מאת: אורן סעיד
באחת הקללות שנאמרו בפרשתנו מתוארים "גשמי חול ואבק" היורדים מן השמים.
בפרשתנו נאמרה הקללה: "יִתֵּן ה' אֶת מְטַר אַרְצְךָ, אָבָק וְעָפָר, מִן הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ, עַד הִשָּׁמְדָך" (כח, כד). הפרשנים נחבטים בקושי , כיצד יתכן שהמטר יהפוך לאבק ועפר?
הרוח שאחרי המטר
רש"י ותרגום יונתן בן עוזיאל פירשו, ע"פ התלמוד בבלי (תענית ג, ב), שאין הכוונה שהמטר עצמו יהפוך לאבק ועפר, אלא מדובר ברוח הבאה אחרי המטר, המעלה אבק מן האדמה על הצמחים, ובכך גורמת להם נזק. רש"י מציין, שמדובר ברוח שבאה אחרי שירד גשם קל, באופן שהאדמה לא נעשתה בוצית, ולכן הרוח יכולה עדיין להעלות אבק מן האדמה על הצמחים: "מטר ארצך אבק ועפר - זיקא דבתר מיטרא (ראה תענית ג , ב); מטר יורד ולא כל צורכו , ואין בו כדי להרביץ העפר, והרוח באה ומעלה את האבק, ומכסֶה את עשב הזרעים שהן לחים מן המים ונדבק בהן, ונעשה טיט ומתייבש, ומרקיבן" (שם). הסיבה לריקבון היא, שהאבק ספח את המים שהיו על פני הצמח ונעשה בוצי, ומכסה את העלים, דבר המפריע לתהליכי ההטמעה (פוטוסינתזה) והנשימה של הצומח. בתנאים כאלה הצמחים צומחים פגועים וכמושים[1].
סופות חול ואבק
שכבת אבק עבה שהגיעה מערב הסעודית לאיראן, שהתערבבה עם העננים. מתוך ויקימדיה |
הרשב"ם פירש: "הרוח במקום שרגיל להמטיר מטר, ימטיר לך מן השמים אבק ועפר, כלומר מגובהי הרים שהן יבשים מאין מטר, ירד אבק ועפר שינקרו עיניכם". באופן דומה פירש החזקוני: "הרוח הרגיל להביא מטר השמים, יבוא בחוזק ויוריד אבק ועפר מעל ראשי הרים ויהפוך שרשי האילנות למעלה". הרשב"ם והחזקוני, מבארים שהקללה היא שבמקום גשמי מים יבואו "גשמי אבק ועפר". הרשב"ם והחזקוני מתארים "גשמי אבק" יבשים וסופות חול ואבק.
ההבדל בין חול ואבק הוא בגודל הגרגרים. גרגירי החול הכבדים שוהים רק מספר שניות באוויר ונישאים למרחק של קילומטרים ספורים ואילו גרגרי האבק נישאים לגובה של קילומטרים אחדים ונסחפים למרחקים של מאות ואף אלפי קילומטרים.
האבק מורכב בד"כ מעפר או משחק סלעים, וכן חלקיקי חומר הנפלטים מהתפרצויות הרי געש.
הקטע בתורה בו מוזכר הפסוק הנ"ל, מתאר בין היתר מכת בצורת קשה. תקופות בצורת גרמו לאורך השנים בין היתר גם לסופות אבק וחול. מאחר ובתקופת בצורת האדמה יבשה מאד, וחשופה – בהעדר צמחיה, קל יותר לרוח להרים את גרגירי החול והאבק. הקשר בין האבק לרוח והיובש מוזכר בפירוש רבי אברהם אבן עזרא: "אבק ועפר – ברוב החורב וכח הרוחות" (שם) וכן בפירוש השד"ל: "יתן ה׳ את מטר וגו׳ – על ידי החורב השרב והרוח" (שם).
לסופת חול יש מספר תנאים על מנת שהיא תיווצר, חלקם הוזכרו ע"י החזקוני והרשב"ם:
1. החול צריך להיות דק, כמו במדבריות, על מנת שהרוח תוכל להסיע אותו.
2. החול חייב להיות יבש כדי שהרוח תוכל לשאת אותו. אם למשל, ירד גשם ואחר מכן נושבת רוח לא תתחולל סופת חול.
3. הרוח צריכה להיות חזקה מספיק על מנת שתוכל להרים את גרגירי החול.
4. כאשר הקילומטרים התחתונים של האטמוספירה אינם יציבים, נוצרים זרמי אוויר אנכיים אשר מסיעים את החול והאבק כלפי מעלה.
בישראל נפוצות סופות חול ואבק, כשמקורותיהן מירדן, הנגב, או מדבר סהרה[2].
רוחות חזקות הנושאות גרגירי חול ואבק גורמות לשריטות בפני העלים של הצמחים, כתוצאה ממכות של גרגירי חול ואבק הנישאים ברוח. כאשר מדובר, בצמחים הגדלים עשרות מטרים מחוף הים, החשופים לרסס של טיפות מי ים מלוחים, חדירת מים מלוחים דרך העלים השרוטים עלולה לגרום להמלחה של העלים. צמחים אלו מתמודדים עם המלחים שכבר חדרו לתוכם, על ידי עלים בשרניים, בהם תאים המסוגלים לספוג כמות מים גדולה. בתאים אלו יימהלו המלחים שחדרו לצמח במים לרמה בלתי מזיקה[3].
במחקרים שונים נמצא, שלסופות החול והאבק יש תפקיד אקולוגי חשוב: כשהחול והאבק שוקעים, הם משמשים מקור חשוב מאוד של מינראלים לצמחים הגדלים ביערות-העד של ברזיל (שכן האבק מכיל ברזל, מגנזיום, אשלגן ומינראלים נוספים).במחקרים אחרים נמצא שהאבק השוקע באוקיינוסים משמש מקור של מזון ומינראלים לבעלי חיים ולצמחים זעירים (פלנקטון) החיים במי האוקיינוסים[4].
"גשמי אבק"
הרלב"ג פירש: "וזכר עוד על צד הקללה, שיהיה מה שירד בארצם מהמטר, הויה תתהוה מהאד הקיטורי, הוא עשן עב, והוא כמו אבק ועפר, ניביי"ה בלע"ז. והיא רבת הפסד לבעל חי ולצמחים". ככל הנראה הרלב"ג מתאר "גשמי אבק" היורדים עם גשמי מים.
באפריל 1955 ירד על תושבי אזור סטלינגרד ברוסיה "יום לבן", שנמשך שלוש יממות רצופות. בשמים נראו עננים לבנים וצפופים, וקרני השמש לא יכלו לחדור דרכם. העננים נפלו לאיטם על האדמה, וכעבור שעה קלה הלבין כל האזור. הרחובות כוסו אבק לבן שחדר לפה, לנחיריים ולעיניים. נתברר אח"כ שהאבק הרב הגיע מהרי גיר באסיה המרכזית ע"י רוחות. ב-11 במאי 1934 ירדו "גשמים לבנים" דומים במדינת אריזונה באמריקה הצפונית שמקורם מהרי גיר . באזורים הטרופיים על חוף אפריקה המערבית, שכיח "גשם אבק" הידוע בכינויו "גשם דם", המוסע ע"י הרוחות ועשוי גרגרים מינרליים, אפר וולקני וחומרים אורגניים.
באטליה, בדרום צרפת ובבלקאנים יורדים לעיתים גשמים אדומים, שצבעם בא להם מגרגירי חול. גרגירים אלה מקורם במדבר סהרה, השופע חולות מכל הצבעים – לבנים, צהובים וגם אדומים. רוח המדבר נושאת מטעני חות צבעוניים אלה אל אזורי הים התיכון. החול מתערבב עם רסיסי המים בעננים, וכך ממטירים הללו גשם אדום.
בחודש פברואר 1959 ירד שלג שחור על הרי הקוקז, שמקורו בחלקיקי פיח הנפלטים מארובות בתי החרושת או מהרי הגעש, התערבבו בעננים, וקפאו בין רסיסי המים[5]. שכונות הסמוכות לאזור תחנת הכח בחדרה, סובלות מגשם של "אבק פחם", כתוצאה מהעשן שחור שפולטות ארובות תחנות הכוח[6].
זיהום אוויר פוגע גם בצמחייה, בעיקר בעצים. האבק המרחף, המכיל ברובו חלקיקים של פיח ושל זיהום, שוקע על העלים ומפריע לתהליכי ההטמעה (פוטוסינתזה) והנשימה של הצומח. בתנאים כאלה הירקות והפירות צומחים פגועים וכמושים. גידולים חקלאיים גם עלולים לספוג לתוכם חומרים רעילים דרך האוויר, ואלה נכנסים לגופנו כאשר אנו אוכלים את הצמחים – ירקות ופירות[7].
בהקשר זה יש לציין, שגשם שמעורב בו חלקיקים מזוהמים קרוי "גשם חומצי" (בשל דרגת החומציות שלו), וגורם לפגיעה בצמחיה ובבעלי חיים[8].
[1] "זיהום אוויר -סכנה לבריאות", אתר "סבבה – שומרים על הסביבה", המשרד להגנת הסביבה.
[2] ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערך "סופת חול".
[3] "החי והצומח במישור החוף", גילה זוהר; רות פלג, תשנ"ח, ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים; יד יצחק בן צבי. המרכז לחקר ארץ ישראל ויישובה. היחידה לתכניות לימודים. המאמר המקוון בספריה הוירטואלית של מט"ח.
[4] "כדור הארץ והסביבה : ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח הסביבה", עקיבא פלכסר, חנן גינת, זאב שטסל, בילי סביר, יהודה דינר, מוסטפה עספור ויואב יאיר; ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט. המינהל הפדגוגי. האגף לתוכניות לימודים, תשע"א, 2010, עמ' 221.
[5] ע"פ הספר "מפלאי הטבע", י.רונאי, הוצאת א.זלקוביץ, תל אביב,1964, עמ' 50-53, 69-70. על "גשמי אבק" ראה גם באנצ' העברית בערך "אבק".
[6] "דברים שרואים משם: מחקר חדש למדידת זיהום תחנות כוח באמצעות לוויינים", אוקטובר 2016, באתר סוכנות החלל הישראלית.
[7] "זיהום אוויר -סכנה לבריאות", אתר "סבבה – שומרים על הסביבה", המשרד להגנת הסביבה.
[8]
המכלול – האנצ' היהודית בערך "גשם חומצי".
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה