דם הציפור

 מאת: אורן סעיד

חז"ל שיערו שדם ציפור הדרור, הנצטרך לטהרת המצורע, ניכר על פני רביעית מים.

בפרשתנו אנו קוראים, שהכהן מצווה את המסייע לאדם הצרוע להיטהר, לקחת שתי ציפורים, לשחוט ציפור אחת, ואת השנייה לטבול בדם הציפור השחוטה במים: "וְצִוָּה הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת; וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב.  וְצִוָּה הַכֹּהֵן, וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ, עַל מַיִם חַיִּים... וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, בְּדַם הַצִּפֹּר הַשְּׁחֻטָה, עַל הַמַּיִם הַחַיִּים" (יד, ד-ו).

מביא מים שדם ציפור ניכר בהן

בתלמוד בבלי מסכת סוטה, מובאת דעתו של ר' ישמעאל, שדם הציפור אשר במים צריך שיהא ניכר לעין: "משום רבי ישמעאל אמרו: אף דם צפור [רש"י: של מצורע, ששוחטו 'אל כלי חרס על מים חיים', וצריך שלא יתן מים אלא כשיעור שיהא דם צפור ניכר בהן]. מאי טעמא דרבי ישמעאל? דכתיב וטבל אותם בדם הצפור וגו', ותניא: 'בדם' - יכול בדם ולא במים? ת"ל במים; אי מים - יכול במים ולא בדם? ת"ל בדם; הא כיצד?  מביא מים שדם ציפור ניכר בהן וכמה? רביעית" (סוטה טז, ב). צריך איפוא, שכמות המים בכלי החרס אשר לתוכם שוחט הכהן את הצפור האחת וממצה את דמה לא תהיה לא מרובה מדי ולא מועטת מדי. שאם תהיה מרובה מדי - לא יהא הדם ניכר בה, ואם תהיה מועטת מדי – לא תהא זאת שחיטה ומיצוי וטבילה 'על מים חיים'. קבעו חכמים, כי כמות המים המספקת את שתי הדרישות התורה, היא רביעית, היינו רביעית הלוג (86.4 סמ"ק לפי שיטת הגר"ח נאה).

לגבי כמות הדם של הציפור, הניתנת ברביעית מים, אומרת הגמרא: "בצפור דרור שיערו רבנן; אין לך גדולה שמדחת את המים (שאין המים ניכרים בדם) ואין לך קטנה שנדחית מפני המים (שאין הדם ניכר במים)" (שם). חכמינו שיערו, שנפח דם של ציפור דרור - בין גדולה (שלה דם רב) בין קטנה – הניתן ברביעית מים, מצד אחד, הדם ניכר במים ומצד שני, עדיין ניכר שיש כאן גם מים – כך שעדיין מתקיים 'וטבל אותם... על המים החיים'. התוספות במקום מציינים (ד"ה מביא מים שדם ניכר בהם), שאין הכוונה כאן להיכר כלשהו של צבע אדום, שדבר זה ניכר אף במים מרובים הרבה יותר, אלא שיהא הדם ניכר כדם, ולא יראה כצבע אדמדם בלבד.

דרור הבית.
חז"ל שיערו את כמות הדם של ציפור זו.
מתוך ויקיפדיה

בתוספתא סוטה נאמר: "שלשה צריכין שיראו על המים: אפר פרה ועפר סוטה ודם צפור, [אפר פרה כדי שיראו על פני המים, עפר סוטה כדי שיראה על פני המים, דם צפור של מצורע כדי שיראה על פני המים ] רוק יבמה כדי שיראה לעיני הזקנים" (תוספתא סוטה א, ו). הגר"א גורס בתוספתא: " שלשה צריכין שיראו על פני המים". לפי זה, לא צריך לערבב את דם הציפור במים, אלא צריך למצות את הדם על פני המים, באופן שדם הציפור יהיה ניכר על פני המים.

זיהוי הדרור

זיהויו של הדרור נתון למחלוקת בין המפרשים והחוקרים; הדעות העיקריות הן: דרור (Passer) או סנונית. ד"ר משה רענן מוכיח[1] שהזיהוי של הדרור עם דרור הבית (Passer domesticus biblicus) - הקרוי בימינו "דרור", הוא הסביר ביותר לאור מאפייני הדרור המופיעים במקורות חז"ל. נציין שניים ממקורות חז"ל, המתאימים לתיאור של דרור הבית: במסכת שבת נאמר: "דתנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמה צפור דרור? מפני שדרה בבית כבשדה..." (קו, ב); דרור הבית הוא העוף הנפוץ ביותר ליד האדם, ובארצנו הוא עוף יציב ושכיח. במסכת ביצה נאמר: "והתניא חיה שקננה בפרדס צריכה לזמן, וצפור דרור צריך לקשור בכנפיה, כדי שלא תתחלף באמה" (כה, א) ומפרש רש"י (שם): "צפור דרור - קטנה היא, והאם והבת שוות"; הדרור הוא ציפור קטנה: אורך גופו 14-16 ס"מ, משקלו 21-35 גרם, ומוטת כנפיו מגיעה ל-25 ס"מ.

נפח הדם של  הדרור

כאמור, הנפח של רביעית (רבע הלוג) לפי שיטת ר חיים נאה הוא: 86.4 סמ"ק (מ"ל). שיעור נפח הדם בבעלי החיים בקירוב  הוא 10% ממשקלם[2] (תלוי בגודל, בגיל ובשיעור השומן של בעל החי). לפי זה, נפח הדם בציפור דרור שמשקלה כ-30 גרם, למשל,   הוא בקירוב 3 סמ"ק [0.03 ק"ג X 0.1 = 3 מ"ל]. א"כ, נפח הדם ברביעית מים הוא בשיעור של כ-3.5%. כמות המים גדולה הרבה יותר מכמות הדם, עובדה שכבר התוספות במקום ציינו: "... והדבר ידוע שהמים מרובים על הדם..." (שם, סוף ד"ה מביא מים שדם ניכר בהם).

דם הציפורים

דם העופות ובכללן דם הציפורים, דומה לדם שלנו בכך שהוא מכיל: כדוריות דם אדומות וכדוריות דם לבנות, המרחפות בנוזל הדם הקרוי פלסמה. דם העופות צבעו אדום. ברם, בשונה מדם יונקים, כדוריות הדם האדומות הן בעלות גרעין בעוד שכדוריות הדם האדומות אצל היונקים הן חסרות גרעין. צמיגות כדוריות הדם האדומות גדולה יותר בעופות מאשר ביונקים כנראה בגלל נוכחות גרעין בתוך התאים וכן בחוזק הממברנה הגבוה יותר בעופות [3].

מקור הצבע האדום של דם העופות כמו גם של היונקים הוא בחלבון המוגלובין הנמצא בכדוריות הדם האדומות. תפקיד ההמוגלובין הוא לשאת את החמצן מהריאות אל תאי הגוף [4]. לא בכדי אמרה התורה "כי הדם הוא הנפש", משום שבלעדי חלבון מופלא זה לא ייתכנו חיים [5]. ממוצע ריכוז ההמוגלובין בדם הדרור הוא [6] 11-13 גרם ל-100 מ"ל. לשם השוואה ריכוז ההמוגלובין הנורמלי באדם [7] אצל גברים הוא 14-16 גרם ל-100 מ"ל ואצל נשים 12-16 גרם ל-100 מ"ל. ההמוגלובין בעופות דומה ליונקים במבנה המרחבי, אך שונה בהרכב החלבוני [8].

בעופות, כמו גם ביונקים, שינויים קלים בצבע הדם עשויים לנבוע מרמת הרוויה בחמצן. צבע הדם משתנה במידה מעטה בהשוואה בין הדם העורקי והורידי בגלל הריכוז המשתנה של החמצן. בעורקים הדם עשיר יותר בחמצן ולכן צבעו יהיה אדום יותר ואילו בוורידים הדם עני יותר בחמצן ולכן צבעו יהיה בהיר יותר. מאחר ושחיטת העוף נעשית מהצוואר, הרי שמדובר בעיקר בדם עורקי עשיר יותר בחמצן ולכן צבעו יהיה אדום יותר.

צורת תאי הדם האדומים אצל עופות היא אובאלית והם גדולים יותר מאצל יונקים. גודל כדורית הדם באדם, למשל, הקוטר הממוצע הוא 5-7 מיקרונים (1 מיקרון=מיליונית המטר) ובעופות הקוטר הממוצע הוא 10-16 מיקרונים  ובפרט בדרור הבית הקוטר הממוצע הוא  11 מיקרונים [9]. בגלל שגודל כדורית הדם אצל עופות גדול יותר, לכן מספרם בעופות קטן יותר מאשר ביונקים: מספר כדוריות הדם באדם, למשל,  הוא 4-8 מיליון תאים למיקרוליטר (=מיליונית הליטר) ובעופות 1.5-4.5 מיליון תאים למיקרוליטר [10].

לסיכום, לא צריך לערבב את דם הציפור במים, אלא צריך למצות את הדם על פני המים, באופן שדם הציפור יהיה ניכר על פני המים. צבע דם הדרור הוא אדום בשל חלבון ההמוגלובין הנמצא בכדוריות הדם האדומות. ריכוז ההמוגלובין בדם הדרור קרוב לריכוזו בדם האדם. שחיטת הדרור נעשית מהצוואר, ולכן הדם שמתקבל הוא בעיקר דם עורקי עשיר יותר בחמצן ולכן צבעו יהיה אדום יותר. לכן ניתן להבחין  בעין בלתי מזוינת, בדם שעל פני המים ע"פ הצבע האדום המיוחד של הדם הנראה במים (ולא ע"פ חלקיקי הדם הזעירים  המרחפים בו).

 

---

[1] בפורטל הדף היומי, למסכת שבת (קו, ב) במאמר: "הכא בציפור דרור עסקינן – דרור הבית".

 [2] “Avian Medicine and Surgery in Practice: Companion and Aviary Birds”, by Bob Doneley, CRC Press, 2010, chapter 3, page 56.

[3] ע"פ תשובתו של ד"ר ישראל רוזנבוים, באתר ב"שער" – קהילה אקדמית למען החברה בישראל, שאלה מספר 3049.

[4] להרחבה על ההמוגלובין בעופות והגורמים המשפיעים על קישור החמצן להמוגלובין בעופות ראה

“Sturkie's Avian Physiology”, by G. Causey Whittow ,Academic Press, 1999, pages 245-247.

[5] ראה מאמרו של ד"ר משה רענן, "האי חיור והאי סומק – צבע דם", בפורטל הדף היומי, יומא נו, שמסביר את דברי הגמרא ביומא, המציינת שההבדל בין דם הפר לשעיר (=עז) הוא בגוון הכהה יותר של דם הפר בהשוואה לדם השעיר. ד"ר משה רענן מציין, שריכוז ההמוגלובין בדם הפר גבוה מריכוז ההמוגלובין בדם העז, ולאור העובדה שההמוגלובין הוא המעניק לדם את צבעו האדום הרי שדם הפר עשוי להיות אדום יותר מאשר דם השעיר.

[6] “Biology of the Ubiquitous House Sparrow : From Genes to Populations”, by Ted R. Anderson Professor of .Biology McKendree College in Illinois, Oxford University Press, 2006, page 387

[7] ע"פ ויקיפדיה בערך "בדיקת דם".

[8] ע"פ תשובתו של ד"ר ישראל רוזנבוים, שם.

[9] ציינתי רק את הקוטר הארוך (כאמור, צורת הכדורית האדומה בעופות היא אובאלית). לרשימה המלאה של גודל תאי הדם האדומים בעופות  ראה באתר Animal Genome Size Database .

[10] “Avian Medicine and Surgery in Practice: Companion and Aviary Birds”, by Bob Doneley, CRC Press, 2010, chapter 4, page 70.

© כל הזכויות שמורות למחבר