החלומות ביהדות ובמחקר המדעי

 מאת: אורן סעיד

ישנם שני סוגים חלומות: חלומות המושפעים כתוצאה ממחשבות האדם או רצונותיו, וחלומות שאוצרות בפתרונן מסר אלוקי.

בפרשתנו מוזכרים חלומות יוסף. חלום אחד שבו האלומות השתחוו לאלומת יוסף וחלום שני שבו השמש והירח ואחד-עשר כוכבים משתחווים ליוסף (לז, ז-ט). גם בסוף הפרשה אנו קוראים על חלומותיהם של שר המשקים ושר הטבחים, שנפתרו ע"י יוסף (פרק מ). אף הפרשה הבאה פותחת בחלומות פרעה שנפתרו ע"י יוסף (פרק מא). חז"ל היו בקיאים בחכמת החלומות ורוב החומר נמצא בתלמוד בבלי מסכת ברכות בדפים נה-נז, ששם מוסברת מהותו של החלום ו"מדריך חלומות" ע"פ חז"ל.

חז"ל למדו אותנו מספר עקרונות בנושא זה ומהות נושא זה:

1. "חלום אחד מששים בנבואה" (ברכות נז, ב; על כך נרחיב בהמשך).

2. "חלמא דלא מפשר כאיגרתא דלא מקריא" (ברכות נה, א), כלומר חלום שלא נפתר כאגרת שלא נקראה, שכל עוד שלא נפתר אינו יכול להתקיים ופתרון החלום הוא היוצר את משמעותו, וכן "כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות נה, ב)-של הפותר. בפירוש "חדושי הרש"ש" על בראשית רבה [1] מוכיח זאת מפרשוֹת "וישב" ו"מקץ" שנאמר: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה" (מא, יג).

3. "אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי: כשם שאי אפשר שיהיה בר בלי תבן כך אי-אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (ברכות נה, א), שאף חלום שעתיד להתקיים מקצתו דברים בטלים שנועדו לקישוט, ודבר זה נלמד מפרשתנו: "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (לז, ט), שלפי משמעות החלום הירח מסמל את אימו של יוסף ובאותה שעה לא היתה בחיים, הרי שאף חלום זה שמתקיים היה בו דבר שלא נתקיים.

4. "אמר רבי לוי: לעולם יצפה אדם (להתגשמותו של) חלום טוב עד 22 שנה" (ברכות נה, ב), והראיה לכך מחלומות יוסף, שמסופר שם: "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (לז, ב), וכתוב: "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה" (מא, מו); כלומר, מאז שחלם יוסף את החלומות בגיל 17 ועד שפתר את החלומות לפרעה חלפו 13 שנים (30 פחות 17) ; ועוד שבע שנים של שובע שהיו במצרים ושנתיים של רעב, הרי 22 שנים, ורק אז נתקיים החלום שבאו אחיו והשתחוו לו .

5. "אין מראים לו לאדם בחלום אלא מהרהורי ליבו...  אמר רבא: תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא [=תדע שאין מראים לו לאדם (בחלומו) לא דקל מזהב ולא פיל הנכנס בקוף המחט]" (ברכות נה, ב); ומבאר רש"י: (דהיינו) "דבר שלא הורגל לראות ולא הרהר בו מעולם" (שם). גישה זו, ברואה חלום הדמיה של מאוויי האדם. גישה זו מופיעה גם בנבואת ישעיה, בה נאמר שמי שהוא רעב יחלום שהוא אוכל ומי שהוא צמא יחלום שהוא שותה: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר  יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר  יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה, כֵּן יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל הַר צִיּוֹן" (ישעיה כט, ח).

6. "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" (תוספתא, מעשר שני, פרק ה, ט). וככל הנראה הכוונה, שאין סומכין על החלומות לגבי עניינים הלכתיים.

החלום במחקר המדעי [2]

גלי מוח בזמן חלימה
(רישום הפעילות החשמלית של המוח (EEG))
מתוך ויקימדיה

כאמור, על פי חז"ל, לחלום יש קשר לנבואה: "חלום אחד מששים בנבואה" (ברכות נז, ב). כיום, אין בידינו הוכחות ברורות בדבר יסוד נבואי בחלום, וזאת כיוון שקיימים מספר קשיים לבדיקת החלום מבחינתו זאת. במידה שמצויות עדויות על חלומות שנתקיימו, קשה ביותר לברר אם אומנם פרטי החלום כפי שנמסרו, אינם כוללים תיקונים ושינויים שהוסיפם המספר לאחר מעשה, במתכוון או שלא במתכוון. אך אפילו נסלק קושי זה, עדיין אין אפשרות מדעית לבחון אם הגשמת החלום אינה בגדר ההסתברות הסטטיסטית גרידא. בימי מלחמה, רבים ההורים הרואים חלומות מבשרי-רע על גורל בניהם בשדה הקרב. לפיכך ברי, כי העובדה שחלק מחלומות אלה אומנם מתקיימים, אינה יכולה ללמד ולא כלום על טיבו של החלום כמגלה עתידות. ועוד, רבים מאוד החלומות הם סמליים (כגון: חלומות יוסף, חלומות פרעה), והרי הסמלים ניתנים לפירושים שונים, והעובדה שלאחר-מעשה ניתן לפרש את החלום כמתייחס למאורע שאירע במציאות לאחר-מכן, או באותה שעה - אינה מהווה הוכחה מדעית חותכת, כי אכן זה פשרו האמיתי.

ברם, אין מקום להתעלם מאותם חלומות (כגון: חלומות יוסף, חלומות פרעה) שבהם כנראה יש יסוד בולט של חזות העתיד. אלא שעדיין חייבים אנו להמתין עד שתימצא דרך מדעית בדוקה לחקר היסוד הנבואי שבחלום.

מחקר מעניין על החלומות [3]

אלקטרואנצפאלוגרף (א.א.ג.) הוא מכשיר הרושם את הפעילות החשמלית של המוח. מכשיר זה עוזר לנו לחקור את החלומות. אנו חולמים כאשר אנו נמצאים במצב של שינה קלה ביותר כשרישומי ה-א.א.ג. של המוח דומים למדי לרישומי ה-א.א.ג. של המוח בשעות הערנות. במצב זה אנו נמצאים מספר פעמים במשך "תקופת השינה".

הסימן האופייני לנקודה בה מתחילים לחלום הוא תנועת עיניים מהירה אשר בה נעות העיניים במהירות ובדריכות, שתיהן כאחת, ממש כאילו האדם הישן צופה במשהו מבעד לשמורות עיניו הרוטטות.

מתנדבים שהשתתפו בניסויים מעבדתיים והוערו משנת תנועת עיניים מהירה יכלו בדרך-כלל לתת תיאורים מפורטים של חלומות מרובי אירועים. תנועת עיניים מסוימת התגלתה גם בשלבים אחרים של השינה ובני-אדם שהוערו במהלך השלבים הללו דיווחו על חלומות לא חזותיים ולא מסודרים, אבל הקשר בין תנועת עיניים מהירה ובין החלומות העשירים בפרטים חזותיים ובדרך-כלל גם באירועים רבים, מקובל עתה כעובדה מדעית שאינה שנויה במחלוקת.

חלומות וחיזוק האמונה בה'

כיצד ניתן להביא בני-אדם לידי חיזוק אמונה ב-ה' ע"י פשר החלומות[4]?

ההוכחה שיד ה' בחלומות ושהוא מגלה בהם לאדם את אשר עתיד ה' לעשות, מביאה את החלום בקשר ישיר עם הנבואה. ישנם פסוקים רבים המעידים על כך שאצל הרבה בני-אדם (בתנ"ך) מתגלה ה' בחלום, אך פעם אחת מעיד על כך הכתוב במפורש, כאשר בא להבדיל בין נבואה של משה לבין הנבואה של שאר הנביאים שהיא "במראה בחלום", ואילו נבואתו של משה היא "פה אל פה" "במראה ולא בחידות" כלומר, לא בסמליות של חלום (במדבר יב, ח). בכך עולה נבואתו של משה על נבואת שאר הנביאים. לפי תפיסה זו נראה ששאר הנביאים קיבלו את ההשראה מה' דרך החלום שהוא אינו מגע ישיר אלא סמלי, או כפי שהכתוב אומר "בחידות".

לחלומות המקראיים יש תפקיד: לבשר בשורות, לעודד ולחזק את האמונה בה'. כל החולמים או השומעים את החלום מתייחסים אליו בכל הרצינות האפשרית ורואים בו אצבע-אלוקים.

כיצד מסתדרים דברי חז"ל ש"חלום הוא אחד משישים בנבואה" (ברכות נז, ב), עם  מאמר חז"ל ש"אין מראים לו לאדם בחלום אלא מהרהורי ליבו" (ברכות נה, ב) ?

למעשה, אנו צריכים להבחין בין חלום שהוא בא כתוצאה ממחשבות האדם לבין חלומות שמקורן הוא אלוקי, וכפי שכתב האברבנאל: "אמור מעתה, שהחלומות הם שני מינים בלבד: מין החלומות השווא המשובשים שהפועל בהם הוא מכח המדמה בלבד; ומין החלומות הצודקים שהפועל בהם הוא ההשגחה האלוקית" (בראשית פרק מא). לחלום מהסוג השני, שמקורו הוא אלוקי, עלינו להתייחס ברצינות. לחלום מסוג זה, התכוון אליהוא הבוזי בדבריו לאיוב, שבאמצעות החלום, ה' מראה לאדם את אשר נגזר עליו, על מנת שהאדם יוכל להתחזק ולשוב בתשובה ממעשיו הרעים: "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב; אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם; לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה"  (איוב לג טו-יז).

אדם החושש מחלום רע,  יכול על פי ההלכה [5] להתענות "תענית חלום", על מנת שהחולם יפשפש במעשיו וישוב בתשובה, על פי דברי התלמוד בבלי: "אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: יפה תענית לחלום כאש לנעורת" (שבת יא, א). אפשרות נוספת, על פי ההלכה [6], היא לעשות "הטבת חלום" בפני שלושה מאוהביו, על פי דברי התלמוד בבלי: "אמר רבי יוחנן: הרואה חלום ונפשו עגומה ילך... ויטיבנו בפני שלשה" (ברכות נה, ב). על אותם שלשה לשמוע את החולם, ולענות לו: "חלמא טבא חזאי" (=חלון טוב ראית). זאת, על פי העיקרון שהובא לעיל "כל החלומות הולכים אחר הפה" (ברכות, שם).

---

[1] פרשת וישב, פרשה פט אות ח, סעיף קטן י' בחידושי הרש"ש.

[2] "למעלה מן החושים: על תופעות על־חושיות במסורות יהודיות ובמחקרי ימינו", יעקב בזק, הוצאת דביר, 1968, עמ' 35-38.

[3] ע"פ הספר "חלומות : לזכור, לפרש, להפיק תועלת", מאת פארקרג'וליה ופארקר דרק, ספרית מעריב, 1988. התקציר בספריה הווירטואלית של מטח בכותר "מהי שינה".

[4] ע"פ הספר "דרכים ביהדות: מקרה, אמונה, מחשבה", משה זאב סול, קרית ספר, 1971, עמ' 48-49.

[5] שולחן ערוך אורח חיים, סימן רפח סעיפים ד-ה. לעניין תענית חלום בשבת, יש להתייעץ עם תלמיד חכם.

[6] שולחן ערוך אורח חיים, סימן רכ סעיף א.

© כל הזכויות שמורות למחבר