מהות תופעת הנידה

 מאת: אורן סעיד

התורה מלמדת אותנו על דין טומאת הנידה. רק במאה העשרים, הוברר תהליך הווסת הטבעי של האשה.

 בפרשתנו מובאים דיני טומאת אשה נידה: "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב" (טו, יט). התורה אומרת שאשה נידה טמאה במשך שבעה ימים. באותו מקום נזכר דין נוסף, המדבר באישה שהדימום שלה נמשך יותר משבעה ימים: "וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ... וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר". (ויקרא טו, כה, כח). אשה זו מוגדרת כזבה, הצריכה לספור עוד שבעה ימים  ללא דימום ("שבעה נקיים"), ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה. אשה זו צריכה להביא למחרת יום טבילתה קרבן להשלמת טהרתה.

 הרמב"ן מציין שתופעת הנידה כשלעצמה אינה מחלה ולכן התורה לא חייבה את הנידה להביא קורבן על טהרתה, להבדיל מאשה זבה שכן חייבת להביא קרבן: "הקל הכתוב בזוב האשה בעת נדתה ולא חייב בה קורבן, בעבור שהוא בטבעה ולא נתרפאת מחולי. וטמא אותה שבעת ימים בין שתראה יום אחד או כל השבעה, (אבל): [שכל] הנשים בטבען לא תהיה בהן יותר משבעה זולתי בהיות בהן שפע יתר בחולי. אבל כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת הידוע לה, או שתוסיף על העת ויזוב זוב דמה ימים רבים אחרי השבעה ההם, הנה הוא חולי כזוב האיש, והצריך אותה קורבן בהתרפאותה כדין הזב" (רמב"ן ויקרא טו, יא ד"ה וידיו לא שטף במים).

מקווה במצדה.
הנידה נטהרת לאחר טבילה במקווה.
יוצר: Nigel.
מתוך ויקימדיה

בזמן התלמוד, החמירו על עצמן בנות ישראל בהסכמת חכמי הדור, והחליטו כי כל אישה נידה תנהג כמו זבה ותספור שבעה ימים נקיים, כפי שניסח זאת הרמב"ם: "בימי חכמי הגמרא נסתפק הדבר הרבה בראיית הדמים ונתקלקלו הוסתות, לפי שלא היה כח בכל הנשים למנות ימי נדה וימי זיבה, לפיכך החמירו חכמים בדבר זה, וגזרו שיהו כל ימי האשה כימי זיבתה ויהיה כל דם שתראה ספק דם זיבות. ועוד החמירו בנות ישראל על עצמן חומרא יתירה על זה, ונהגו כולם בכל מקום ... שכל בת ישראל שרואה דם... סופרת לה ז' ימים נקיים ... כזבה גדולה וטובלת בליל שמיני ... ואחר כך תהיה מותרת לבעלה". (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יא ג, ד). זו אם כן, הסיבה שבגינה שומרים עוד שבעה ימים, בגלל הספק מי היא נידה, ומתי נחשבת זבה.

תופעת הנידה

מדעני העולם העתיק סברו, שהאשה לוקה מטבעה בריבוי-דם, ועליה להשתחרר מזמן לזמן מעודף זה, ולטהר את גופה מחומרים מזיקים שהצטברו בה. רק במאה העשרים נתגלו הקשרים בין מחזור הווסת, לבין בלוטת תת-המוח, השחלה, רירית הרחם, וההורמונים השונים, והוברר תהליך הווסת הטבעי של האשה[1].

על מנת להבין את תופעת הנידה, יש להכיר את מבנה הרחם. הרחם כולו הוא בצורת אגס, וגם גודלו כגודל אגס כשהרחם לא במצב הריון. הרחם מורכב ברובו משריר חלק המכונה שריר הרחם, ובתוכו יש חלל בעל צורה משולשת. הדופן הקידמית והאחורית של הרחם נוגעים זו בזו כשהאשה אינה הרה[2].

ציפוי החלק הפנימי של הרחם נקרא רירית הרחם, או בשפה המקצועית-אפיתל בלוטי. זאת הרקמה האדומה שעוברת את המחזור החודשי, ופעם בחודש נושרת החוצה. עובייה של רירית הרחם במצב מנוחה, היינו מיד לאחר גמר הווסת, הוא כ-1-0.5 מ"מ. בשלב הראשון של מחזור הווסת, הרקמה הזאת עוברת גירוי הורמונלי, צומחת ומתעבה עד כדי 10-8 מ"מ, מוכנה לקבל השרשה של הביצית המופרית אם יש הריון. אם אין הריון נושרת הרקמה אחרי שבועיים מיום הביוץ (=תהליך בו משתחררת ביצית מזקיקי השחלות), וזה תהליך שחוזר על עצמו בערך כל 28 יום. זאת אומרת, שהרקמה הזאת שנושרת, היא זו שמהווה את מחזור הווסת הנורמלי הסדיר.

הווסת נמשכת על פי רוב 5-3 ימים[3] (טווח של 8-1 ימים). כמות הדם הממוצעת היא בדרך כלל כ- 50-30 סמ"ק. יש נשים הסובלות מדימום מחזורי כבד, המוגדר כדימום ממושך ומרובה. כמות הדם המחזורי במצב כזה עולה על 80 סמ"ק[4].

הנידה ובריאות האשה

קיום יחסי אישות בזמן הווסת, מעלה את הסיכוי לחלות במספר מחלות, המועברות באמצעות יחסים אלו[5]. למשל, מחקר מצא, כי קיום יחסי אישות במהלך ווסת קשור ל־סיכון גבוה יותר לדלקת צוואר הרחם מנגיף גונוראה[6].

מחקר מצא, שהשכיחות של סרטן צוואר הרחם בקרב נשים יהודיות ישראליות נמוכה באופן משמעותי ביחס בהרבה למדינות אחרות. יש הסבורים[7], שהסיבה לכך גנטית. יש הסבורים, שהסיבה לכך היא, שבעליהן של נשים יהודיות נימולים[8]. יש הסבורים[9], שהסיבה לכך היא, שנשים יהודיות שומרות דיני טהרת המשפחה - שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה, או שהסיבה לכך נובעת מקיום הלכות צניעות, הנשמרות בדרך כלל יותר על ידי נשים השומרות על דיני נידה, והכוללות גם את הנאמנות לבן הזוג[10].

היתרון הפסיכולוגי

שמירה על טהרת המשפחה  משפיעה לטובה על הקשר ההדדי והרגשי שבין הבעל לאשתו. השאלה המתעוררת היא, האומנם? כיצד ייתכן שהפרדה גופנית בין בני הזוג למשך תקופה של כמעט שבועיים בחודש, תשפיע לטובה על הקשר ביניהם?

האדם הוא היצור המושלם ביותר עלי אדמות, אולם למרות גדולתו ותכונותיו הנעלות, הוא סובל גם מחולשות אנושיות ומתכוננות שליליות. אחת מהן היא אי יכולתו ליהנות ולחוש סיפוק תמידי מהנאות שגרתיות, גם אם יהיו אלו ההנאות האהובות עליו ביותר. ההרגל מביא לאיבוד עניין בהנאה, ואף לתחושת דחייה. חולשה זו של האדם, תוארה על ידי התנא רבי מאיר, האומר: "מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה נִדָּה לְשִׁבְעָה מִפְּנֵי שֶׁרָגִיל בָּהּ וְקָץ בָּהּ אָמְרָה תּוֹרָה תְּהֵא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ כִּשְׁעַת כְּנִיסָתָהּ לַחוּפָּה" (נידה לא, ב). רבי מאיר הגדיר את החולשה הפסיכולוגית של האדם באופן מדויק ביותר. הוא מתאר, מה היה קורה אילולא אסרה התורה קיום יחסי אישות וקרבה גופנית בפרק זמן מסוים של המחזור.

יחסי האישות היו הופכים לדבר שגרתי. האדם לא היה מגלה עניין בהם, וגרוע מכך, הוא היה סולד מהם! לדעת רבי מאיר, ההימנעות התקופתית מקיום יחסי אישות אינה גורמת התרופפות הקשר בין בני הזוג! להיפך, היא מעניקה לזוג אפשרות לשחזר מדי חודש את האירוע החד פעמי והיפה ביותר בחיים, את ליל הכלולות.

---

[1] אנציקלופדיה עברית, כרך טז, ערך ווסת, עמ' 447-448. 

[2] אנצ' הלכתית רפואית בערך "רחם וטפולות",פרופ' אברהם שטינברג, כרך ז, תשס"ז, ברקע המדעי, עמ' 132-134. הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה. 

[3] נידה חייבת לבדוק את עצמה כדי לוודא שהדימום הוסתי הסתיים לגמרי בטרם תוכל להיטהר על ידי טבילה. לפי הדין יש להמתין לפחות 4  ימים (לפי כדעת מרן השולחן ערוך; 5 ימים לפי הרמ"א) לפני בדיקת הפסק הטהרה ובמקרה שהדימום ממשיך יותר עליה להמתין עד שיפסק.

[4] אנצ' הלכתית רפואית בערך "נידה וזבה",פרופ' אברהם שטינברג, כרך ה', תשס"ו, ברקע המדעי, עמ' 39-44. הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.

[5] על זיהומים היכולים להיגרם כתוצאה מיחסי אישות בזמן הווסת ראה

“Investigating Reproductive Tract Infections and Other Gynaecological Disorders”, by Jejeebhoy/Koenig/Elias and Shireen J. Jejeebhoy and Christopher Elias, Cambridge University Press,2003, page 38.

[6] McLaughlin SE, Ghanem KG, Zenilman JM, Griffiss JM. Risk of Gonococcal Infection During Vaginal Exposure is Associated With High Vaginal pH and Active Menstruation. Sex Transm Dis. 2019 Feb;46(2):86-90.

[7] Menczer J. Cervical neoplasia in Israeli Jewish women: characteristics in a low risk population. Isr Med Assoc J. 2011 Nov;13(11):700-4. PMID: 22279707.

[8] אנצ' הלכתית רפואית בערך "מילה",פרופ' אברהם שטינברג, כרך ד', תשס"ו, עמ' 461. הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.

[9] פרופ' אברהם קורמן בספרו "האבות והשבטים", נדפס בתל-אביב, תשמ"א (1981), בנספח לפרק כד עמ' 292-300.

[10] "שמירת נידה ובריאות", הרב ד"ר מרדכי הלפרין, באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.

 

© כל הזכויות שמורות למחבר