מאת: אורן סעיד
לזיהוי הסנה עם השיח הקיצוני המכונה "הפטל הקדוש" (Robus sanctus) יש סימוכין בספרות חז"ל.
בפרשתנו אנו קוראים על פגישת משה בהר האלוקים. הקב"ה התגלה למשה ודיבר עמו מתוך הסנה וכך תיאורו של הסנה להפתעתו של משה: "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (ג, ב).
לסנה המקראי הוצעו זיהויים רבים, כגון העץ הקוצני הנפוץ בנחלי המדבר-השיזף המצוי, הקרוי בערבית כבמצרית "נבס". אחרים זיהו את הסנה עם ה"כסיה המידברית" הקרויה בערבית "סנא". צמח זה נמוך מאוד, וכבר העירו חז"ל שהשרה הקב"ה את שכינתו על הסנה משום שהוא נמוך משאר אילנות (שבת סז, א). ברם, פרופ' יהודה פליקס כותב[1] על זיהוי זה: "אך צמח נמוך זה אינו מתאים כמקום 'משכן' ולוּ אף הצנוע ביותר". לזיהויים אלו כמעט ואין סימוכין בחז"ל.
|
|
פטל קדוש (Rubus sanctus) בנחל אלכסנדר שבישראל. מתוך ויקיפדיה |
חלק מהחוקרים[2] הציעו שלל הצעות זיהוי, שברובן מסופקות מאוד. יש שסברו שמדובר בצמחים מדבריים בעלי פרחים בגוון זוהר, שיצרו אשליה של צמח בוער כמו: הרנוג השיטים, טופל אדום, יחנוק המדבר וקרקש צהוב. היה מי שסבר שמדובר בצמח מעלה עשן מדברי, שיש ברקמותיו תרכובות זרחניות דליקות כזיקוקים. אך קשה לקבל את ההנחה, שרועה צאן ותיק שמכיר את צמחי המדבר, ישגה בחזיונות שווא. יתירה מזאת, כאשר הוא חש שמדובר בחזיון מוזר כתוב במפורש (שמות ג, ג) שהוא התקרב לראותו[3].
לזיהוי הסנה עם השיח הקיצוני המכונה "הפטל הקדוש"[4] (Robus sanctus) יש סימוכין בספרות חז"ל.
זהו שיח נמוך: "רבי אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים, לפיכך נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם, שנאמר (שמות ג, ח): 'וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם' " (שמות רבה ב, ה). הסנה גדל ליד נחלים ובמקומות לחים: "מה הסנה הזה, גדל על כל מים, כך ישראל אינן גדלים אלא בזכות התורה שנקראת מים, שנאמר (ישעיה נה, א): 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם' " (שם).
שיח זה מצמיח ענפים דקים וארוכים בעלי קוצים דוקרניים כמאמרם: "מה הסנה הזה עושין אותו גדר לגנות-כך ישראל (גדר) לעולם" (שם). קוציו מיוחדים בכך "שכולן כפופין למטה" (שם). פירותיו השחורים מתוקים וטובים לאכילה, ברם, הבא לקטוף אותם, עשוי להישרט מקוציו: "אמר ר' פנחס הכהן בן ר' חמא: מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו אינו מרגיש וכשהוא מוציאה מסתרטת, כך כשירדו ישראל למצרים לא הכיר בהן בריה, כשיצאו יצאו באותות ובמופתים ובמלחמה" (שם). גם העופות באים ליהנות מפירותיו ואולם: "רבי יהודה בר שלום אמר מה הסנה העוף נכנס לתוכו ואינו מרגיש וכשהוא יוצא כנפיו מתמרטות, כך כשירד אברהם אבינו למצרים לא הכיר בו בריה וכשיצא 'וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה' (בראשית יב, יז) " (שם).
פירות הסנה הם דמויי תות, אדומים בהיותם בוסר, אחר כך מתחילים להשחיר ולבסוף צבעם שחור (אדום כהה). הפרחים, הורודים כמין ורדים קטנים הביאו לקביעה: "מה הסנה עושה קוצין ועושה וורדין, כך ישראל יש בהן צדיקים ורשעים" (שם). חז"ל קראו לצמח גם 'וַרְדִּינָא' (שבת סז, א), כי פרחיו דומים בצבעם וצורתם לורד.
"רבי נחמן בנו של ר' שמואל בר נחמן אומר: כל האילנות יש מהן עושה עלה אחת ויש מהן שתיים או שלוש, הדס עושה שלוש שלוש שנקרא עץ עבות, אבל הסנה יש לו חמישה עלין" (שם). בכך ראו רמז לשלושת האבות ולמשה ואהרון. ברם, העלה של הפטל הקדוש מחולק רק לשלושה עלעלים. אמנם, במקרים מועטים, נראים שני העלעלים התחתונים כמחולקים לשניים ואפשר לחשוב את העלה בן חמישה עלעלים. בגליל העליון גדל Robus tomentosus שמספר עלעליו לעתים חמישה.
שימושי הצמח רבים: מהענפים הגמישים קולעים סלים; מן הפירות המתוקים רוקחים סירופ ומרקחות; משרה מהצמח משמשת לטיפול רפואי בכיבים, טחורים, דלקת ושיעול; טוב גם להמסת אבני-כליה, נגד כוויות, סכרת, שלשול והשתנת-יתר[5].
[1] עולם הצומח המקראי, בסעיף העוסק ב"סנה", עמ' 112, עיין שם להרחבה, מסדה, רמת גן, 1968.
[2] ראה למשל במאמר "פענוח נס הסנה הבוער ואיננו אוכל", ד"ר משה בלס, אתר דעת תשע"א.
[3] זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים, תשע"ב, עמ' 143-142. ראה גם באתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל", זהר עמר, "מי הוא הסנה?".
[4] הפטל נקרא קדוש, כנראה בגלל זיהויו עם הסנה הבוער.
[5] אתר "צמח השדה" בערך "פטל קדוש".
מעניין מאוד. ישר כח לעורך!!!
השבמחק