מהות תופעת הנידה

 מאת: אורן סעיד

התורה מלמדת אותנו על דין טומאת הנידה. עובדות ומחקרים מדעיים הוכיחו, כי קיום מצוות טהרת המשפחה תורם לבריאות האשה.

בפרשתנו מובאים דיני טומאת אשה נידה: "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב" (טו, יט). התורה אומרת שאשה נידה טמאה במשך שבעה ימים. הרמב"ן מציין שתופעת הנידה כשלעצמה אינה מחלה ולכן התורה לא חייבה את הנידה להביא קורבן על טהרתה, להבדיל מאשה זבה שכן חייבת להביא קרבן : "הקל הכתוב בזוב האשה בעת נדתה ולא חייב בה קורבן, בעבור שהוא בטבעה ולא נתרפאת מחולי. וטמא אותה שבעת ימים בין שתראה יום אחד או כל השבעה, (אבל): [שכל] הנשים בטבען לא תהיה בהן יותר משבעה זולתי בהיות בהן שפע יתר בחולי. אבל כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת הידוע לה, או שתוסיף על העת ויזוב זוב דמה ימים רבים אחרי השבעה ההם, הנה הוא חולי כזוב האיש, והצריך אותה קורבן בהתרפאותה כדין הזב" (רמב"ן ויקרא טו, יא ד"ה וידיו לא שטף במים).

מקווה במצדה.
הנידה נטהרת לאחר טבילה במקווה.
יוצר: Nigel.
מתוך ויקימדיה

תופעת הנידה

על מנת להבין את תופעת הנידה, יש להכיר את מבנה הרחם. הרחם כולו הוא בצורת אגס, וגם גודלו כגודל אגס כשהרחם לא במצב הריון. כולו עשוי שריר, שיכול כמובן לעבור צמיחה גדולה במהלך ההריון, עד להיותו הרבה יותר גדול. לשריר הזה יש עובי, קוראים לזה שריר הרחם או דופן הרחם, ובתוכו יש חלל בעל צורה משולשת. הדופן הקידמית והאחורית של הרחם נוגעים זו בזו כשהאשה אינה הרה. ציפוי החלק הפנימי של הרחם נקרא רירית הרחם, או בשפה המקצועית-אפיתל בלוטי. זאת הרקמה האדומה שעוברת את המחזור החודשי, ופעם בחודש נושרת החוצה. הרקמה הזאת עוברת גירוי הורמונלי, צומחת, מוכנה לקבל השרשה של הביצית המופרית אם יש הריון. אם אין הריון נושרת הרקמה אחרי שבועיים מיום הביוץ (=תהליך בו משתחררת ביצית מזקיקי השחלות), וזה תהליך שחוזר על עצמו בערך כל 28 יום. זאת אומרת שהרקמה הזאת שנושרת, היא זו שמהווה את מחזור הוסת הנורמלי הסדיר.

הנידה ובריאות האשה

זיבת הדם (הנקראת בשם "וסת") נמשכת בדרך כלל 4 עד 5 ימים[1]. לאחר תקופה זאת מתחילה תקופת "שבעה הנקיים", שגם בהם יש להימנע מיחסי אישות[2]. על תקופה זו קובע מדע הרפואה שהיא התקופה שבה מתחילים תאי הציפוי של הרחם (שנהרסו בזמן הזיבה) להתעבות שוב. תיקון הקרום הרירי נמשך שבוע ימים. יחסי אישות בתקופה זו עלולים לגרום להפרעת התהליך הטבעי של ריפוי הרחם, והרחם עשוי ע"י כך להיפגע בדלקת וחידוש זיבת הדם[3].

מחקר מדעי (מאת ק. פורד, מכללת ייל) מדבר גם על סכנות אחרות ביחסי אישות בתקופה זו: הפרעות לתיפקודים המחזוריים, זיהום איזור אגן-הירכיים ועוד[4].

הסכנה המפורסמת ביותר היא: "סרטן הרחם". מחקרים רפואיים רבים מאד גילו ששכיחות סרטן הרחם אצל נשים השומרות דיני טהרה – פחותה פי 15-20 פעמים מאשר אצל נשים שאינן שומרות דינים אלה. פרופ' אברהם קורמן בספרו "האבות והשבטים" כותב[5]:

" ד"ר חירם מ.וויינברג, ראש המחלקה לנשים בבית החולים "הר סיני" שבניו יורק, פירסם מחקר ב-12 ביולי 1919 על 'הנדירות היחסית של סרטן הרחם אצל נשים יהודיות' . ד"ר ס.צ.רובין, שהיה עוזרו של ד"ר וויינברג המשיך במחקר זה ואסף נתונים במשך 9 שנים (1909-1918). מתוך 30,000 נשים שבדק היו 28,000 יהודיות ו-2000 לא יהודיות. אצל 13 נשים יהודיות נתגלתה המחלה (1 ל-2,154) ואצל 7 נשים לא יהודיות (1 ל-285). הוא ערך מחקר נוסף על 30,000 נשים חולות שהיו בטיפול בשנים 1911-1918, ושוב באותו יחס 28,000 נשים יהודיות ו-2000 לא יהודיות. 32 יהודיות היו נגועות בסרטן הרחם ו-33 לא יהודיות. היחס הוא 1 ל-937 יהודיות ו-1 ל-61 לא יהודיות. כלומר, פי 15.

אין זה סוד, שמתחילת המאה ה-19 החלו נשים יהודיות רבות לזלזל בטהרת המשפחה. ככל שגדל מספר הנשים שלא הקפידו על טהרת המשפחה, כך הצטמצם הפער בינן ללא יהודיות בשכיחות המחלה".

היתרון הפסיכולוגי

שמירה על טהרת המשפחה משפיעה לטובה על הקשר ההדדי והרגשי שבין הבעל לאשתו. השאלה המתעוררת היא, האומנם? כיצד ייתכן שהפרדה גופנית בין בני הזוג למשך תקופה של כמעט שבועיים בחודש, תשפיע לטובה על הקשר ביניהם?

האדם הוא היצור המושלם ביותר עלי אדמות, אולם למרות גדולתו ותכונותיו הנעלות, הוא סובל גם מחולשות אנושיות ומתכוננות שליליות. אחת מהן היא אי יכולתו ליהנות ולחוש סיפוק תמידי מהנאות שגרתיות, גם אם יהיו אלו ההנאות האהובות עליו ביותר. ההרגל מביא לאיבוד עניין בהנאה, ואף לתחושת דחייה. חולשה זו של האדם, תוארה על ידי התנא רבי מאיר, האומר: "מפני מה אמרה התורה נידה לשבעה? מפני שרגיל וקץ בה, אמרה תורה: תהיה אסורה שבעה ימים, כדי שתהיה חביבה על בעלה כבשעת כניסתה לחופה" (נידה ל, ב). רבי מאיר הגדיר את החולשה הפסיכולוגית של האדם באופן מדויק ביותר. הוא מתאר, מה היה קורה אילולא אסרה התורה קיום יחסי אישות וקרבה גופנית בפרק זמן מסוים של המחזור.

יחסי האישות היו הופכים לדבר שגרתי. האדם לא היה מגלה עניין בהם, וגרוע מכך, הוא היה סולד מהם! לדעת רבי מאיר, ההימנעות התקופתית מקיום יחסי אישות אינה גורמת התרופפות הקשר בין בני הזוג! להיפך, היא מעניקה לזוג אפשרות לשחזר מדי חודש את האירוע החד פעמי והיפה ביותר בחיים, את ליל הכלולות.

 

---

[1] נידה חייבת לבדוק את עצמה כדי לוודא שהדימום הוסתי הסתיים לגמרי בטרם תוכל להיטהר על ידי טבילה. לפי הדין יש להמתין לפחות 4 ימים (לפי כדעת מרן השולחן ערוך; 5 ימים לפי הרמ"א) לפני בדיקת הפסק הטהרה ובמקרה שהדימום ממשיך יותר עליה להמתין עד שיפסק.

[2] על זיהומים היכולים להיגרם כתוצאה מיחסי אישות בזמן הווסת ראה

“Investigating Reproductive Tract Infections and Other Gynaecological Disorders”, by Jejeebhoy/Koenig/Elias and Shireen J. Jejeebhoy and Christopher Elias, Cambridge University Press,2003, page 38.

[3] “Jewish Women Speak about Jewish Matters”, by Sarah Tikvah Kornbluth and Doron Kornbluth, Targum Press,2000, page 70.

[4] ראה גם באתר הרבנות הראשית – המועצה הדתית לתל אביב יפו.

[5] נדפס בתל-אביב, תשמ"א (1981), בנספח לפרק כד עמ' 292-300.

© כל הזכויות שמורות למחבר