הדודאים

 מאת: אורן סעיד

למרות שלאה השתמשה בצמח הדודאים, כסגולה לפריון - ע"פ השקפת הקדמונים, התורה מדגישה שמפתח ההריון והלידה נמצא אצל הקב"ה.

נאמר בפרשתנו שראובן הלך לשדה והביא דודאים ללאה: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ, וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ" (ל, יד). רחל בקשה מלאה שתתן לה דודאים כדי שלא תהיה עקרה.

לגבי זיהוי צמח זה נחלקו במדרש בראשית רבה: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים -  ר' חייא בר אבא אמר יברוחין.  ר' יצחק אמר שעורין. ר' יהודה ב-ר' סימון אמר מיישין [1]" (פרשה עב, סימן ב). דעתו של רבי חייא בר אבא, מתאימה לצמח הדודא הרפואי [2]. בערבית הדודא הרפואי נקרא גם בשם "יברוח". גם אסף הרופא  כתב [3]: "דודאים נקראים בלשון ארם יברוחין וכל לשון מנדרגורא". מנדרגורא הוא כמובן שמו הלטיני של הדודא הרפואי (Mandragora). זוהי הדעה המקובלת על זהותו של צמח הדודא, עם הדודא הרפואי (Mandragora), ע"פ המפרשים מתרגום השבעים עד ימינו [4]. צמח זה הוא צמח רב-שנתי ממשפחת הסולניים.

דודא רפואי.
יוצר: פ. איתן.
מתוך ויקימדיה

זמן פריחתו בחורף והוא מצוי בכל המחוזות הים תיכוניים שבארץ. יש לו שרש עבה ומסתעף, פרחים כחולים ולבנים ופירות שבהם ענבות כתומות-אדומות הניתנות לאכילה. לפירות יש   ריח נעים, חזק ומשכר, כפי שנאמר בשיר השירים: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (שיר השירים  ז, יג). מהצמח הריחני הזה ניתן להפיק סם המעורר שלשול והקאות ונקשרו בו אגדות רבות אצל כל העמים בכל הזמנים.

הוא נחשב לסם הגורם לפיריון האשה ומכאן בקשת רחל העקרה שלאה תתן לה מן הדודאים שמצא בנה ראובן. ההשקפה הזאת של הקדמונים, כי לדודאים תכונות של שיקוי אהבה והם מסייעים ללידה קלה, קשורה לצמח זה בשל שורשו המסתעף בצורת גפי אדם [5] (יש הרואים בהסתעפות זו דמות שני אוהבים וגוזרים מכאן דודאים-שני אוהבים). מאידך גיסא, ספק אם בכתובים התכוונו לכך, כי הרי דווקא לאה שויתרה על הדודאים נתעברה, ולא רחל שקבלה אותם; ואולי באים הכתובים לרמוז כי ההריון והלידה הם מהאלוקים ואינם מושפעים מגורמים חיצוניים-וכך משמע מהמפרשים [6].

בזמן האחרון נערך מחקר מדעי על סגולותיו הרפואיות של צמח זה והתברר שיש בו מעט מאוד חומרים מעוררים וספק אם יש בכוחם לפעול כסם המעורר תאווה.

ראובן נהג כאמונה הנפוצה בתועלתו של צמח זה, והתורה מדגישה שמפתח ההריון והלידה נמצא אצל הקב"ה.

 

---

[1] מיישין מזוהה עם מייש דרומי (Celtis australis). להרחבה ראה בפורטל הדף היומי, מאמרו של ד"ר משה רענן, "אף של מייש – מייש דרומי", מעילה כט, ב.

[2] השווה לדעות המובאות בתלמוד בבלי, סנהדרין: "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ... וילך ראובן בימי קציר חטים, אמר רבא ברבי יצחק אמר רב: מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל. וימצא דודאים בשדה. מאי דודאים? אמר רב יברוחי, לוי אמר סיגלי, רבי יונתן אמר סביסקי " (סנהדרין צט, א). דעתו של רב זהה לדעתו של רבי חייא בר אבא המובאת במדרש לעיל. דעתו של רבי יונתן, המזהה את הדודאים עם 'סביסקי', גם מתייחס לצמח הדודא הרפואי, שכן 'סביסקי'  הוא הפרי של הדודא הרפואי. להרחבה, ראה גם בפורטל הדף היומי, מאמרו של ד"ר משה רענן, "וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה – דודא רפואי", סנהדרין צט.

[3] אסף הרופא בן ברכיהו (המאה ה-6), רופא יהודי, שחי בארץ ישראל בסביבות טבריה.

[4] ע"פ הספר "הצומח בתנ"ך" מאת יהודה פליקס בערך "דודאים", וכן  מהספר "עולם הצומח המקראי" מאת יהודה פליקס, הוצאת מסדה בע"מ, רמת-גן, 1968, עמ' 192-193.

[5] כך למשל ציין הרמב"ן:  "והם על צורת בן אדם, כי יש להם דמות ראש וידיים" (בראשית ל, יד) וכן אבן עזרא פירש: "הדודאים – צמח כדמות צורת אדם" (שיר השירים ז, יד).

[6] עיין למשל, במלבי"ם פרק ל, טז-יח.

© כל הזכויות שמורות למחבר