מאת: אורן סעיד
בפרשתנו אנו קוראים על לידת יעקב ועשו. המדרש מלמד אותנו שיעקב ועשו הגיבו לגירויים חיצוניים ששמעו ברחם אימם.
בפרשתנו אנו קוראים על ההיריון של רבקה ממנו נולדו יעקב ועשו: " וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' " (כה, כב). הרשב"ם מבאר, שמדובר בצער שיגרתי של אשה הרה, שהעוברים נעים ברחמה: "ויתרוצצו הבנים בקרבה - לשון 'רָץ לִקְרַאת רָץ' (ירמיה נא, לא), שהיו רצים ומתנענעים בתוך גופה כדרך עוברים" (שם). רש"י מבאר על פי המדרש: "...רבותינו דרשוהו לשון ריצה כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתח עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת" (שם). מקור דברי רש"י הוא במדרש בבראשית רבה [1]: "בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב מפַרכֵּס (=נע, דוחק) לצאת הדא הוא דיכתיב (=זהו שכתוב): 'בְּטֶרֶם אצורך [אֶצָּרְךָ] בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ' (ירמיה א, ה); ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודת כוכבים, עשו רץ ומפרכס לצאת, הדא הוא דיכתיב (=זהו שכתוב): 'זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם' (תהלים נח, ד)".
אנו למדים ממדרש זה, שהעובר קולט גירויים ומגיב עליהם בהיותו ברחם אמו[2]. מחקרים מראים, שכבר ביום היוולדם מסוגלים יילודים לזהות את קול אמם. נשאלת אם כן השאלה, מתי הספיק התינוק ללמוד זאת? לפי המחקרים התשובה היא: ברחם האם.
עובר אנושי. מסוגל לשמוע ולהגיב בחודשים האחרונים להתפתחותו. יוצר: Ivon19 מתוך ויקימדיה |
חוש השמע של העובר מתפתח בערך בחודש השלישי, ובאמצע ההיריון הוא יכול להגיב על קולות מן העולם שמחוץ לו [3]. העובר ניחן ביכולת שמיעה – הוא שומע את פעימות הלב של אמו, את נשימתה ואת קולה. רעש חזק פתאומי יכול להבהיל את העובר, אך אם הרעש חוזר על עצמו, העובר מתרגל אליו ולומד להתעלם ממנו. בתקופה זו, יכול העובר להאזין לסיפור שתקרא האם בקול או להקשיב למוסיקה – לאחר הלידה יעדיף לשמוע דווקא את קול אמו או את צלילי המוסיקה ששמע ברחם אמו [4].
במסגרת ניסויים שנערכו, על מנת לבדוק את הלמידה והזיכרון של עוברים ברחם אימם, השמיעו לעוברים מנגינה מסויימת בשבועות ה-30-37 של ההיריון. לאחר הלידה, שהתינוקות היו בני 2-4 ימים, כאשר השמיעו להם את אותה מנגינה, תינוקות אלו הראו שינויים פיזיולוגיים, כגון ירידה בקצב הלב. שינוי זה לא התרחש אצלם עם מנגינות לא מוכרות, או לתינוקות שלא נחשפו למנגינה ברחם אימם[5].
כדי לבדוק עד כמה מסוגלים עוברים ללמוד ברחם, תכננו דה קספר וספנס, בשנת 1986, באוניברסיטת צפון קרוליינה, ניסוי מיוחד. הם ביקשו מ-16 נשים לקרוא בקול לעובריהם בששת השבועות האחרונים להריון, פעמיים ביום, את ספר הילדים הידוע "חתול בכובע". הנשים הודרכו לבצע זאת במקום שקט וכאשר העובר ער, כלומר כאשר הוא נע בתוך הרחם; זאת כדי לאפשר לעובר לשמוע את קול אמו. לאחר שנולדו, תכנן קספר מערכת מיוחדת, לבדוק האם מעדיפים היילודים הרכים את הסיפור ששמעו לפני היוולדם או סיפור אחר. כדי לבדוק מה מעדיף תינוק, משתמשים במערכת המורכבת מפיטמת יניקה ומחוברת לרשם קול, כך שכאשר מוצץ התינוק את הפיטמה מציצות קצרות וארוכות, בסגנון מסוים, הוא מפעיל הקלטה של הסיפור הראשון וכאשר הוא מוצץ בסגנון אחר, סיפור אחר. במערכת כזאת הראו בבירור, שהיילודים העדיפו את הסיפור המוכר וכן שהיילודים מבכרים את קול האם על קולה של אישה אחרת[6].
תנועות העובר
כאמור, הרשב"ם ביאר שביטוי "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ" מדובר על התנועות של העובר ברחם רבקה. תנועות העובר הן תנועות עובריות שמקורן במערכת השרירים של העובר עצמו. העובר מותח ומכווץ את איבריו המתפתחים. העובר בועט, דוחף, צובט ומתהפך. העובר מתנועע גם בתגובה לגירויים פיזיים או רגשיים כגון: כעס או התרגשות.
הערכה אימהית של תנועות העובר היא השיטה העתיקה ביותר והשכיחה ביותר להערכת מצב העובר ברחם ומהווה בדיקה עקיפה לתפקוד מערכת העצבים שלו. תנועות עובר רגילות הן ביטוי לבריאות העובר. נשים בהריון חשות בדרך כלל בתנועות עובר החל מהשבוע 20–18 להריון. ישנן נשים שחשות תנועות כבר בשבוע 16 להריון. ככל ששבוע ההיריון הולך ומתקדם, מספר תנועות העובר עולה, והשיא שלהן הוא בדרך-כלל בשבוע 32–30 להיריון[7].
[1] פרשה סג סעיף ו.
[2] הרעיון לקוח מהספר "יוסף נחלה – אנצ' לאקטואליה ביהדות", מאת הרב יוסף בא-גד, עמוד 224,מהדורת 1995.
[3] על פי הספר "הריון מושלם: המדריך השלם לעיבור, הריון ולידה" מאת ד"ר מרים סטופארד, Keter Publishing House Ltd, 1997, עמוד 170.
[4] “Dr. Spock's Baby and Child Care" 9 th edition, by Benjamin Spock, Simon and Schuster, 2012, pages 15-16.
[5] Hepper, Peter G. (1991). "An Examination of Fetal Learning Before and After Birth". The Irish Journal of Psychology. 12 (2): 95–107
ראה גם בויקיפדיה האנגלית בערך "Prenatal memory" (=זיכרון טרום לידתי) בפיסקה "Exposure Learning" (=חשיפה ללמידה).
[6] "Child Development", by Jean Mercer ,SAGE ,2012, page 42.
[7] על פי הספר "הריון מושלם: המדריך השלם לעיבור, הריון ולידה" מאת ד"ר מרים סטופארד, Keter Publishing House Ltd, 1997, עמוד 172.
ראה גם בויקיפדיה בערך "תנועות עובר".
© כל הזכויות שמורות למחבר
חזק וברוך
השבמחקירבו כמותך בישראל.