מחלת השחפת

 מאת: אורן סעיד

בתוכחה מוזכרת מחלת השחפת. אין עדות במקרא ובחז"ל שהכוונה בהכרח למחלה הנקראת בשם זה בעברית המודרנית בימינו.

מחלת השחפת מוזכרת בתוכחה בפרשתנו: "וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת, מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ" (כו, טז). מחלת השחפת מוזכרת גם בתוכחה בחומש דברים: "יַכְּכָה ה' בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ" (כח, כב). פרוש רש"י למחלה: "חולי שמשחף את הבשר, אנפולי"ש בלע"ז (בועות), דומה לנפוח שהוקלה נפיחתו ומראית פניו זעופה" (ויקרא, שם). לדעת רש"י שחפת היא מחלה של התייבשות הבשר ושינוי צורתו, כבועה הנגרמת מכוויה לאחר שהנפיחות יורדת והעור שינה מראהו[1]. הרמב"ם בהלכות טומאת צרעת (ה, א), משייך את מחלת השחפת לקבוצת מחלות שמשחיתות את העור. הרש"ר הירש (=שמשון בן רפאל הירש,1808-1888)  מסביר שמחלת השחפת מאופיינת בחולשה גדולה: " 'השחפת' - נגזר משורש שחף שהוא קרוב לסחב ולסחף. שחפת היא מצב של חולשה שבה אדם כביכול נגרר ונסחב. הוא סוחב את עצמו באדמה ואין לו כוח לשאת רגליו בהליכה מאוששת". ע"פ תיאור זה נראה שהכוונה לכל מחלה המתישה את הגוף עד כדי מוות. הרס"ג (=רבי סעדיה גאון, 882-942) מפרש: "שחפת – חמא אלסל" והכוונה לחום המרזה את הגוף ומכלה כוחותיו.

ב"תורת כהנים" ההסבר למחלה שונה: "את השחפת-יש לך אדם שהוא חולה ומוטל המיטה ובשרו שמור עליו, תלמוד לומר 'את השחפת'-מלמד שהוא נשחף; או עיתים שהוא שחוף, אבל נוח לו ואינו מקדיח, תלמוד לומר 'ואת הקדחת'-מלמד שהוא מקדיח; או עיתים שהוא מקדיח, אבל סבור בעצמו שיחיה, תלמוד לומר 'מכלות עיניים'; הוא אינו סבור בעצמו שיחיה אבל אחרים סבורים בו שיחיה, תלמוד לומר 'ומדיבת נפש' " (על הפסוק הנ"ל, פרשה א, פרק ד). לפי המדרש אין מדובר בפסוק במחלות שונות שתבאנה בנפרד, אלא על מחלה אחת שיש בה מכיליון הבשר, החום הגבוה, הדיכאון והייאוש.

חיידקי המיקובקטריום טוברקולוזיס
(Mycobactericum Tuberculosis)
הגורמים לשחפת.
מתוך ויקימדיה

פרופ' מאיר בר אילן כותב, שיש לא מעט סיבות לראות ב"שחפת" המקראית את מחלת הסרטן, ודי לציין כי האבחנה בין הסרטן לשחפת לא נעשתה לפני 1882, עת גילו כי השחפת נגרמת מזיהום בקטריאלי[2].

אכן, אין עדות במקרא ובחז"ל שהכוונה בהכרח למחלה הנקראת בשם זה בעברית המודרנית, היינו מחלה זיהומית מדבקת מוגדרת, אשר נגרמת על ידי חיידק מיוחד. בשורות הבאות, נעסוק במחלה הקרויה בימינו "שחפת".

עדויות למחלת השחפת ניתן למצוא עוד בתקופות קדומות, בשרידיהן של מומיות שנתגלו במצרים. חיידקי המיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobactericum Tuberculosis), נתגלו לראשונה על-ידי ד"ר רוברט קוך ב-24 במרץ 1882.

מחלת השחפת מועברת באמצעות רסיסי רוק. מחולל המחלה - מיקובקטריום טוברקולוזיס - מתג דמוי מקל (=סוג של חיידק בצורת קו), עלול לפגוע כמעט בכל איבר או רקמה בגוף, אך פגיעתו העיקרית היא בריאות, שם הוא יוצר גבשושיות, וכך הוא משחף את הרקמות והאיברים. גוון העור משתנה-בחלק מהמקרים, אך אם היא פוגעת בעור היא עלולה ליצור בו כיבים עמוקים. חום מתלווה למחלה בפחות מ-50% מהחולים. גם קצרת נשימה, שיעול, הזעה, הצטמררות ועייפות מתלווים למחלה[3]. מכיוון שהמחלה מתאפיינת בסימפטומים רבים, לא זיהו אותה כמחלה אחידה עד לשנת 1820 בערך, ולמעשה - עד שנת 1839 כלל לא קראו לה שחפת.

קשה לאבחן שחפת פעילה על סמך סימנים ותסמינים בלבד, וכך גם לאבחן את המחלה אצל אלו שיש להם מערכת חיסונית מוחלשת. אבחנה סופית של שחפת מתבצעת על ידי זיהוי חיידקי שחפת בתרביות ליחה[4].

ארגון הבריאות העולמי מעריך, כי בשנת 2020 חלו בשחפת 10 מיליון איש: 5.6 מיליון גברים, 3.3 מיליון נשים ו־1.1 מיליון ילדים, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באפריקה דרומית לסהרה ובאזור המערבי של האוקיינוס השקט.  באותה שנה 1.5 מיליון איש מתו כתוצאה ממנה (ובהם 214 אלף אנשים עם איידס), בעיקר בארצות מתפתחות. שחפת מדורגת כסיבת המוות ה־13 בעולם והיא גורם המוות המוביל השני ממחלה זיהומית אחרי הקורונה[5].

על פי נתוני משרד הבריאות בישראל, בין השנים 2015 ל-2020 ניכרת בארץ ירידה ניכרת בתחלואת שחפת. ב-2020 דווח רק על 158 מקרי שחפת חדשים שאובחנו בישראל, כאשר השיעור ל-100 אלף נפש ירד מ-3.3 בשנת 2015 ל-1.7 מקרים ב-2020, בין אלה מקרים בודדים של שחפת עמידה לתרופות[6]. משנת 1997 מופעלת בישראל התוכנית הלאומית למיגור השחפת ע"י משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים. לב התוכנית הוא מתן טיפול תרופתי אנטי-שחפתי בהשגחה ישירה.

חיסון נגד שחפת (BCG) היה בעבר חלק משגרת חיסוני הילדות בישראל, אך הופסק לאור השכיחות הנמוכה של המחלה בישראל[7]. החיסון מורכב מחיידקי שחפת מוחלשים. במאמר המוסגר יש לציין, כי חיידקי שחפת מוחלשים, משמשים לטיפול הנחשב כמוצלח, למניעת חזרת סרטן שלפוחית השתן[8].

---

[1] באנצ' הלכתית רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג, בערך "שחפת, קדחת" כותב לגבי פירוש רש"י: על פי תיאור זה (של רש"י ), הכוונה למצב הגופני הירוד ביותר לאחר רעב ממושך;וראה שבת (לג, א), אחת הצורות של הדרוקן מתאימה לבצקת הכללית בזמן רעב. הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.

[2]  'על המחלות הקדושות', פרופ' מאיר בר-אילן, קורות ט"ו, תשס"א-תשס"ב,  כ-סב.

[3]  א"כ, הסימטומים של המחלה הקרויה בימינו "שחפת" יכולים להתאים לתופעות המחלה שהפרשנים מתארים לעיל; הדיכאון והייאוש המוזכרים לעיל נובעים גם מחוסר תרופה למחלה בעבר. ברם, כפי שציינו לעיל, אין עדות במקרא ובחז"ל שהכוונה בהכרח למחלה הקרויה בימינו "שחפת".

[4] ע"פ ויקיפדיה האנגלית בערך "Tuberculosis" (שחפת).

[5] באתר של ארגון הבריאות העולמי (WHO), במאמר "tuberculosis" (=שחפת).

[6] "יום השחפת העולמי 2022 – התוכנית הלאומית למיגור השחפת בארץ - 25 שנה לפעולה", מרץ 2022, אתר משרד הבריאות.

[7] המכלול – האנצ' היהודית, בערך "חיסון BCG".

[8] המכלול – האנצ' היהודית בערך "שחפת נגד סרטן שלפוחית השתן".

© כל הזכויות שמורות למחבר