מעבר ונחל יַבֹוק

 מאת: אורן סעיד

התורה מספרת שדרך מעבר יבוק העביר יעקב את בני משפחתו בחזרתו מחרן לארץ ישראל לאחר שברח מפני לבן הארמי. מעבר יבוק נמצא ליד היישוב פנואל, השוכן בתוך הפיתול של נחל היבוק, המזוהה עם ואדי א-זרקא.

התורה מספרת, שיעקב בשובו מחרן, מעביר את נשיו ואת ילדיו ואת כל אשר לו דרך מעבר יבוק: "וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק; וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶתהַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (לב, כג-כד). בהמשך התורה מספרת על המאבק בין יעקב לשרו של עשו שנערך במקום.  רבי אליהו מזרחי מציין, ש"יבוק" מתייחס לנחל יבוק ולא למקום גיאוגרפי: "יבק - שם הנהר; לא שם מקום, כנראה ממאמר 'וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק', וחזר ואמר 'וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל', שהרי כתוב בפרשת אלה הדברים 'וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל, גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן' (דברים ג, טז) " (לב, כג). במאמר זה נדון בזיהוי נחל יבוק ושל מעבר יבוק.

נחל יבוק

בביאור ה"חזקוני [1]" לתורה, מציין את דעת המפרשים, שנחל יבוק זהה עם  'הַיַּרְדֵּן', שיעקב חוצה את נחל יבוק גם בהליכתו לחרן: "יַבֹּק – יש מפרשים, הוא הירדן שאמר למעלה 'עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה' (לב, יא), וכאן הוא שמו יַבֹּק" (שם); לפי פירוש זה, נחל יבוק קשור לנהר הירדן ויעקב חוצה אותו גם בהליכתו לחרן. אכן, נחל יבוק זוהה עם ואדי א-זרקא, אחד מיובליו העיקריים של הירדן, הנשפך אליו ממזרח, מדרום לים כנרת, בקרבת גשר אדם [2].  אחר נחל הירמוך, היבוק הוא העשיר במים שבכל יובלי הירדן. מרבית מימיו של היבוק באים מיובלו הדרומי והעיקרי ואדי א-זרקא שעל שמו נקרא היום כל הנחל [3]. נהר היבוק חוצה את הגלעד לשני חבלים, מצפון – העג'לון ומדרום הבלקה. הערבים קוראים ליבוק "א-זרקא" – הכחול, על שום צבע מימיו. מוצאו בעבר הירדן המזרחי, בין הרי חורן.

תילי א-דהב על רקע נחל יבוק.
יוצר: E. Rehfeld
מתוך ויקימדיה

נחל יבוק נזכר בתורה גם כגבול הצפוני של ארץ סיחון מלך עמון (במדבר כא, כד) וכן אחרי שלקחו בני ישראל את ארצות סיחון ועוג בעבר הירדן, היה נחל יבוק הגבול בין נחלת הראובני והגדי לנחלת חצי שבט המנשה (דברים ג, טז). יש משערים שהשם יבוק רומז למאבקו של יעקב, ואולי נגזר משורש ב.ו.ק., ב.ק.ק. או נ.ב.ק. או מחיקוי צליל זרימת המים[4].

מעבר יבוק

"רבינו בחיי [5]" מציין, שיעקב בתחילה עבר לבדו במעבר יבוק,  על מנת לבדוק האם ניתן לעבור את המים בנחל יבוק: "ויעבר את מעבר יבוק - לראות אם יוכל לעבור המים ברגליו, וכאשר ראה כי כן, 'וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל' (לב, כד)" (שם). גם האברבנאל כותב, שיעקב קודם בדק את גובה (עומק) המים במעבר יבוק, כפי שמוכח מלשון הפסוק "ו ַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק", שנאמר בלשון יחיד: "...כי לבדו הוא עבר את מעבר יבוק לראות הגבהו המים, כי יותר רצה לסכן עצמו מלסכן אותם באותה העברה. ועל זאת ההעברה הראשונה אמר בלשון יחיד 'וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק', ואחרי כן שהיה המעבר בטוח, לקח אותם אחד אל אחד והעבירם, ועל זה אומר שנית 'וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל' (לב, כד), כי לקחם על זרועותיו והעבירם שם" (שם). לפי זה, "מעבר יבוק" הוא מקום בנחל יבוק, שבו יש מים רדודים וניתן לעבור במים מצד לצד [6]. בחורף מתמלא ערוץ נחל יבוק מים רבים העוברים על גדותיו, אבל בקיץ מימיו מעטים ואפשר לעבור אותו ברגל; וכך עבר יעקב אבינו, בשובו מבית לבן אל ארץ ישראל, את "מַעֲבַר יַבֹּק [7]". באיזה מקום בנחל יבוק עבר יעקב?

באפיק נהר יבוק מתנשאים שני תילים קדומים - תל א-דהב א-שרקי (המזרחי) ותל א-דהב א-ע'רבי (המערבי) - ועליהם שרידים עתיקים. בין שניהם עוברת הדרך הקדומה, היא 'מעבר יבוק'. בין החוקרים יש המנסים לזהות את שני התלים, את האחד עם העיר מחניים ואת השני עם העיר פנואל. ברם, החוקר זאב חנוך ארליך  כותב [8]: "אין לזהות בשני התלים הסמוכים כל כך, שתי ערים שונות  אלא חלקים של אותה העיר. העיר, הנמצאת ממש באפיק נחל יבוק, היא פנואל. את העיר מחניים, לעומת זאת, יש לזהות במדרונות העולים מאפיק היבוק צפונה אל פסגת הגלעד הצפוני". א"כ, יעקב עבר את מעבר יבוק, ליד פנואל, השוכנת בתוך הפיתול של נחל היבוק, כ-10 ק"מ מזרחית לירדן [9].

מערבית למעבר יבוק, סמוך לירדן, נמצא היישוב סוכות והיישוב אָדָם. ליישוב סוכות נסע יעקב לאחר שעבר את פנואל: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת" (בראשית לג, יז). היישוב אָדָם שוכן סמוך לאזור בירדן הקרוי תל א-דאמיה, המצוי כקילומטר אחד ממזרח לגשר אדם.  העיר אָדָם נזכרה לראשונה במקרא כמקום הסמוך למעברות הירדן – מקומות בירדן בהם המים רדודים וניתן לחצותו ברגל - שבה חצו שבטי ישראל את נהר הירדן בכניסתם לראשונה לארץ ישראל (יהושע ג, טז).  ממנו הולכת הדרך המובילה לעיר שכם[10].

בעל הטורים מפרש: "ב' במסורה, הכא ואידך ויעבירם ביבשה, מלמד שנבקע לו מעבר יבוק ועבר ביבשה". לפי פירוש זה, נעשה נס ליעקב, ונהר היבוק נבקע לשניים, ויעקב ומחנהו עברו ביבשה. גם בהליכתו לחרן, יעקב עובר את הירדן: "כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (לב, יא) ומבאר רש"י ע"פ המדרש אגדה[11]: "נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן".

במאמר המוסגר, יש לציין שאין קשר בין המקום "גשר בנות יעקב" (גשר המוצב מעל נהר הירדן כחמישה עשר קילומטרים צפונית לכנרת וכעשרה קילומטרים מזרחית לראש פינה) למקום חציית יעקב ומחנהו את הירדן. הצלבנים הם שהחלו לקרוא למקום בשם הלטיני Vadum Jacob (ואדום יעקב - "מעבר יעקב"). שם זה מקורו בטעות גיאוגרפית, אחת מיני רבות שטעו הצלבנים. הצלבנים סברו שזהו המקום בו חצה יעקב את הירדן בדרכו למפגש עם אחיו עשו[12].

---

[1] רבי חזקיה בן מנוח. חי בערך בין השנים: 1250-1310;  פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים.

[2] מנגד בצד מערב יורד נחל תרצה שתחילתו בשכם וסופו אף הוא בגשר אדם.

[3] ע"פ אנצ' מקראית בערך "יבק, נחל יבק", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1965

[4] אנצ' מקראית, שם. .

[5] רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (1255-1340).

[6] כך גם כותב רבי אליהו מזרחי בהמשך דבריו שהובאו לעיל: "יבק - ... ולכן יהיה פירוש "ויעבור את מעבר יבוק" הוא לבדו, ואחר כך לקח את נשיו ובניו והעבירם. ופירוש "ויקח את שתי נשיו" וגו' שלקחם והביאם עד שפת הנחל, ואחר כך עבר הוא לבדו את הנחל, ואחר כך חזר ולקחם והעבירם את הנחל" (לב, כג).

[7] על פי אנציקלופדיה יהודית "דעת", מכללת הרצוג, בערך "יבוק".

[8]  ארליך זאב ח., "צפון הגלעד", מזרח הירדן במבט יהודי, עפרה תשנ"ו, 17-22.

[9] "אטלס דעת מקרא", יהודה אליצור, מוסד הרב קוק, 1998, עמוד 36.

[10] ראה בפירוש "דעת מקרא" בראשית לפסוקים (לב, כג; לג, יזׂׂ) ובהמכלול – אנצקלופדיה יהודית, בערך "מעברות הירדן".

במאמר המוסגר, ציינו לעיל את ביאור ה"חזקוני", שציין את דעת המפרשים, שנחל יבוק הוא חלק הירדן. יתכן שדעת אותם מפרשים, שמעבר יבוק, ממש סמוך לשפך היבוק אל הירדן, בקרבת גשר אדם; יעקב חצה את הירדן, במקום זה, גם בהליכתו לחרן וגם בחזרתו לארץ ישראל.

[11]  אגדת בראשית פרק מה,ד. תנחומא (באבער) ויצא ג.

[12] ע"פ ויקיפדיה בערך "גשר בנות יעקב".

© כל הזכויות שמורות למחבר