איזה דג גדול בלע את יונה?

 מאת: אורן סעיד

ביום הכיפורים אנו קוראים את ספר יונה, בו מסופר שדג גדול בולע את יונה הנביא והוא ניצול מן המוות.

בתפילת מנחה  של יום כפור אנו קוראים את ספר יונה. יונה הנביא נשלח לנינוה[1] להכריז על רעתם של יושביה ועל העונש הצפוי להם, אם לא ישובו ויתקנו את מעשיהם. יונה מסרב לשליחות ובורח בספינה לתרשיש.  ה' מטיל סערה גדולה אל הים והספינה עומדת להיטרף. ע"י הפלת גורלות וע"י הודאת יונה עצמו נודע לאנשי הספינה שבעטיו של יונה באה עליהם הצרה. הם משליכים את יונה אל גלי הים. דג גדול בולע אותו והוא ניצול מן המוות. ברור שלפנינו מעשה הצלה ניסית, מן המעשים שבהם משופע המקרא.

הכתוב מספר שדג גדול בלע את יונה: "דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה" (ב, א) וכן בתרגום יונתן מתרגם: "נוּנָא רַבָּא" - דג גדול, וכך מתרגמים  בתרגומים נוספים, ללא הגדרת מינו של הדג שבלע את יונה. התרגום היווני, תרגום השבעים, בוחר במילה קטוס (‏tosẽ‏k),מילה המשמשת בשפה היוונית לתיאור מפלצת ים או חית ים גדולה.

קישור בין הלוויתן לבין הדג שבלע את יונה אנו מוצאים כבר בפירושו של רבי
אליעזר מבלגנצי (צרפת, המאה ה-12), המזהה את הדג ב"בליינא וכיוצא בו[2]", כאשר "בליינא" הוא ‏baleine -לוויתן[3].

הכריש הלבן - הדג שבלע את יונה?
מתוך ויקימדיה

הפרשנים מציינים שמדובר בנס, שהרי גם במקרים שאנשים יצאו מבטן הלוויתן (כפי שנראה להלן) הם היו ללא הכרה וכאשר עורם אכול ממיצי הקיבה של הלוויתן ואילו על יונה מספר הכתוב: "וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אלוקיו מִמְּעֵי הַדָּגָה" (ב, ב), וכפי שמבאר הרד"ק שמדובר בנס: "ויתפלל יונה - נס גדול היה שהיה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות והוא חי ועוד נס אחר שלא נדהם אלא עמד בדעתו ובשכלו והתפלל" (שם).

ד"ר מנחם דור כותב[4]: "הדגים המפורסמים, הבולעים בני אדם, הם רק כרישים. גם בחופי הארץ נמצאים כרישים כאלה. אין ספק שבזמן הקדום קרו מקרים כאלה". הוא מביא את דעת החוקרים הטוענים, שע"פ נפח החזה של הכריש  הלבן (carcharodon), הוא הדג הגדול שאיחסן את יונה. כמו כן, הוא מדגיש שרק כרישים מסוגלים לבלוע בני אדם, ולא לוויתנים ולא תנינים.

מתוך 90 מיני לווייתנים הידועים על פני כדור הארץ, לוויתני זרע (נקרא גם ראשתן גדול-ראש) הם המינים היחידים, בעלי גרונות מספיק  גדולים, כדי לבלוע בני אדם. אורך גופם עשוי להגיע ל-18 מטרים ומעלה, ויש להם ושט גדול, המאפשר להם לטרוף בעלי חיים גדולים כמו דיונונים ענקיים, שהם לפעמים בולעים בשלמותם. דיונונים ענקיים - שאורכם יכול להגיע ל-14 מטרים - נמצאו בתוך קיבה של לוויתני זרע. אמנם, בליעת בן אדם על ידי לוויתני זרע, אפשרית מבחינה פיזית, אבל זה נדיר מאוד שלווייתן זרע יבלע בן אדם, בין היתר, בגלל שהמפגש עימם מאוד נדיר[5].

היה מקרה אחד של אדם בשם ג'יימס בארטלי, שלכאורה נבלע על ידי לוויתן זרע מול איי פוקלנד (ליד הקצה הדרומי של דרום אמריקה) בזמן ציד לווייתנים,  בסוף המאה ה-19. בארטלי שרד את הנפילה ואת תהליך הבליעה, ומאוחר יותר אף הוצא מתוך הקיבה על ידי עמיתיו שהפשיטו את עור הלוויתן. העובדות בסיפור זה, נחקרו בקפידה על ידי ההיסטוריון אדוארד בי דייוויס, שהצביע על חוסר עקביות רב בסיפור, ולפיכך אמיתות הסיפור מוטלת בספק[6].

נביא כאן את הסיפור של ג'יימס בארטלי,  המזכיר את מעשה יונה הנביא, שכאמור, טען שנבלע על ידי לוויתן זרע וכן את ההסבר להצלתו מבטן הלוויתן[7]:

לוויתן שנתפס בצלצל (=מכשיר לדיוג דגים גדולים), הפך במכת זנב את סירת הדייגים ובלע אחד מאנשי צוותה. הלוויתן הומת ובותר, וביום השלישי נמצא המָלַח בתוך קיבתו של הלוויתן כשהוא מקופל ובלא הכרה. רחיצה במי ים החיתהו במהרה, אך עור פניו, עורפו וידיו, שהיו גלויים לפעילותו של מיץ קיבתו של הלוויתן, הולבן ללובן מזעזע ומראהו הטבעי לא חזר אליו עוד; מלבד זאת לא היתה לחוויה האיומה הזאת כל השפעה שלילית על בריאותו.

ג' מקלוסקי מאוניברסיטת פרינסטן טרח להוכיח, כיצד יתכן שאפילו לוויתן רגיל יציל אדם מטביעה. הוא מצביע על כך שהלוויתן, שהוא בעל חיים נושם אוויר, חייב להוציא מחלל פיו כל מים מיותרים מיד לאחר שקיבל את אוכלו. על כן, אם יצור נושם אוויר אחר יוחדר לפיו יחד עם אוכלו, ויובל ע"י המים הנכנסים בין לסתותיו של הלוויתן, הרי יועבר "פולש" זה מן המים שבהם היה טובע, לתוך מערכת אספקת האוויר של הלוויתן. הוא לא יוכל להיכנס לתוך קיבתו של הלוויתן משום הפתח הצר, אך הוא יוכל להגיע אל שקיק הגרון הגדול, שמתחיל למטה ולפני הגרון ומגיע מחזית העורף עד לחזה. דפנותיו של שקיק זה הן עבות וגמישות, ויש בו חלל שהנו גדול במידה מספקת, כדי לקבל גופו של אדם ולספק לו אוויר לנשימה[8] ".  

למרות הסברים אלו, אין לראות בסיפור יונה מעשה טבעי, אלא נס שנעשה לו כדי להצילו מן המוות.

---

[1] עיר קדומה באשור, ישבה על הגדה המזרחית של נהר החידקל.

[2] "פירוש על יחזקאל ותרי עשר", רבי אליעזר מבלגנצי, חברת מקיצי נרדמים ,וורשא ,התרע"א.

[3] ראה גם בספר "ספר יונה : פירוש ישראלי חדש : מסעות יונה בים הספרות היהודית לדורותיה", יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, קרן אבי חי, 2015, עמ' 62.

[4] בספרו "החי בימי המקרא המשנה והתלמוד", מנחם דור, הוצאת  גרפאור־דפטל, 1997, עמ' 179.

[5] Melissa Hobson, Humpback whales can’t swallow a human. Here’s why, june 2021, national geographic.

[6] Edward B. Davis, Perspectives on Science and Christian  Faith. 43: 224–237, 1991, American Scientific Affiliation.

[7] בהקדמה לפירוש "דעת מקרא" על ספר יונה, עמ' 5 בהערה. הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, 1990.

[8] ע"פ מאמרו של אמברוז ג'ון וילסון, Princeton Theological Revue, משנת 1927.  

© כל הזכויות שמורות למחבר