מאת: אורן סעיד
בפרשה מצויינת התופעה של סימור השערות מפני הפחד, בהקשר שבני ישראל זבחו לשדים, למרות שאבותיהם לא פחדו מהם.
בשירת האזינו מואשם עם ישראל, על כי הוא מכעיס את אלוקיו בתועבות, וכן כי הוא זובח ל"שֵדים לא אלוה", המאופיינים ככאלה אשר "לא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם" (לב, יז). רש"י מפרש שהאבות של עם ישראל לא פחדו מהשֵדים שהרי השיער שלהם לא סמר מחמת הפחד: " לא שערום אבותיכם - לא יראו מהם, לא עמדה שערתם מפניהם דרך שערות האדם לעמוד מחמת היראה, כך נדרש בספרי[1]".
דבר ידוע הוא, שהגורם לשערה לעמוד בשעת פחד, זהו ההורמון הנקרא אַדְרֵנָלִין היוצא בשעת הפחד. בשורות הבאות נעמוד על תפקידו וחשיבותו של הורמון זה.
סימור שיער אצל בני אדם. מתוך ויקיפדיה |
האדרנלין המכונה "הורמון מצב החירום" (או "הורמון המרץ"), המופרש מבלוטת יותרת-הכליה, תפקידו להכין את הגוף למצב של חירום, המחייב גיוס מהיר של כוחות הגוף לשם לחימה או בריחה.
פעולותיו העיקריות הן[2]:
1. הוא מחיש את קצב פעולת הלב ומגביר את כוח התכווצויותיו.
2. הוא מרחיב את הסימפונות ומשפר את הנשימה.
3. הוא מרחיב את צינורות הדם של שרירי השלד (שעמם נימנים שרירי הגפיים) ושל שרירי הלב, וגורם להתכווצותם של צינורות הדם של העור ושל הקרביים (המעיים, האיברים הפנימיים של הגוף) פרט ללב; כתוצאה מכך הוא מפנה את מרבית הדם ללב ולשרירי הידיים והרגליים - איברים שמשמשים ללחימה ובריחה.
4. הוא מעלה את לחץ הדם.
5. מרחיב את אישון העין.
6. מזרז את הפיכת הגליקוגן[3], האגור בכבד, לגלוקוזה ומעלה את ריכוזה בדם.
7. עליית ריכוזה של הגלוקוזה בדם מלווה בהמרצת התהליך של חימצון הגלוקוזה וממילא גם בהגברת ייצור חום בגוף.
8. מעלה את כושר הקרשת הדם (קיימת סכנה של פציעה פתאומית ושל שיטפי דם).
9. סימור השערות:
קצהו התחתון של שורש השערה מעובה וקרוי בצל-השערה; בתוכו פיטמת השערה, המכילה כלי-דם. מעט מעל לבצל השערה מצוי השריר זוקף-השערה. התכווצותו גורמת את זקיפת השערה. האדרנלין פועל על שריר זוקף-השערה וע"י כך השערה מסתמרת. יתכן שמטרת זקיפת השערה, ככל הנראה, הטלת מורא על האויב בעת הלחימה, כמו זקיפת השערות של חתול[4]. תופעה זו מכונה "עור ברווז" כי תופעה זו שכיחה בטבע ואצל עופות הנוצות מזדקפות על מנת להפחיד את האויב. בתוך כך, הזדקרות הנוצות לוכדת את האוויר החם ביניהן ומסייעת לשמירה על חום הגוף[5].
הזרקת האדרנלין במנות קטנות ביותר (0.00001-0.0001 מיליגרם על 1 ק"ג של משקל הגוף) מספיקה כדי לעורר את כל התגובות האלה!
[1] ספרי שיח.
[2] ע"פ האנצ' העברית בערך "אדרנלין".
[3] תרכובת הנוצרת מסוכרים פשוטים (=הסוכרים הם אבני הבניין היסודיות של הפחמימות; סוכר פשוט קרוי גלוקוזה, הוא סוג סוכר שגוף האדם מפיק ממנו אנרגיה והוא מופיע בכל תא חי) בגוף בעלי החיים, בעיקר בכבד, וחוזרת והופכת בשעת הצורך לסוכר פשוט המנוצל לעבודת השרירים.
[4] ע"פ האנצ' העברית בערך "שֵער".
[5] ע"פ מאמרו של ד"ר איתי גל באתר ynet " למה קור גורם ל"עור ברווז"?" מרץ 2007.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה