החותמת והפתילים

 מאת: אורן סעיד

החותם, הפתיל והמטה הם חפצים אישיים, הצמודים בדרך כלל לבעליהם ועל פיהם אפשר לזהותו

בפרשתנו אנו קוראים שיהודה נתן לתמר כלתו ערבון, את החותם, הפתיל והמטה שלו: "וַיֹּאמֶר, מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ, וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ..." (לח, יח); החותם, הפתיל והמטה הם חפצים אישיים, הצמודים בדרך כלל לבעליהם ועל פיהם אפשר לזהותו. מהם החותם והפתילים?

רש"י מפרש, שהחותם הוא טבעת שחותמים בה וכן פירש הרשב"ם: "חותמך - טבעתך" (שם). החותמות היו נעשים בדרך כלל מאבן יקרה למחצה או מאבן קשה סתם. על החותם היה מגולף שם בעליו ו\או סמל מסוים, כדי לטבעו על גבי איגרות, מסמכים ורכוש. למשל, טבעו את החותם על המכסה של כדים וקנקנים של יין, שמן ודבש וכדומה;  חבילות סחורות, תיבות שהחזיקו בהן דברי ערך, חדרים ללא מנעולים וכדומה, היו קושרים אותם בחבלים ובחוטים ועל הקשר מדביקים גוש קטן של טין וטובעים בו חותם.

חותמות למלך על ידיות קנקנים,
מוזיאון הכט חיפה
מתוך ויקימדיה

נהוג להבחין בין חותם שטוח לחותם גליל. חותם שטוח הוא חותם בעל משטח חרוט, אשר הוטבע בלחיצה על חומר רך כגון חימר, וכך נוצרה טביעת החותם. לעומתו, חותם גליל הוא חותם גלילי שנגלל על פני החומר, ובתהליך זה יצרו דגם מתמשך לאורך פני השטח.

את החותם היו עונדים על החזה או על הזרוע. החותם היה נקשר לגוף בעליו באמצעות הפתיל, או "הפתילים" (פסוק כה) ונרכס בסיכה. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו חותמות מעין אלה, כשהם קשורים לסיכות רכיסה[1].

הפרשנים פרשו "פתילים" בדרך שונה: שמלה (רש"י), מטפחת לעטיפת הראש (רמב"ן) וחגורה (רשב"ם).

טבעות חותם

הקשר בין חותמות לבין טבעות חותם נובע מתפקידן המשותף כאמצעי זיהוי ואימות. מחקרם של אביגד ושש[2] מראה כי חותמות שמיות מערביות נשאו לרוב כתובות קצרות עם שם פרטי ולעיתים גם שם האב, בנוסח כגון "לראובן בן שמעון", המשמש במפורש לזיהוי בעל החותם. בנוסף, מובחנת הבחנה ברורה בין החותם עצמו לבין טביעת החותם, כלומר ההטבעה על חומר רך, ששימשה לאטימת מסמכים או מכלים. במחקר נוסף מצוין כי טביעות חותם תפקדו כתחליף לחתימה, כלומר כאישור רשמי של זהות[3].

תיאורים מקראיים תואמים לפרקטיקה זו. במגילת מגילת אסתר מסופר כי המלך מוסר את טבעתו להמן (אסתר ג, י) ובהמשך למרדכי (אסתר ח, ב), והצווים נחתמים בטבעת המלך (מגילת אסתר ג, יב; ח, ח). גם בספר ספר דניאל מתואר כי הגזרה נחתמה  ב"בְּעִזְקְתֵהּ וּבְעִזְקָת רַבְרְבָנוֹהִי" (דניאל ו, יח), כלומר, בטבעת המלך ובטבעת שריו. תיאורים אלה מצביעים במפורש על שימוש בטבעת כאמצעי לאישור רשמי. מסתבר, שגם טבעת פרעה שלאחר מכן הועברה ליוסף, שימשה למטרה זו: "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת־טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף" (בראשית מא, מב). מסירת טבעת חותם לאדם אחר משמעה העברת סמכות מנהלית ומשפטית — כלומר, היכולת לפעול בשם המלך.

חותמות וטביעות חותם בארכיאולוגיה

כאמור, החותם הוא האובייקט עצמו — כלי קטן עשוי אבן, מתכת או חומר אחר, שעליו חרוטה כתובת, סמל או דמות ששימש להטבעת סימן מזהה על חומר רך (כגון חימר). טביעת חותם, המכונה לעיתים גם "בולה" (Bullae),  היא גוש חימר שעליו הוטבע חותם.

חותמות וטביעות חותם, מהוות אחד מסוגי הממצא הארכאולוגי החשובים להבנת מערכות מנהל, כלכלה וזהות אישית בארץ ישראל הקדומה. ממצאים אלו נתגלו באתרים רבים, מתקופות שונות, ומספקים עדות ישירה לשימוש באמצעי זיהוי ואבטחה של סחורות, מסמכים ומחסנים.

חותם מהמאות ה-7-9 לפני הספירה (תקופת בית ראשון), נחשף בירושלים הקדומה. על החותם, שנחשף בחפירות רשות העתיקות בסמוך לכותל ולעיר דוד, מופיעה דמות בעלת כנפיים ושם בכתב עברי קדום "ליהועזר בן הושעיהו". החותם שימש לחתימת מסמכים בידי בעל תפקיד בכיר במנהל של ממלכת יהודה[4].

ממצא עשיר של טביעות חותם נתגלה בעיר דוד. באחת החותמות נכתב שם עברי מוכר מהתנ"ך בחפירה בעיר דוד, 'גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן',  המוזכר בספר ירמיהו כסופר המלך יהויקים בסוף ימי הבית הראשון (ירמיהו לו, י). כמו כן התגלו מספר טביעות חותם בעלות שמות עבריים משלהי ימי הבית הראשון כולל שני שרים בממלכתו של צדקיהו, מלך יהודה האחרון. 'יְהוּכַל בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ' ו'גְדַלְיָהוּ בֶּן-פַּשְׁחוּר' שניים מארבעה השרים שציוו על השלכתו של הנביא ירמיהו לבור[5] (ירמיהו לח, א).

---

[1] ע"פ אנצ' מקראית בערך "חותם", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1965.

[2] Avigad, N., & Sass, B. (1997). Corpus of West Semitic Stamp Seals. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities. עמ׳ 17; 21–22; 547–552

[3] Pittman, H. (1987). Ancient Art in Miniature: Ancient Near Eastern Seals. The Metropolitan Museum of Art. עמ' 11-7.

[4] "חותם ששימש כקמע נחשף בירושלים הקדומה", אתר "עיר דוד - ירושלים הקדומה".

[5] "בולות- ממצא עשיר של טביעות חותם", מרץ 2024, אתר "עיר דוד - ירושלים הקדומה".

© כל הזכויות שמורות למחבר