים, אבל עם פיתוח שיטות כמותיות חדישות של הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), נמצאה הירידה בנפח ההיפוקמפוס גם באדם. אפשר למנוע את ההצטמצמות בנפח ההיפוקמפוס גם במבוגרים באמצעות התעמלות אירובית, אשר לה השפעה חיובית על כושר הלמידה והזיכרון[7].
אמצעי-עזר לזיכרון
1. בניית אסוציאציה: חוקרי הזיכרון משערים כי המידע מאוחסן במאגרי הזיכרון ברשתות אסוציאטיביות. לפיכך כל למידת מידע חדש שתשלב בניית אסוציאציה, או התייחסות למידע ידוע קודם, תהיה יעילה יותר מלמידת מידע שיוצג בצורה בדידה ולא מקושרת. למשל, כדי לזכור שמות, פשוט המצא קשר בין שמו של האדם ותכונות גופניות שלו. למשל, אם עליך לזכור שם כמו "אורן זהבי" תוכל לדמיין עץ עשוי מזהב, ולשחזר את הדמות שיצרת כדי לזכור את שמו[8].
2. במחקר[9] שנערך על 37 אנשים נמצא, שמי שצרך משקה קקאו עם מינון גבוה של פלאבנולים - תרכובת של נוגדי חמצון שנמצאים בפולי קקאו וגם בתה ובפירות ובירקות מסוימים, כעבור שלושה חודשים הזיכרון שלו השתפר פלאים והיה כמו אדם בגיל 30 או 40.
עצות לזיכרון ע"פ חז"ל
1. זכירה בראשי תיבות: התייחסות מפורשת לראשי תיבות כעזר זיכרון מופיעה בהגדה של פסח: "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב", כאמצעי לזכירת עשר המכות לפי סדרן (דם, צפרדע, כינים, - ערוב, דבר, שחין - ברד, ארבה, חשך, בכורות).
2. לימוד בקול רם: "תנא, תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש, לאחר שלוש שנים שכח תלמודו" (עירובין נד, א).
3. לימוד בהבנה: "הסובר בתלמודו (המבין סברת לימודו) לא במהרה הוא שוכח" (ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה א).
4. מילות מפתח וחרוזים: נתקבל בתפוצות ישראל ששה עשר מילות מפתח לזכירת ליל הסדר וההגדה ("קדש ורחץ וכו' "), שיהוו ראשי פרקים קלים לזכירה, והם מודפסים בתחילת ההגדות. מילות מפתח אלו בנויות בחרוזים: קדש ורחץ, כרפס יחץ, מגיד רחצה, מוציא מצה, מרור כורך, שולחן עורך, צפון ברך, הלל נרצה. מחבר סימני הסדר הוא כנראה רש"י או אחד מבעלי התוספות[10] (ר' שמואל מפאליזא).
[1] ע"פ אנצ' רפואית למשפחה, בערך "זיכרון", רביבים – הוצאה לאור, ת"א, עורך: יהודה שיף.
[2] ראה גם במאמר "מדעי העצב – המוח האימהי", מאת קרייג הווארד קינסלי וקלי ג' למברט, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גליון אפריל-מאי 2006. המאמר המקוון בספריה הוירטואלית של מטח.
[3] להבדיל מנהגי המוניות הישראלים, עמיתיהם הלונדונים נדרשים לעבור מבחן נוקשה של ידע לפני קבלת הרישיון לנהוג באחת המוניות הלונדוניות המפורסמות.
[4] Maguire EA, Gadian DG, Johnsrude IS, Good CD, Ashburner J, Frackowiak RS, Frith CD. Navigation-related structural change in the hippocampi of taxi drivers. Proc Natl Acad Sci U S A. 2000 Apr 11;97(8):4398-403.
[5] "גלגוליו של המוח", רותם מיקה, יולי 2024, באתר מכון דוידזון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
[6] "מסע אל מסתרי המוח – ההיפוקמפוס", ד"ר ארז גרטי, המחלקה לכימיה ביולוגית, מכון ויצמן למדע, נובמבר 2009, באתר מכון דוידזון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
[7] "סוסוני ים והתעמלות אירובית לשיפור הזיכרון", יצחק פרנס (פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים), סיינטיפיק אמריקן ישראל, יוני 2011.
[8] "זיכרון גורלי: טיפים לשיפור הזיכרון הסטודנטיאלי", רונית מנדלבליט, מרכז האקדמי פרס.
[9] "שכחת איפה המפתחות? אולי קקאו יעזור", ד"ר דנה פלורנטין, ינואר 2018, אתר קופת חולים כללית.
[10] ראה גם במאמר "רבי יהודה היה נותן בהם סימנים", חג הפסח, בבלוג זה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה