"וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ"

 מאת: אורן סעיד

עוצמת החום והאור מהשמש, משפיעות ישירות על מהירות הנביטה, על קצב הגדילה, על הפריחה ועל הבשלת הפרי.

בברכת משה ליוסף, נאמר בפרשתנו: "וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים" (לג, יג-יד). במאמר זה נעסוק בביאור הברכה "וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ".

מבאר רש"י: "וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ - שהייתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפירות". האבן עזרא מבאר: "תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ - כי תבואות הזרע והכרם תלויה בשמש" (לג, יד). כיצד השמש מסייעת לגידול הצמחים ולהבשלת הפירות?

בתהליך הפוטוסינתזה (=ההטמעה; פוטו = אור, סינתזה = בנייה) הצמח משתמש באנרגיית השמש, מים ופחמן דו חמצני (חומרים שאינם אורגאניים) כדי ליצור סוכרים (חומר אורגאני); תוצר הלוואי לפעילות זו הוא החמצן הנפלט לסביבה החיצונית. תהליך הפוטוסינתזה מתרחש רק כשיש אור שמש או מקור אור בעל אורכי גל ועוצמה דומים. אנרגיית האור נקלטת על ידי חומר צבע ירוק – הכלורופיל, הנמצא בעלים ובדרך כלל גם בגבעולים. הכלורופיל מעניק לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם.

תהליך הפוטוסינתזה מתקיים בעלים של צמחים
ובחלקים ירוקים אחרים של הצמח.
יוצר: Chenspec
מתוך ויקימדיה

הסוכרים הנוצרים בפוטוסינתזה מועברים ברובם לחלקי הצמח השונים, שם הם משמשים לבניית החומרים האורגניים האחרים. חלק מהסוכרים נשאר בעלים. תאי העלים משתמשים בהם לצורכיהם והחלק העודף שנשאר בעלים הופך לעמילן.

השמש נותנת אנרגיית אור המניעה את תהליך הפוטוסינתזה. עלייה בעוצמת האור מגבירה את הפוטוסינתזה.  כמו כן השמש גורמת  לעליית הטמפרטורה, דבר המזרז תהליכים כימיים, ובכלל זה את התהליכים הקשורים בפוטוסינתזה. ואולם, עלייה רבה מדי בטמפרטורה עלולה לגרום להרס החלבונים בתאים ולעיכוב התהליכים. הפרי גדל בנפחו ובמשקלו כתוצאה מזרימה מוגברת של מים ותוצרי פוטוסינתזה אליו[1]. עוצמת החום והאור משפיעות ישירות על מהירות הנביטה, על קצב הגדילה, על הפריחה ועל הבשלת הפרי.

תהליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ. זאת מכיוון שהיצרנים וביניהם הצמחים, הם היחידיים שמיצרים חומרים אורגניים (סוכרים) מחומרים אי-אורגנים (מים, פחמן דו-חמצני). החומרים האורגניים שיוצר הצמח, אם כן, הם מקור המזון עבור כל היצורים החיים שאינם מסוגלים ליצר חומרים אורגניים.

מזרחה של תאנה

יש שלמדו מפסוק זה, שההבשלה מתחילה בצד המזרחי של העץ: "אמר רבי יוחנן: פעם אחת אחזני בולמוס, ורצתי למזרחה של תאנה, וקיימתי בעצמי (קהלת ז) החכמה תחיה בעליה. דתני רב יוסף: הרוצה לטעום טעם תאנה - יפנה למזרחה, שנאמר 'וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ' " (יומא פג, ב). הריצה למזרחה של התאנה מעלה את הסיכוי למצוא תאנים מתוקות ובמיוחד בשעות הבוקר משום שתהליך הפוטוסינתזה תלוי באור וחלקה המזרחי והדרום מזרחי של התאנה קולט את אור השמש כבר עם התחלת הזריחה. בלשון רש"י: "למזרחה של תאנה - שהשמש מכה שם מן הבקר עד חצות היום, והשמש ממתק את הפרי" (שם). ביצוע הפוטוסינתזה מאפשר לתאנה לשלוח סוכרים אל הפירות ובכך לגרום להבשלתם המהירה ולהצטברות כמויות סוכר גבוהות בצד זה של העץ[2].

בתאי העלים קיים חלבון קולט אור (פוטורצפטור) בשם פוטוטרופין, שרגיש לאור כחול. אותו קולטן גם מסייע לצמחים לצמוח לכיוון האור. כשחלבוני פוטוטרופין בחלקו העליון של הצמח קולטים אור כחול המגיע מכיוון מסוים, הם מניעים שרשרת של תגובות שמובילות להרחבה מוגברת של התאים בצד הנגדי של הגבעול. בעקבות זאת הגבעול מתעקם וצומח לעבר האור[3].

אם כן, השמש מסייעת בגידול הצמחים והבשלת הפירות, ע"י כך שהצמח משתמש באור השמש בתהליך הפוטוסינתזה ליצירת סוכרים, וכן על ידי  העלאת הטמפרטורה המזרזת את תהליך הפוטוסינתזה[4].

---

[1] ראה "צומח וצמחים", יחידות 9-10, האונ' הפתוחה בישראל, 1992, עמ' 52.

[2] מתוך המאמר "ורצתי למזרחה של תאנה – תאנה", ד"ר משה רענן, פורטל הדף היומי, יומא (פג, ב).

[3] "הכישורים של הצמחים", יעל וגנר, אוקטובר 2022, באתר מכון דוידזון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

[4] ראה בספר "אחידות ושוני בעולם החי : פרקים בהזנה באדם בבעלי חיים ובצמחים - לחטיבת הביניים", במאמר "תהליכי הזנה בצמחים", משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים, 1992. המאמר המקוון בספריה הויטואלית של מטח.

© כל הזכויות שמורות למחבר