על תזונה נכונה ועל בריאות ופוריות

 מאת: אורן סעיד

הרמב"ן מציין, שכאשר ה' מברך את המאכלים והמשקאות של בני ישראל, אז זה מועיל לבריאות ולפוריות של בני ישראל.

בפרשתנו אנו קוראים על הברכה שמברך ה' את בני ישראל אם ישמרו  את המצוות: "...וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ; לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ". (כג, כה-כו). מבאר הרמב"ן  את הקשר בין תחילת הפסוק – "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" להמשך הפסוק הנוכחי והפסוק הבא אחריו: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ - כְּלוֹמַר שֶׁאָסִיר בָּהֶם מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ, שֶׁיִּהְיוּ הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקִים טוֹבִים וּבְרִיאִים לֹא יוֹלִידוּ מַחֲלָה אֲבָל יְרַפְּאוּ מִמֶּנָּה. וְאָמַר עוֹד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בָּהֶם אִשָּׁה מְשַׁכֵּלָה בְּרֶחֶם מַשְׁכִּיל[1], וְלֹא עֲקָרָה בְּרֶחֶם וְשָׁדַיִם צֹמְקִים, כִּי בִּהְיוֹת הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהָאֲוִיר מְבֹרָכִים יִהְיוּ הַגּוּפִים בְּרִיאִים, וְאֶבְרֵי הַזֶּרַע נְכוֹנִים לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם כַּהֹגֶן..." (שם). מדברי הרמב"ן אנו למדים:

א.      כאשר המאכלים והמשקים טובים והאוויר נקי,  אזי הם מגנים עליו מפני מחלות וגוף האדם בריא.

ב. כאשר המאכלים והמשקים טובים והאוויר נקי,  הם משפיעים לטובה על מערכת הרבייה של האדם. לכן אשה לא תפיל את פרי בטנה ("מְשַׁכֵּלָה") ואשה לא תהיה עקרה.

תזונה נכונה ובריאות

על הקשר בין תזונה נכונה ובריאות עמד כבר הרמב"ם: "רוב החולאים הבאים על האדם, אינן אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים.  הוא ששלמה אומר בחכמתו, 'שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ' (משלי כא,כג) - כלומר שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע, ולשונו מלדבר אלא בצרכיו" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות פרק ד הלכה כ). כך גם אמר היפוקרטס (377-460 לפני הספירה), רופא ופילוסוף יווני ידוע: "יהיו מזונותיך תרופותיך, ותרופותיך מזונותיך". במילים פשוטות: במקום ליטול תרופות, הקפידו על תזונה בריאה. זו תרפא את הגוף שלכם ותגן עליו מפני מחלות. אכן יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שלתזונה יש השפעה מכרעת על תפקוד הגוף והנפש. אציין שתי דוגמאות:

עץ תמר עמוס בפרי בשל (בתמונה זן חיאני) .
יעיל ביותר לעיכוב התפתחות מחלות לב וכלי דם
מתוך ויקיפדיה

א.  "ג'אנק פוד" הינו מונח המציין מזון זול, המכיל רמות גבוהות של קלוריות, מסוכר או שומן, עם מעט סיבים תזונתיים, חלבון, ויטמינים או מינרלים. מחקרים רפואיים מוכיחים כי תזונה לקויה זו מאיצה התפתחות של מחלות כרוניות קשות, בהן השמנת יתר, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם. ההשפעה ההרסנית של רכיבים אלו על מערכת הדם היא ארוכת טווח ומתחילה בשלב מוקדם בחיים: ממצאים קליניים מלמדים כי תהליך חסימת העורקים (טרשת עורקים) עלול להתרחש כבר בסביבות גיל 30, ובכך להניח את התשתית להתקפי לב ולאירועים מוחיים בעתיד[2]. בנוסף, סקירה מקיפה מ־2024, שכללה נתונים שנאספו מכמעט עשרה מיליון איש, זיהתה קשר בין צריכה של מזון "ג'אנק פוד" לבין 32 בעיות בריאות שונות, כגון: מחלות לב ודיכאון ואף מוות[3].

ב.  ממחקר[4] שערכו חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, עולה כי אכילת 100 גרם תמרים ביום לא רק שאינה גורמת לעליית רמות הסוכר בדם אלא גורמת לירידה של רמות השומנים (טריגליצרידים) בדם וכן לירידה של מידת החמצון של השומנים בדם וע"י כך התמר מגן מפני טרשת העורקים. מחקרים קודמים הראו כי הפירות היעילים ביותר לעיכוב בהתפתחות מחלות לב וכלי דם הם: הרימון, היין האדום (הגפן) ושמן הזית, מתוך עשרות פירות וירקות שנחקרו[5].

מהו הקשר בין תזונה לפוריות?

מצינו במקרא ותלמוד חומרים וגורמים שונים שנחשבו כמשפיעים על הפוריות - יש שהגבירו את הפוריות, ויש שגרמו לעקרות. הדודאים מוזכרים בתורה (בראשית ל, יד) כמועילים לפוריות[6]. יין נחשב כמעורר מבחינה מינית[7].

רוב בעיות הביוץ נגרמות עקב שחלות פוליציסטיות [Polycystic ovary syndrome= PCOS ]. תסמונת זו נחשבת לאחד הגורמים השכיחים ביותר לאי פריון והינה התסמונת הנפוצה ביותר במערכת הרבייה בקרב נשים בגיל הפריון. מחקר של בית החולים הדסה עין-כרם מוכיח קשר ישיר בין תזונה לפוריות: שינוי באורח החיים המבוסס על הפחתת פחמימות וסוכרים פשוטים, לצד פעילות גופנית מתונה, מטפל בשורש הבעיה המטבולית. תזונה זו מפחיתה את עודף האינסולין בגוף, מאזנת את ההורמונים הזכריים המשבשים את השחלות ומחזירה את הביוץ הספונטני. תוצאות המחקר דרמטיות: תוך 3 חודשים בלבד, 5 מתוך 6 נשים שסבלו מבעיות פוריות הרו בהצלחה, ורוב המשתתפות הסדירו את מחזור הווסת – כל זאת באופן טבעי לחלוטין וללא צורך בתרופות[8]. 

חוקרים טוענים, כי בנשים עם צריכה מוגברת של חומצות שומן מסוג טראנס, במקום פחמימות או שומן בלתי-רווי, קיים סיכון מוגבר להפרעות פריון על רקע הפרעות ביוץ[9].

מחקרים עדכניים מדגישים כי לתזונה ולאורח החיים יש השפעה מכרעת לא רק על פוריות האישה, אלא גם על פוריות הגבר[10]. נמצא קשר ישיר בין צריכת ויטמינים, מינרלים ורכיבי נוגדי חמצון בתזונה– בין אם דרך התפריט היומי ובין אם כתוספי תזונה – לבין שיפור מדדי איכות הזרע, כגון ריכוז, תנועתיות ומבנה הזרע. בין הרכיבים המרכזיים שנמצאו יעילים נמנים: אבץ, סְלֵנְיוּם, קוֹ-אֶנְזִים Q10, קַרְנִיטִין, אַרְגִּינִין, לִיקוֹפֶּן וכן ויטמינים חיוניים כגון E ,C ו-B12. תמיכה מדעית מובהקת לכך עולה מניסוי קליני מבוקר שמצא כי מתן משולב של תוספי אבץ וחומצה פולית לגברים הסובלים מתת-פוריות, הוביל לעלייה דרמטית של כ-74% בסך ספירת הזרע התקין, ובכך שיפר משמעותית את פוטנציאל הפוריות שלהם[11].

כמו כן חשיפה לרעלנים כימיים וקרינתיים, עישון, שתיית אלכוהול מרובה, שימוש בסמים רכים וקשים עשויים לגרום לבעיות פוריות. לכן בתקופה שבה מנסים להיכנס להריון רצוי להימנע משתיית אלכוהול, לחדול מעישון ומשימוש בסמים. בנוסף, נערכו מחקרים המוכיחים שמשקל גוף גבוה מדי עלול לפגוע באיכות הזרע[12].

אם כן, תזונה ואורח חיים בריא חיוניים לבריאות בכלל ולאישה ולגבר בשנות הפוריות וההריון בפרט.

---

[1]   הביטוי "רֶחֶם מַשְׁכִּיל" מקורו בהושע: "תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקִים" (ט, יד), ומבאר בפירוש "מצודת ציון", ש'מַשְׁכִּיל' מלשון שכול ומיתה, כלומר שהנשים יפילו עוברם.

[2] McGill, H. C., McMahan, C. A., & Gidding, S. S. (2000). Origin of atherosclerosis in childhood and adolescence. The American Journal of Clinical Nutrition, 72(5), 1307S-1315S. 

[3] Lane M M, Gamage E, Du S, Ashtree D N, McGuinness A J, Gauci S et al. Ultra-processed food exposure and adverse health outcomes: umbrella review of epidemiological meta-analyses BMJ 2024; 384 :e077310.

[4] מתוך אתר הטכניון, במאמר "מחקר: אכילת תמרים מגנה מפני טרשת העורקים ואינה מעלה רמת הסוכר בדם" ספטמבר 2009. 

[5] ראה גם במאמר "שבעת המינים" בפרשת כי תבוא

[6] ראה מאמר על הדודאים בפרשת ויצא.

[7] כתובות סה,  א; ויקרא רבה יב,  א.

[8] המרכז הרפואי הדסה. על תזונה ורגישות - הקשר בין תנגודת לאינסולין ותסמונת השחלה הפוליציסטית. 

[9] American Journal of Clinical Nutrition, ינואר 2007, במאמר " Dietary fatty acid intakes and the risk of ovulatory infertility" מאת, Jorge E Chavarro, Janet W Rich-Edwards, Bernard A Rosner, and Walter C Willett

[10] Salas-Huetos, A., Rosique-Esteban, N., Salas-Salvadó, J., & Bulló, M. (2023). Dietary supplements for male infertility: a systematic review. Archivio Italiano di Urologia e Andrologia, 95(1), 11196.

[11] Wong, W. Y., Merkus, H. M., Thomas, C. M., Menkveld, R., Zielhuis, G. A., & Steegers-Theunissen, R. P. (2002). Effects of folic acid and zinc sulfate supplementation on male factor subfertility: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Fertility and Sterility, 77(3), 491-498. 

[12] ראה במאמר "בעיות פוריות אצל גברים", ד"ר רות גופן וד"ר יובל אור, באתר של הכללית, 

© כל הזכויות שמורות למחבר