ים התיכון-הים הגדול

 מאת: אורן סעיד

התורה מציינת שבסיום מכת הארבה, רוח הבאה מכיוון ה"ים" נשאה את הארבה ממצרים. רבי אברהם אבן עזרא מציין, שהתורה מכנה את צד מערב, בשם "ים", על שם הים התיכון, הנמצא בצד מערב של ארץ ישראל.

בפרשתנו מתואר, כיצד ה' סילק את הארבה ממצרים, לאחר שמשה התפלל לה' על כך: "וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף, לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם..." (י, יט). רש"י מפרש ש'רוּחַ יָם' הוא צד מערב: "רוּחַ יָם – רוח מערבי" (שם). האבן עזרא מציין ש'יָם' בביטוי 'רוּחַ יָם' הוא הים התיכון: "נקרא מערב 'יָם' בלשון הקודש, בעבור הים הגדול היוצא מספרד ועובר על ארץ מצרים של ארץ ישראל - והוא לפאת מערב ואיננו ים אוקיאנוס[1], כי ישראל לא ירשו כל-כך. ונקרא ים ספרד הים הגדול, בעבור שרחבו 300 פרסאות, ושאר הימים שבארץ ישראל כים סוף וים הכנרת וים המלח, אין בהם שיהיה רחב 300 פרסה". האבן עזרא מפרש, שהתורה מכנה את צד מערב בכינוי 'יָם',  על שם הים הגדול - הים התיכון, הנמצא בצד מערב מנקודת ראותם של יושבי ארץ ישראל[2]. בפירושו הנ"ל אנו רואים את בקיאותו הגיאוגרפית של האבן עזרא.

בתיאור הגבול המערבי של ארץ ישראל, התורה מציינת ש'הַיָּם הַגָּדוֹל' הוא הגבול המערבי של ארץ ישראל: "וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם" (במדבר  לד, ו). מפרש האבן עזרא: "הַיָּם הַגָּדוֹל - הספרדי". האבן עזרא קורה לים התיכון הים הספרדי, כנראה בגלל שים התיכון גובל בספרד, אשר זוהי ארץ מולדתו של האבן עזרא[3].

תמונת לווין של הים התיכון
מתוך ויקימדיה

המלבי"ם, גם מציין, שהרוח שנשאה את הארבה ממצרים לים סוף, באה מצד מערב, מצד הים הגדול, הים התיכון; ומדייק, שהכוונה לרוח צפונית-מערבית, שהרי ים התיכון, נמצא צפונית מערבית למצרים, מנקודת ראותם של יושבי מצרים: "ויהפך ה' - העיר רוח מערבי שהוא הפך רוח הקדים והיה חזק להתגבר על רוח קדים שנשב כנגדו, וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף. שרוח מערבי צפוני שבא מצד הים הגדול שהוא מערבי צפוני למצרים גבר על רוח קדים ונשאו עד ים סוף שהוא מזרחי למצרים..." (שמות י, יט).

במקומות רבים בחז"ל מוכח, שבלשונם הים הגדול מתייחס לים התיכון, למשל: "כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: (תהלים כד, ב) 'כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ'? אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל, ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, ... וים הגדול" (תלמוד בבלי בבא בתרא עד, ב); "אדם עומד בראש הר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול" (ירושלמי מסכת ברכות פרק א, הלכה א).

 שיטחו של הים התיכון כ-2,500,000 קמ"ר. ארכו במקום הארוך ביותר ממזרח למערב כ-3,860 ק"מ. עמקו במקום העמוק ביותר כ-5,267 מטרים[4]. למעשה, מבחינת שטחו הים התיכון הוא הים הגדול ביותר (אחרי האוקיאנוסים) בעולם. האבן עזרא שהובא לעיל ציין, שהים התיכון הוא הים הגדול, מבחינת רחבו, רק יחסית לימים בסביבות ארץ ישראל: ים סוף, ים המלח והכנרת (ולא לכל הימים בעולם). האבן עזרא צדק, שהים התיכון, מבחינת רוחבו, הוא הרחב ביותר יחסית לימים בסביבות ארץ ישראל[5];  הרוחב המירבי של ים התיכון הוא כ-1600 ק"מ[6] בעוד שהרוחב המירבי  של ים סוף (האדום) הוא  355 ק"מ,  ושל ים המלח הוא 15 ק"מ ושל ים כנרת הוא 13 ק"מ.

האבן עזרא ציין שרוחבו של ים סוף הוא 300 פרסאות, שהם כ-1380 ק"מ (אם ניקח שפרסה כ- 4.6 ק"מ[7]).   כיום אנו יודעים, שרחבו של ים התיכון אינו קבוע, אלא משתנה במקומות שונים, מרוחב של כמה עשרות ק"מ עד לרוחב מרבי  של כ-1,600 ק"מ. האבן עזרא (1089 - 1167) ביאר לפי הידע הגיאוגרפי שרווח בתקופתו; או שציין את הרוחב של ים התיכון במקום ספציפי, שהיה ידוע לו בתקופתו; או שיתכן שהאבן עזרא התכוון למידה גדולה מאוד ולא מדוייקת, כפי שמצינו שבלשון חכמים המספר 300 מציין מידה גדולה מאוד. על תופעה זו, שהמספר שלוש מאות משמש בלשון חכמים כמספר של גוזמה, עמד כבר הרשב"ם בפירושו על התלמוד[8] (פסחים קיט, א): "משוי שלוש מאות – לאו דווקא. וכן כל שלוש מאות שבש"ס".

לזיהויו של "הים הגדול" יש השלכה הלכתית לגבי ברכת "שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל". בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רכח, סעיף א) נפסק שיש לברך את ברכת הים הגדול[9], כשרואה את הים התיכון - "הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים". לעומתו, רבים מהפוסקים[10], קבעו שיש לברך רק כשרואה את האוקיינוס.

הים התיכון  מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב. לפיכך[11], הים התיכון מכונה לפעמים בלשון חז"ל בשם 'אוקיאנוס', למשל התרגום יונתן מתרגם: "וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל  - וְיֶהֱוֵי לְכוֹן יַמָא רַבָּא אוֹקְיָינוּס" (במדבר לד, ו).

בהערת אגב יש לציין, שהרמב"ם מכנה את הים התיכון בשם ים המלח : "...ותמצא אותו בספינות אלכסנדריא שהספינות אשר ילכו בהן מארץ ישראל לאלכסנדריא, הם הספינות הגדולות שהם יכנסו בתוך ים המלח" (מסכת כלים, טו,  א). רואים שהרמב"ם מכנה את הים מאלכסנדריא לארץ ישראל, שזה בוודאי הים התיכון, ים המלח[12]. הסיבה לכך כנראה, בגלל המליחות הגבוהה היחסית של ים התיכון, 3.9 אחוז[13], לעומת ים רגיל.

---

[1] גם "רבנו בחיי" סבור דהים הגדול הום הים התיכון ולא ים אוקיאנוס: "מים סוף ועד ים פלשתים - ים סוף הוא לצד דרום, ים פלשתים הוא למערב הוא הים הגדול והוא תחום ארץ ישראל, וכן כתוב (יהושע א, ד) עד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם, והים הגדול אינו ים אוקינוס כי ים אוקינוס הוא מקיף את כל הישוב, וממדבר לצד מזרח, ועד הנהר הוא פרת לצד צפון" (שמות כג, לא).

[2] יש לציין שגם הרמב"ן כותב  שהמערב קרוי גם "ים" על שם ים התיכון הנמצא בצד מערב של ארץ ישראל: "והמערב יזכרנו בכינוי ים (למשל שמות כו, כב: 'וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה, תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים'), כי יתפוש אותו באנשי ארץ ישראל שהים הגדול להם מערבי" (שמות כו, יח). ראה במאמר "המצפן המיקראי" בפרשת במדבר.

[3] גם  האברבנאל מכנה את הים התיכון בשם ים ספרד : "...שהעיר הקדוש ברוך הוא רוח מערבי צפוני מצד הים הגדול שהוא מערבי צפוני למצרים, והוא ים ספרד" (שמות פרק י פסוק יב-כ). האברבנאל התגורר באזור חצי האי האיברי  - ספרד ופורטוגל.

[4] ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערך "הים התיכון".

[5] ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערכים אלו: ים סוף, ים המלח והכנרת.

[6] ראה במאמר  "אוקיאנוגרפיה פיסיקלית: סקירת הים העמוק והאזור החופי", מאת פרופ' אליעזר קיט וד"ר אורי קרושינסקי, המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. המאמר המקוון באתר "תוכנית ימית לישראל" של הטכניון.

[7] 1 פרסה  4 =מיל = 30 ריס = 8000 אמה.  לפי מידות הגאון רבי חיים נאה: 3.84 ק"מ; לפי מידות ה"חזון איש": 4.6 ק"מ (ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערך "רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה")

[8] בפרשו את דברי רבי לוי : "משאוי שלוש מאות פרדות לבנות היו מפתחות בית גנזיו של קורח...".

[9] לפי מנהג הספרדים, מי שלא ראה ים זה במשך שלושים יום, יש לו לברך בראייתו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה את הים הגדול" (שלחן ערוך אורח חיים סימן רכח סעף א, וספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד תסז. וע"ע בשו"ת בית נאמן חלק א' חלק אורח חיים סימן כד).

אולם לפי מנהג האשכנזים, מי שלא ראה את הים התיכון במשך שלושים יום, יש לו לברך עליו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית" (משנה ברורה שם סק"ב, שו"ת תשובות והנהגות חלק ג' סימן עו אות א). ראה גם בספר "וזאת הברכה" עמ' 155 (מהדורה רביעית, תשנ"ו).

[10] רא"ש (תשובה ד, ד) , מגן אברהם, פרישה, גר"א בשנות אליהו ועוד.

[11] כך כותב החיד"א: "דלעולם ים הגדול הוא האוקיינוס, אלא שמאחר דהים של ארץ ישראל מחובר אל האוקיינוס נקרא אף הוא הים הגדול, והן הן דברי התרגום יונתן, דהים שהולכין לארץ ישראל אף הוא נקרא על שם האוקיינוס" (שו"ת חיים שאל חלק א סימן לט, ט).

[12] ראה גם תורה תמימה במדבר (טו, לט).

[13] למען הדיוק: באגן המערבי המליחות היא 3.5% ובחופי ישראל היא 3.9%. ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערך "הים התיכון".

© כל הזכויות שמורות למחבר